30,000 ש"ח. חבל שהסכים לפשרה. ההעתקה מנקרת עיניים...

מה כל כך מסובך לבוא ולשלם לאדם שטרח על קליפ מאוד מרגש ולציין שהקליפ והעריכה הם שלו אחד לאחד. הנושא הזה חייב להלמד בחוגי קולנוע ואסור שמי שעוסק בענף ימשיך את ההרגל המגונה הזה להעתיק לעשות שימוש בקומפוזיציה ולומר ידי היו במעל

לעמית. שגברת ריצי' לא הגיעה לבית משפט שאמרה שהיא חולה והתקשרו לאלעל בפריז וקיבלו תשובה שהיא עובדת אבל אסור לה לענות. אם אין מנהלת שיווק בפריז אז אלעל תריכים למחוק את השם תואר שלה מהניירות שלהם וכבר ב 1948 התקווה נקבעה כהמנון של ישראל אז מה ? ומי שמסתכל על הקליפ לא צריך בית משפט בשביל לראות את העתקה ככה זה במדינה שלנו כולם נהיו כאלו

כיוון שתאור הכתבה לוקה בחסר ומבוסס כנראה על כתב התביעה בלבד אני אעמיד את העובדות (שיתבררו בבית המשפט) על דיוקם: 1. הרעיון לפרסומת המבוססת על עיבוד עדכני של התקווה הוצע ע"י אל על למקאן כבר ב- 2007 (הרבה זמן לפני הפקת הקליפ של פרז. יש לכך אסמכתאות) 2. אין דבר כזה "מנהלת השיווק בפריז". יש עובדת בסניף אל על בפריז האחראית על פרסום מקומי ליהודים. אותה עובדת לא יוזמת קמפיינים בישראל ואם הייתה פניה של האומן לאותה בחורה היא מעולם לא הועברה למשרד הראשי בישראל(לא המידע על הפניה וממילא לא דיסק או קובץ) 3. הקמפיין ליום העצמאות ה- 60 מבוסס כאמור על רעיון בסיסי שהוצע ע"י אל על למקאן שנה קודם כשמקאן לקחו אותו קדימה והציעו להפיק פרסומת שבה עולים חדשים מתפוצות שונות שרים את ההמנון כביטוי לכך שאל על מביאה עולים מכל העולם הביתה.זה הרעיון ואין בינו לבין הקליפ של פרז מאומה. 4. הקליפ של פרז הוא עיבוד ראפי של התקווה. בפרסומת של אל על אין ראפ אלא מלודיה ושירה בלבד (כאמור, כרעיון של אל על מ- 2007) כאמור, עובדות אלה יתבררו בבית המשפט. עמית לבני לשעבר ראש אגף השיווק של אל על

לגנוב יצירה מאמן בלי למצמץ? נקווה שיהיה צדק בבית המשפט