ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר את ההצעה המשותפת של שר המשפטים גדעון סער והשרה לשוויון חברתי מירב כהן לתיקון חוק חוזה הביטוח. התיקון לחוק מגיע על רקע ההבנה כי המצב הנתון מאפשר לחברות הביטוח לפעול בשיטת "מצליח" וזאת ללא הרתעה משמעותית, באופן הפוגע קשות במבוטחים השונים וביתר שאת בגיל השלישי המאופיין בחולי ובתלות – וביכולתם לממש ביטוחי בריאות וסיעוד ששילמו עליהם כל החיים. 

התיקון לחוק הוא נוסח משותף לרשות שוק ההון במשרד האוצר, משרד המשפטים והמשרד לשוויון חברתי ונועד להתמודד עם הבעיה האמורה. החוק מקנה לממונה על שוק ההון סמכות להטיל ריבית עונשית גבוהה על חברה שגררה את המבוטח ולא השיבה לו בזמן כספים המגיעים לו ושעבורם שילם ממיטב כספו כל חייו. לצד זאת, החוק מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות בהגשת תביעת ביטוח באותם מקרים של הגשת תלונה למפקח, כך שמירוץ ההתיישנות יעצור ויאפשר למבוטח שהות לתבוע.  
 

עוד ב-

תאונות הדרכים בישראל במגמת עלייה: ביטוח לאומי שילם מיליארדים

לכתבה המלאה

כיום, במקרה שמבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שהוא היה צריך לשלם אותם – בית המשפט יכול להטיל עליו ריבית מיוחדת (שיכולה להגיע עד פי 20 ממה שקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה). אלא, שבית המשפט ממעט להשתמש בכלי הזה, ומתוך רצון להגביר את ההרתעה, הצעת החוק מציעה לתקן את הסמכות לחייב את חברות הביטוח לשלם ריבית מיוחדת – גם לממונה על שוק ההון, כשהוא פועל לבירור תלונה ומוצא שלא שולמו תגמולים שאינם שנויים במחלוקת בתום לב. 

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. ההצעה שאושרה הבוקר בוועדת השרים לחקיקה מאריכה את תקופת ההתיישנות כך שככל שהוגשה תלונה לממונה על שוק ההון לצורך בירורה, לא תחלוף תקופת ההתיישנות בטרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה אך לא יותר מארבע שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי - לא יותר משש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.