"בעידן החדשנות הטכנולוגית והעבודה מרחוק צריך לתת למעסיקים כלים לפקח על העבודה ולמדוד תפוקה", כך אמרה הנשיאה לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט ליבנה, בכנס שערכה ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון, עו"ד עינת כרמי ברק.

הכנס עסק באחד האתגרים הגדולים בעידן הנוכחי: הצורך לאזן בין השמירה על פרטיות העובדים לבין הצורך לפקח עליהם, אם זה באמצעות מצלמות במקום העבודה, איתוראן על הרכב, כניסה לתיבת המייל של העובד וכיו"ב.

בנוסף עסק הכנס באתגר שמציב השימוש בבינה מלאכותית – תחום שעדיין אין רגולציה ברורה לגביו ושמצריך ניווט עצמאי של המעסיקים והעובדים בין ההבנה שאין אפשרות למנוע שימוש בכלי AI לבין הצורך לפקח על התוצרים ולמנוע מצבים בלתי חוקיים, כמו למשל אפליה במקרה של גיוס עובדים באמצעות כלים כאלה.

בין הדוברים בכנס היו אשר גלאה, הממונה על יחסי עבודה בקבוצת CBC ישראל, עו"ד חנה שניצר רהב, ראש הלשכה ויועמ"שית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד איתמר כהן, ראש תחום רגולציה פרטיות וסייבר בעמית פולק מטלון, ותמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי.

וירט דיברה על הסייגים שהציבה הפסיקה בתחום השמירה על פרטיות עובדים וקראה לשינוי חקיקתי כך שלבתי הדין לעבודה תוכר סמכות לדון בתחולת ויישום חוק הגנת הפרטיות ביחסי עבודה. כיום לבתי הדין אין סמכות כזו. עוד אמרה כי "מעסיקים צריכים לפרסם מדיניות ברורה לגבי שימוש במצלמות במקום העבודה או באמצעי ניטור אחרים".

לדבריה, מדיניות כזו, שתובא לידיעת העובדים, תקטין מאוד את אי ההסכמות בנושא. וירט גם התייחסה לכך שאין עדיין חקיקה בישראל בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית. "צריך לומר שרוב דיני עבודה הקיימים הם ישנים מאוד ואינם מותאמים לעולם העבודה של היום", אמרה.

"מי שמסמן את הדרך בתחום היא הפסיקה. כל הכללים והנורמות נבנים באמצעות פסיקה, ואני צופה שאותו דבר יקרה גם בתחום השימוש בבינה מלאכותית – הפסיקה תעצב את הכללים והנורמות, וזה יקרה לפני שתהיה חקיקה בנושא", הוסיפה וירט.

עו"ד כרמי ברק אמרה בכנס כי "בינה מלאכותית נכנסת היום לתהליכי גיוס, ניהול, הערכת עובדים, מיתוג, קבלת החלטות ותכנון ארגוני. היא חוסכת זמן, מייעלת תהליכים ומאפשרת לעבד כמויות עצומות של מידע. אבל יחד עם היתרונות הברורים היא גם מעוררת שאלות עמוקות, משפטיות, ניהוליות ואנושיות.

מה קורה כאשר אלגוריתם משפיע על קבלה לעבודה, על קידום או על סיום העסקה? איך מבטיחים שלא תיווצר אפליה גם אם היא סמויה? מה מותר למעסיק לאסוף, לנתח? איך שומרים על פרטיות העובדים והאם הדין הקיים ובתי הדין לעבודה ערוכים להתמודד עם מציאות שבה טכנולוגיה הופכת לשחקן פעיל בתחום יחסי העבודה?".

בסופו של דבר השאלה איננה מה AI יודע לעשות אלא איך אנחנו בוחרים להשתמש בו. מה הגבולות שאנחנו מציבים לו ואיך אנחנו דואגים שגם בעולם עבודה חכם יותר, האדם יישאר במרכז", הוסיפה.

דובר נוסף בכנס היה אשר גלאה, הממונה על יחסי עבודה בקבוצת CBC ישראל (החברה המרכזית לשיווק משקאות שכוללת בין היתר את קוקה קולה). גלאה קרא לרגולטור להסדיר את תחום השימוש בכלי בינה מלאכותית במקום העבודה וכן את תחום השמירה על פרטיות עובדים. "המדינה צריכה להוצא כללי 'עשה ואל תעשה'", אמר, צריכה להיות לה אמירה שתתורגם למדיניות ולכללים ברורים".

עו"ד איתמר כהן, ראש תחום רגולציה פרטיות וסייבר בעמית פולק מטלון דיבר על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ואמר כי על אף שבתי הדין לעבודה אינם יכולים לפסוק על פי חוק זה, עובדים רשאים להגיש תביעות נזיקין בבת המשפט בשל פגיעה בפרטיותם: "מעסיקים צריכים לנהוג בשקיפות ובגילוי בכל הנוגע לשימוש במידע על עובדיהם, בין אם באמצעות מצלמות, איתוראן וכד', ולגבש ולפרסם מדיניות סדורה בנושא".

עוד ב-

משרד עמית, פולק מטלון במיזוג משמעותי: "יחזק את מעמדנו"

לכתבה המלאה

עו"ד חנה שניצר רהב, ראש הלשכה ויועמ"שית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אמרה שצריך איזון בין האינטרסים של המעסיק שרוצה לפקח על העבודה ולדאוג שהעובדים יעילים לבין השמירה על פרטיות העובדים: "ניטור עובדים באופן צמוד ובלתי מידתי כדי לפקח על התפוקות עלול לפגוע מאוד בעובדים ולגרום לשחיקה שלהם. יעילות ופרודוקטיביות היא לא חזות הכול".