"כך נעצור את פייסבוק" – זו כותרתו של אתר חדש שנפתח השבוע על ידי ארגון בשם Fight for the Future, בתגובה לעדויות של סמנכ"לית פייסבוק לשעבר, פרנסס הוגן, שחשפה פרטים חדשים אודות ההתנהלות של הרשת החברתית הגדולה בעולם.

לפי האתר, המידע שחשפה הוגן מראה כי "האלגוריתמים המסוכנים האלה, הבוחרים איזה תוכן להראות לנו, או לא להראות לנו, כדי לגרום לנו להמשיך לגלול ולהקליק ולמכור יותר פרסומות, משתמשים במידע האישי שלנו כדי לתמרן אותנו. למרבה המזל, יש דבר פשוט שהקונגרס יכול לעשות ממש עכשיו: להעביר סוף סוף חוק פרטיות מידע לארה"ב שיאסור על האיסוף המאסיבי של כמויות מידע אדירות עלינו של חברות כמו פייסבוק ויוטיוב , שהן זקוקות לו כדי להפעיל את האלגוריתמים שלהם".

כדי ללחוץ על המחוקקים להניע מהלך חקיקה כזה, מבקש הארגון מהגולשים לחתום על עצומה על ידי מסירת השם המלא, כתורת המייל והמיקוד שלהם – ואם הם רוצים גם סטיקרים, חולצות ופריטים נוספים עם הסלוגן של הקמפיין, או סתם לתרום לו כסף, נאספים פרטים נוספים.

מבט במדיניות הפרטיות של הארגון המנהל את הקמפיין מראה שלמרות התפארויות בשמירה על פרטיות, כמעט אין שום הבדל בינה לבין זו של פייסבוק וענקיות רשת נוספות. המדיניות מתחילה בגילוי כי "אנו אוספים קצת מהמידע האישי שלכם. אנו רוצים שתדעו שהמידע האישי שלכם בטוח איתנו".

מה זה בדיוק "קצת מידע? ובכן: "אנו אוספים שני סוגי מידע – מידע הניתן לזיהוי אישי (כגון שם, כתובת מייל, מספר טלפון, כתובת פיזית ומידע תשלום) ומידע שאינו ניתן לזיהוי אישי (כמו הדפדפן ומערכת ההפעלה בה אתם משתמשים, התאריך והזמן שביקרתם באתר שלנו, כתובת האתר ממנו הגעתם, באילו עמודים באתר צפיתם כתובת ה-IP שלכם ו"עוגיות", שאם תבחרו לא לאשר – חלקים מהאתרים שלנו לא יעבדו לכם)".

הארגון ממשיך ומציין כי "מלבד עבור הודעות מהארגון, אנו עשויים גם להשתמש בחלק מהמידע הזה כדי להתאים את התוכן שלנו ולתקשר אתכם על בסיס תחומי העניין האישיים שלכם, המיקום שלכם, והאינטראקציות הקודמות שלכם (באתרים שלנו)" – בדיוק אותה טענה שמופיעה במדיניות של פייסבוק.

"אנו מאמצים שיטות עבודה ראויות לאיסוף, אחסון ועיבוד מידע, ומיישמים אמצעי אבטחה כדי לסייע להגן נגד גישה, שינוי, גילוי או הרס בלתי מורשים של המידע האישי שלכם", כותב הארגון, ושוב משחזר כמעט מילה במילה את המדיניות של פייסבוק. "יש נסיבות מסוימות בהן (הקמפיין) עשוי לשתף את המידע שאנו אוספים. קחו בחשבון שאנו שואפים לאסוף ולשמור רק את המידע שאנו צריכים כדי להילחם ביעילות על הזכויות הדיגיטליות שלכם. איננו יכולים לתת לאף אחד מידע שאין לנו. לכן, שתפו איתנו את המידע שלכם – כמו עם כל חברה, ארגון או סוכנות ממשלתית אחרים – בהתאם". במלים אחרות, הארגון ממש רומז למשתמשים: אם אתם לא רוצים שנשתף את המידע שלכם – פשוט אל תתנו לנו אותו, כי אם הוא אצלנו, מבחינתנו אנחנו יכולים לעשות בו כמעט כל דבר שעולה על דעתנו.

הנה כמה דוגמאות לנסיבות שבהן עשוי הארגון לשתף את המידע: "לפעמים אנו זקוקים לעזרה מספקי שירות מצד שלישי כדי להפעיל את האתרים שלנו ולנהל פעולות בשמכם. ספקי הצד השלישי הללו צריכים גישה לחלק מהמידע על המשתמשים שלנו; אנו עשויים לשתף מידע אישי אודותכם עם ארגונים דומים, שישתמשו בו בהתאם למדיניות המידע שלהם – אך אל דאגה: תמיד ניידע אתכם כשזה עלול לקרות; ייתכן שנידרש לפי החוק לשתף מידע אישי ניתן לזיהוי אודותכם. אנו שומרים את הזכות לשתף את המידע שלכם אם זה דרוש לפי חוק, או מתוך דאגה לביטחון; (הארגון) עשוי גם לשתף מידע אישי ניתן לזיהוי בהקשר או במהלך של כל מיזוג, מכירת נכסים של החברה, מימון או רכישה של כל או חלק מהעסק שלו לחברה אחרת; ולסיום, אנו עשויים לשתף מידע דמוגרפי כללי ומלוקט שאינו מקושר למידע ניתן לזיהוי עם גורמי צד שלישי".

חתיכת רשימה. אבל אל דאגה: בניגוד לפייסבוק, הארגון שנלחם בה זורק למשתמשים עצם: כתובת מייל ליצירת קשר "אם אתם רוצים לדעת איזה מידע אישי ניתן לזיהוי יש לנו עליכם, ולבקש תיקונים". למחוק אינה אפשרות – רק לראות ולבקש תיקונים. ממש כמו בעמודי הגדרות הפרסום של פייסבוק.

מה, אם כן, ההבדל בין הרשת החברתית ה"מסוכנת" לבין הארגון שדורש להגביל אותה בחוק? שהארגון ללא מטרות רווח מניח, כנראה, שלא עצם איסוף המידע פסול, אלא רק זהות הגוף האוסף אותה.