פרטנר וסלקום ישלמו מיליונים לקשת ורשת, מה הסיבה לכך?
פרטנר וסלקום היו אמורות להתחיל לשדר חינם את הערוצים המסחריים, אך הממשלה והכנסת ביד אחת האריכו את הוראת השעה כדי לחייב את החברות להמשיך לשלם מיליונים לקשת ורשת. על המאבקים מאחורי הקלעים:
אבי צבי מנכ"ל פרטנר תקשורת, דניאל ספיר מנכ"ל חברת סלקום (צילום ישראל שם טוב, יוטיוב/הקריה האקדמית אונו)
ועדת הכלכלה אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית כי ההסדר שיאפשר תשלום על הפצת קשת ורשת בפלטפורמות האינטרנט - יוארך לתשעה חודשים.
המשמעות: למרות שפקעה הוראת השעה של חמש שנים וכי פרטנר וסלקום היו אמורות להפסיק לשלם לערוצים המסחריים ולהפיצם בחינם, ועדת הכלכלה האריכה את הסדר התשלום. למה? משרד התקשורת עובד על רפורמה מקיפה ואומר כי הארכת המצב הקיים דרושה. על פי היועצת המשפטית בפועל של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, משרד התקשורת עובד על הרפורמה בהמשך למסקנות ועדת פולקמן ובספק אם יספיקו לערוך את הרפורמה בשנה הקרובה.
למרות דרישת משרד התקשורת לתקופה ארוכה, יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, קיצר את לוחות הזמנים כך שהמצב הקיים יוארך עד ה-1 באוקטובר 2022 בלבד. ביטון אישר כי שר התקשורת יוכל לבקש הארכה נוספת של חצי שנה, אך בתנאי שעד יולי 2022 משרד התקשורת יגיד לוועדה את החקיקה של רפורמת התוכן. אם התיקונים לא יוגשו לוועדה בזמן, משרד התקשורת צריך להיות ערוך לכך שהוראת השעה תפקע באוקטובר.
ההצעה זכתה לתמיכת היו"ר ביטון וחברי הכנסת צבי האוזר, מאזן גנאים, יבגני סובה, רון כץ וחברת הכנסת לימור מגן תלם, בעוד שחברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב התנגדו לה, והיא תועבר לאישור סופי במליאה.
על מה כל המהומה? חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 שעסק בהפצת שידורים באינטרנט קבע כי הערוצים המסחריים רשת וקשת, וכן התאגיד וערוץ הכנסת, המופצים על גבי עידן פלוס, יופצו בחינם לפלטפורמות המספקות תוכן באמצעות האינטרנט, אם כי נקבעה הוראת שעה לחמש שנים, שצפויה הייתה לפקוע בסוף 2021, לפיה אם היו הסדרי תשלום קודמים בין הערוצים לפלטפורמות כמו סלקום ופרטנר - אזי הם יישארו בתוקף לפני התנאים המיטיבים ביותר שניתנו לספק תוכן אחר.
זאת אומרת: סלקום ופרטנר היו אמורות בשנת 2022 לשדר בחינם את ערוצי התוכן 12, 13 והתאגיד, אך לקראת סוף השנה החליטה הממשלה הממשלה להאריך את המצב הקיים באשר לתשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, וגם ועדת הכלכלה אישרה זאת. ההצבעה נפלה במליאת הכנסת, והיום נוספו שינויים בהצעה והוועדה קיבלה את הצעתו.
מאחורי הקלעים עומד בכלל כמה מאבקים בין חברות התקשורת הגדולות. הראשון הוא המאבק של קשת ורשת בחברות הוותיקות הוט ו-yes . אמנם יש להחריג את yes שכן משלמת לקשת ורשת על מנויי ממירי ה-IP מיליוני שקלים בשנה, ולאפשרות לצפייה בתכני טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט. ל-yes יש כבר כ-250 אלף מנויי IP.
כך או כך, לכאורה לפני חמש שנים, "הוקרבו" פרטנר וסלקום על המזבח כדי להרגיע את קשת ורשת ולהכריח את פלטפורמות האינטרנט לשלם. זו גם הסיבה אולי שסלקום ופרטנר מבינות שהקרב בכלל לא קשור אליהן ולכן הן מעדיפות להוריד פרופיל, ולא לנקוט ביוזמה אקטיבית נגד הארכת הוראת השעה, כדי לעורר מאבקים נגדים, בשעה שהקרב כלל לא שלהם.
לטענת אחרים בתעשייה, המאבק הוא שונה לחלוטין: הסיבה שפרטנר וסלקום לא זועקות על העוול שנגרם להן בתשלומים נוספים, קשור בכלל לוועדת פולקמן - דבר שיכריח אותם להתחיל לייצר הפקות מקור ותשלומי עתק שייצאו מהם. כל עוד משרד התקשורת מתעכב עם הרפורמה שתכלול את מסקנות ועדת פולקמן, בסלקום ופרטנר יכולים להיות רגועים. לכן עדיף להם להמשיך ולשלם לקשת על הערוץ הישיר, ולא לקבל את קשת כאוייב שמספקת להם תכנים נוספים כמו VOD, ובכך גם לדחות את גזירת מסקנות ועדת פולקמן שתחייב אותם בהפקות מקור, ולסמוך בינתיים על התשלום לקשת ורשת ואלו ייצרו את הפקות המקור.
ח"כ אבתיסאם מראענה: "אנחנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הם אמורות לשדר לציבור בחינם"
עו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה את הערוצים המסחריים רשת וקשת, אמרה בדיון כי הערוצים היו ב-2017 כלי משחק בידי הממשלה כדי לקדם תחרות של פרטנר וסלקום בהוט ויס. לדבריה, הממשלה רצתה לסייע למתחרים החדשים לקבל את הערוצים המסחריים הפופולריים, אך עוד לפני שהצעת החוק התקבלה הפלטפורמות הגיעו להסכמות עם הערוצים והממשלה בחרה לא להתערב מתוך הנחה שאולי תהייה רפורמה במהלך חמש השנים הללו. לדבריה, התקופה חלפה אבל תוך שנה לא תהייה רפורמה והשוק צריך ודאות, ולכן לא נכון לאפשר הארכה לתקופות קצרות אלא לאפשר הארכה של שנה ואפשרות לשר להאריך את המצב הקיים בשנה נוספת.
לעומת זאת, ח"כ יריב לוין תקף ואמר כי אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ"הצעת חוק מושחתת שנעשית בדרך שאני לא זוכר תקדים מהסוג הזה בכל השנים שאני בכנסת. יש שורה של שאלות שמוסתרות באופן שיטתי מחברי הכנסת והוועדה, ללא שום היגיון והצדקה. אומרים לנו תחוקקו על עיוור חוק שעל פניו מחייב תשובות למה הכנסת צריכה להידרש לו. אני שואל מי יזם את הצעת החוק? איפה נולד הרעיון? במשרדים של איזה חברה מסחרית בלשכה של שר? או בפגישה של שניהם? או איש מקצוע שחלם על זה בלילה?". ח"כ לוין הוסיף ואמר כי צריך לפחות לאפשר למי שלא רוצה את הערוצים האלה לוותר עליהם ולשלם פחות.
בתגובה לכך שב היו"ר ביטון והזכיר, כי "הוראת השעה והתיקון התבצע בממשלת ליכוד, אז אל תפיל עלינו את כל החטאים הקודמים. אנחנו רק מתקנים אי תפקוד ישן". ח"כ לוין השיב בשאלה האם כל מה שנעשה פעם מחייב אותנו. היו"ר ביטון אמר: "טוב לה להוראת השעה הזו שלא באה לעולם ועכשיו שבאה נפשפש במעשיה, אבל זה לא יכול לקרות כשחרב מונחת על צוואר הרציפות וההמשכיות. אם לא ניתן למשרד את השנה שהוא מבקש אנחנו מתערבים בדברים שלא טוב לה לכנסת להתערב".
ח"כ אבתיסאם מראענה שאלה "מה הקשר בין הרפורמה של משרד התקשורת, שרוצה להסדיר את עולם התוכן באינטרנט, להוראות השעה? אנחנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הם אמורות לשדר לציבור בחינם". היא קראה לקדם את הסדרת מסקנות ועדת פולקמן הכי מהר שאפשר.
מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי הוא מציע לבדוק כמה פעמים שיקר משרד התקשורת ליושבי ראש הוועדה בהבטחות להביא את הרפורמה. לטענתו, "משרד התקשורת מחסל את היצירה. אם ההוראה תפוג אז חברת המשקאות המולטי מיליונרית לא תקבל כמה מיליונים ועוד טייקון לא יקבל כמה מיליונים. זה הזעזוע היחיד שיקרה. קשת מכרו 22% מהמניות תמורת 226 מיליון שקל. להם אתם דואגים לכסף? קשת סיימה ברווח תפעולי של 100 מיליון שקל אחרי שהורידו לעובדים 15% בשכר, איפה נשמע דבר כזה. עד המדינה פילבר יודע מה קרה ב-2016 ושר התקשורת היה מי שמנסה להגיע להסדר טיעון בימים אלה. במשך שנים אנחנו פונים לאוצר ואומרים לנו שאם סלקום ופרטנר יצטרכו להשקיע מיליון שקל ביצירה ישראלית הם גמורים. פתאום היום אין בעיה שהם יזרימו מיליונים ועשרות מיליונים לטייקונים?".
היו"ר ביטון הגיב לכך ואמר כי הזעקה נשמעה וכי הוועדה תהייה הבית והגב של היוצרים והיוצרות, ולא תהייה רפורמה בעולמות התוכן בלי טיפול בהפקות מקור. היועצת המשפטית של קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי אם הייתה הולכת לפי דברי ח"כ לוין, היו מפקיעים את כל התוכן בעולם וככה הצרכנים ישלמו פחות. בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את הצעת היו"ר ביטון.
