(ולא המסטיק) עם כל הכבוד לעבודות שמיוצגות בפסטיבלים חשובים, הגענו בארץ למצב שאנו מפספסים את המקצוע שלשמו משלמים לנו כסף. המטרה של העבודות היא למכור, להעלות מכירות ולבוא לידי ביטוי ברווח מסוים למפרסם. יוצא שעבודות שנוסעות לקאן לא רואות מדיה, ועומדת מהבחינה הזאת בקריטריונים הנמוכים האפשריים (בואו נשים את המודעה במקומון איזוטרי ב 1000 שקל ונשלח אותה לקאן). לפי שנה זכתה עבודה מדרום אמריקה שקראה לאנשים ברכבת התחתית לסרוק את השלט עם הסמארטפון והקניות יגיעו אליהם הביתה. הקמפיין הזה העלה את מכירות הלקוח בהיסטריה וענה בין השאר על רעננות חשיבתית. במקום שהמפרסמים יתלהבו מהפרסום שמביא להם כסף, המשרדים מתהדרים בפרסים. עם פרסים לא קונים במכולת, אל תשכחו.

היומי הוא שרק את עצמך אתה מרמה! בסוף כמו רוב אנשי הקריאטיב (שלא לומר כולם) בענף שלכם תמצא עצמך יום אחד אבוד, חסר קריירה, חסר הכנסה, חסר סיפוק למעט כל מיני פרסי קריאטיב איזוטריים וחסרי משמעות. פתאט חסר עתיד מייל בוסטרס - וואן אוף לשפ״א - זהה לפרו בונו הסרט הלא נכון - אלצהיימר פרו בונו מוקשים - פרו בונו דוקים - וואן אוף לדג הזהב פרסומת אחרונה ללילה - מי שמע על זה?? אופטיקה מובייל - מה? מי שמע על זה? פרט בונו, וואן אופס למינהם, עמותות, גופי מדיה איזוטריים - הכל אותו דבר יא דביל. שום קמפיין אמיתי ללקוח אמיתי. שום דבר שמזיז פה משהו למישהו. אז לך תתבשם בקריירה הפתאטית שלך . בגיל 35 תגלה שאתה עם שני ילדים נבלי יכולת לכלכל אותם או להתגאות במשהו. או שאולי תבין איפה באמת חשוב לעשות עבודה קריאטיבית ולאיזה לקוחות. אבל היי, אתה לא באמת יכול למכור את הרעיונות שלך ללקוחות אמיתיים , נכון? אתה אפס..וככה הם מסתכלים עליך.

סרטים, מודעות, רדיו, אינטרנט וכמובן גראנד. כל השאר המועמדויות המביכות הללו נועדו כדי שמארגני התחרות יקבלו עוד כסף והמשרדים יתהדרו בנוצות סינטטיות ולא אמיתיות. משרד שיביא פרס באחת מהקטגוריות הנ"ל יקבל את מלוא הכבוד.

צדק ישראלי תרדוף! יו"ר ועדת השופטים בקטגורית הדיירקט הוא גדעון עמיחי, לשעבר הבעלים של שלמור-אבנון-עמיחי. מי עלה לשלה הבא? שתי עבודות, שנעשו בפיקוחו המלא, ושתי עבודות של סגנו לשעבר יורם לוי, כיום בבאומן. והכול כמובן, מקרי...

כמה חארטה אלהים ישמור.

ככה זה בלי פוליטיקות