דעות

בקשת החנינה של נתניהו: מה באמת עומד מאחורי הפנייה לנשיא?

בקשת החנינה של ראש הממשלה מעלה שאלות על עצמאות מערכת המשפט הישראלית והגבולות שבין חוק, צדק ופוליטיקה | מאיר שטרית, שר המשפטים לשעבר, בטור מיוחד

מאיר שטרית | 
מאיר שטרית (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
כיהנתי כשר המשפטים בממשלתו הראשונה של אריאל שרון המנוח, ובתפקידי זה טיפלתי גם בחנינות. ראשית, בהקשר זה חשוב לציין כי החלטה על חנינה יכולה להינתן על ידי הנשיא רק אם שר המשפטים ממליץ על חנינה. הנשיא יכול לסרב לחנינה ששר המשפטים ממליץ – אך ההיפך בלתי אפשרי. דהיינו אם שר המשפטים מתנגד לחנינה, הנשיא לא יכול לחנון.
על כן המכתב שנשלח לנשיא על ידי ראש הממשלה על פי הנוהל, יועבר על ידי הנשיא ללשכת שר המשפטים לטיפול ולהמלצת השר. במקרה הנוכחי, לדעתי שר המשפטים הנוכחי אינו יכול להיות זה שמטפל בחנינה זו, בהיותו כפוף באופן ממשי לראש הממשלה. לכן אני סבור כי גם אם יש נכונות לטפל בבקשה זו, הדבר לא יכול להיעשות על ידי שר המשפטים המכהן.
מעבר לכך, נדרש להבין כי חנינה יכולה להידון רק אחרי שיש פסק דין סופי של בית המשפט ואחרי הרשעה בדין – אחרת אין מקום לחנינה. הניסיון להביא לחנינה לפני סיום המשפט וללא הודאה באשמה, דינו להיכשל. נשיא אינו בעל סמכויות על, ועל כן אינו יכול לחנון מישהו שעדיין עומד לדין. מסיבה זו בדיוק, הנשיא אינו מוסמך כלל לתת חנינה כזאת. מעבר לכך, אני מעריך שגם אם יהיה ניסיון כזה, הרי שהוא ייפסל בידי בג"ץ.
עקב הלחץ על הנשיא, טוב יעשה הנשיא אם יוריד את הנושא מעל סדר היום ויודיע באופן ברור וחד משמעי כי הוא דוחה את הבקשה לאלתר. כמו שאני רואה את הדברים, פנייתו של הנשיא לציבור להביע את דעתו מיותרת ולא מועילה בשום צורה. לכולנו ברור מי יתמוך ומי יתנגד, אז על פי מה אם כן יחליט הנשיא?
ניסיונו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתערב בתהליך משפטי בישראל הוא פסול מיסודו. ישראל היא מדינה ריבונית ואסור לה להרשות כל התערבות חיצונית במערכת המשפט שלה. כל אלה שתומכים בפניה זו עושים טעות חמורה, מכיוון שזו פגיעה ממשית בעצמאותה של מערכת המשפט במדינה.
במצב העניינים הנוכחי, יש לסיים את המשפט עד תומו ולקבל פסק דין – גם כך הוא נסחב מעל ומעבר לזמן ההגיוני שמשפט כזה צריך להימשך. יש לזכור כי בג"ץ אישר לראש הממשלה להמשיך בתפקידו, ובו בזמן לנהל את ענייניו המשפטיים ולהתייצב בבית משפט, זאת בהנחה שלא יהיה קונפליקט בין שני הדברים. כרגע, בכל אופן, נראה שיש קונפליקט אדיר: המשפט נמשך מעל ומעבר לזמן הגיוני, ומתנהל על רקע המלחמה והמצב הבטחוני הרגיש.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו (צילום פלאש90/מארק ישראל סלם)
נכון לזרז את המשפט ולהביא לסיומו בפסק הדין של חבר השופטים. רק אז אפשר יהיה לפנות  בבקשת חנינה על פי הנוהל הרגיל. ברור שאם ראש הממשלה יורשע בדין, הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו כראש הממשלה גם אם תינתן לו חנינה. אולי מכאן נובע הלחץ לנסות להגיע לחנינה מלאכותית ובלתי חוקית.
לנוכח כל האמור לעיל, אני סבור כי יהיה נכון להגיע בהקדם לעסקת טיעון עם ראש הממשלה בהתחשב במעמדו ובזכויותיו. במסגרת העסקה יפרוש ראש הממשלה מכהונתו ולא יוכל לשוב אליה, ומאידך יימנע הסיכון שעוד ראש ממשלה יורשע במעשים חמורים. הרושם שלי הוא שניתן להגיע לעסקת טיעון במהירות יחסית, אם אכן ראש הממשלה יסכים ללכת בכיוון זה. באופן אישי, אני מקווה שכך יקרה.
*הכותב, מאיר שטרית, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל – לרבות שר האוצר, שר המשפטים, שר הפנים, שר הבינוי והשיכון, שר התחבורה ושר החינוך. כמו כן שימש כראש העיר הראשון של יבנה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה