פרויקטים

"עמק הסיליקון הישראלי": פארק המדע בנס ציונה כובש את המרכז

עם תוכניות הפיתוח ותשתיות התחבורה חדשות, ממשיך פארק המדע למשוך אליו שחקנים בפרופיל גבוה. לחברות דוגמת אלביט מערכות, אלקטרה ואינדיגו, מצטרפת ויתניה עם פרויקט הכולל משרדים, מעבדות ואולמות ייצור. "נהפוך את המקום למרכז חדשני ומבוקש", מבטיח ראש העיר שמואל בוקסר

פארק המדע בנס ציונה (צילום דוברות עיריית נס ציונה)
נס ציונה, מי שבעבר חסתה בצילן של שכונותיה, ראשון לציון ורחובות, כבר מזמן לא מסתכלת לאחור - וממצבת עצמה כאחת הערים הנחשקות, ולא רק בגזרת השפלה. דירוג בצמרת המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, מערכת חינוך איכותית לצד תדמית פסטורלית - הן רק חלק מהסיבות שמושכות לעיר אוכלוסייה איכותית, עניין שבא לידי ביטוי בין היתר גם במחירי הדיור המאמירים בתחומה.
לצד הביקוש הגובר למגורים בעיר, ממשיכה נס ציונה לבנות לעצמה מוניטין גם כחממה לתעשייה מתקדמת, כאשר פארק המדע מושך אליו שחקנים בפרופיל גבוה, ונחוש לבטא הלכה למעשה את חזון עירוב השימושים שחרטה על דגלה העירייה המקומית.
הפארק הממוקם בדרום העיר, כבר מאכלס שמות בכירים דוגמת אלביט מערכות, אלקטרה ואינדיגו, ומהווה עוגן להתפתחות אזור השפלה כולו – כשאחד מיתרונותיו הגדולים טמון בתשתיות תחבורה מתקדמות הכוללות סלילת כבישים חדשים לתנועה ומערכת רמזורים מתקדמת, אשר יחסכו את העומסים הבלתי נגמרים מדי בוקר בואכה תל אביב. את הפתרון עבור משתמשי התחבורה הציבורית יספק המטרו שיעבור במקום.

ראש עיריית נס ציונה, שמואל בוקסר צילום: דוברות עיריית נס ציונה
"תנופת הבנייה שאנו מובילים בפארק המדע, עתידה להפוך את המקום למרכז חדשני ומבוקש עבור תעשיית ההיי-טק ולספק מאות מקומות עבודה לתושבי העיר והאזור", מתגאה ראש עיריית נס ציונה, שמואל בוקסר. "על פי חזוני - לחיות במקום בו עובדים ולעבוד במקום בו גרים - ולשם כך פעלתי עם כניסתי לתפקיד לאישור תוכניות בנייה עבור 300 אלף מטר של שטחי מסחר באזור. פיתוח פארק המדע הוא הגשמת החזון, תוך מתן פתרון תעסוקתי קרוב ונגיש לתושבי העיר, בכדי שלא יאלצו לבזבז שעות בפקקים בדרכם אל העבודה וממנה".
גידול תעסוקתי
"אזור התעסוקה בנס ציונה קנה לעצמו שם לא רק בארץ, בזכות תעשיות היי-טק וביו-טק מפותחות", מנתח אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין והבעלים של משרד דנוס-להט. "תוואי המטרו יאפשר גם לתושבי המרכז להגיע לעבודה בצורה נוחה. צריך גם לזכור שלצד ההרחבה בנס ציונה ניצב לא רחוק גם פארק תמר ב' ברחובות, ושניהם יחד ייצרו אזור תעסוקה גדול שיאפשר לתושבי הערים בפרט והאזור בכלל, ליהנות ממקומות עבודה רבים יותר".
לדברי דנוס, "מוקד המשיכה הזה ייהנה ממסה קריטית, כשלצד התעשייה הקיימת תגיע תעשייה נוספת בעקבות אותן הרחבות, וזה עוד לפני שהזכרנו את הקרבה למוסדות מחקר ואקדמיה כגון מכון ויצמן, המכון הביולוגי והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בפארק המדע מתפתחת קריית היי-טק ענקית שתיתן תחרות גדולה למתחמי תעסוקה והיי-טק אחרים, ובראשם אלו שבתל אביב. הבמה כבר מוכנה, והיא רק תתעצם".
דנוס סבור אמנם כי המיתוג הגבוה גם כך של נס ציונה ילך ויתחזק, אך מזהיר כי "אם לצד שטחי התעסוקה לא יאשרו כמויות משמעותיות של בנייה למגורים, שיאפשרו את התפתחות העיר, בנס ציונה יגיעו למצב פחות רצוי של עליית מחירים. יש את המיתוג, יש את מערכת החינוך המצוינת ויש שירותים עירוניים טובים - עכשיו רק צריך לדאוג שיהיו מספיק דירות, וכך הסיטואציה תהיה win-win לכולם".

הפרויקט של ויתניה בפארק המדע הדמיה: אורית וילנברג וקרן ידווב אדריכלים 
עירוב שימושים קלאסי
עוד פרויקט מסקרן שעתיד להיות חלק בלתי נפרד מפארק המדע המתרחב הוא זה של ויתניה. החברה רכשה במקום שטח של כ-7 דונם מקבוצת לנדא, כשבמסגרת ההסכם בין הצדדים, יבנו ויתניה ולנדא פרויקט רחב היקף של כ-38 אלף מ"ר הכולל בין היתר משרדים, מעבדות ואולמות ייצור. כמו כן יוקמו במתחם חניונים תת קרקעיים. עלויות הקמת הפרויקט מוערכות בכ-320 מיליון שקלים.
"האזור כולו מתפתח ומשתדרג, וידוע בזכות פארק המדע וריכוז גדול של תעשיית היי-טק. מעבר לכך, מדובר בפארק מסודר ונגיש, בטח בהתחשב בכך שמתוכננת תחנת מטרו במרחק של כ-100 מטרים בלבד מהפרויקט", מסביר מנכ"ל ויתניה עפר זיו. "כמובן שכל פיתוח כזה מגדיל את מגוון האפשרויות בפארק ומושך אליו עוד בעלי עסקים מסוגים שונים. בסופו של דבר חלק ניכר מההצלחה של מתחמים מסוג זה נובעת מפעילות המתקיימת מעבר לשעות העבודה השגרתיות, כלומר גם בערב ובלילה – דוגמת הרצליה פיתוח ורמת החייל. אנשים יוצאים לבלות בלילה והמתחם מייצר עבורם פתרונות גם לעניין הזה. את המוטו הזה אנו רוצים ליישם גם בפארק המדע".
הפרויקט המשותף, בתמיכת עיריית נס ציונה, צפוי לכלול שלושה בניינים ושטחים של כ-105 מ"ר מעל פני הקרקע. הבניין הראשון כבר נמצא בעבודה וכשליש ממנו יושכר לחברות השייכות לקבוצת לנדא. "אני מעריך כי אכלוס הבניין הראשון צפוי תוך פרק זמן של 3 שנים ועד 7-5 שנים יאוכלס הפרויקט בשלמותו ויהפוך להיות מה שכולנו מדמיינים", מסכם זיו.

מנכ"ל ויתניה, עפר זיו צילום: עזרא לוי
מיקוד קהלי היעד לפרויקט הוא מן הסתם בענף התעשייה המתקדמת, דוגמת חברות היי-טק וביו-טק, הזקוקות הן לאולמות ייצור והן למשרדי פיתוח, אך בויתניה מבקשים להרחיב את היריעה גם לבעלי מקצועות חופשיים דוגמת רופאים, עורכי דין, רואי חשבון ואדריכלים – אשר נכון להיום לא נהנים מהיצע משרדים הולם באזור, בלשון המעטה.
"בני לנדא היה בין החלוצים הראשונים אשר איישו את פארק המדע עם הקמתו לפני למעלה משלושה עשורים, בימים בהם המושג 'מרכז תעשיות היי-טק' עוד לא היה מקובל", משחזר ראש העיר בוקסר. "אני שמח על רוח החלוציות, היזמות והחדשנות של ויתניה וקבוצת לנדא, אשר מלווה את פיתוחו המחודש ופורץ הדרך של המתחם גם היום".
"נס ציונה נמצאת בתהליך הפיכה למרכז החדש, זה כבר קורה", חותם דנוס. "אזור התעסוקה הזה מייצר פרנסה לאלפי אנשים, מהווה אבן שואבת לעיר ומאזן את התקציב העירוני. לכן חשוב כל כך לפתח ולהרחיב אותו. כשאתה מייצר משהו בסגנון עמק הסיליקון הישראלי, המון חברות מבקשות לשבת בו ולהיות חלק מההצלחה".