קריירה ולימודים

אין עובדים בקופות: למה המדינה חוסמת את הפתרון?

רשתות השיווק מציעות שכר גבוה, מענקי התמדה ואפילו מימון לימודים אקדמיים, אך אלפי משרות נותרות פנויות והתורים בקופות מתארכים. האם הפתרון יגיע ממקום לא צפוי

מערכת ice | 29/9/2026 10:39 עקבו אחרינו בגוגל

הוויכוח על העסקת עובדים זרים בישראל מקבל זווית נוספת מצד ענף המסחר. גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, טוענת כי בענפים מסוימים מדובר לא בהחלפת עובדים ישראלים, אלא במענה למחסור מתמשך בכוח אדם, ובמיוחד ברשתות המזון, שבהן משרות הקופה נותרות פנויות למרות מאמצי גיוס משמעותיים.

רובינשטיין טוענת שהוויכוח על העסקת עובדים זרים בישראל מתנהל ברוב המקרים מתוך הנחה שכל עובד זר שמגיע לכאן תופס את מקומו של עובד ישראלי. המציאות בענפי המסחר מלמדת שבמקרים רבים התמונה שונה: העובדים פשוט לא קיימים, והמשרות נשארות פנויות לאורך זמן.

תפקידי הקופה ברשתות המזון הם דוגמה מובהקת לכך. הרשתות מתמודדות עם מחסור מתמשך בקופאים ובקופאיות, שמחריף בסופי שבוע, בערבי חג ובתקופות שבהן הציבור זקוק יותר מכל למערך קמעונאות מזון מתפקד.

והרשתות עושות מאמץ להעסיק ישראלים. מנתונים שאספנו ברשתות מזון מובילות עולה כי בתקופה שנבדקה נערכו למעלה מ-20,500 ראיונות עבודה, ובכל זאת נותר מחסור של לפחות 1,170 עובדים. בחלק מהרשתות מוצע לקופאיות שכר של 37-38 שקלים לשעה ואף נעשו ניסיונות גיוס בכ-40 שקלים לשעה. הוצעו גם מענקי התמדה של יותר מ-10,000 שקלים ואפילו מימון לימודים אקדמיים, אך המחסור נשאר.

גם שירות התעסוקה מזהה את הבעיה. כבר בחודש מרץ פנתה מנכ"לית השירות למשרד הכלכלה והצביעה על מחסור משמעותי ומתמשך בקופאים ובקופאיות ועל פער הולך ומתרחב בין מספר המשרות הפנויות לבין מספר דורשי העבודה המבקשים להשתלב בתחום. בפנייתה הודגש הקושי הממשי באיוש המשרות והצורך במציאת פתרונות למחסור בכוח האדם, נוכח תפקידן החיוני של רשתות המזון בתפקוד המשק ובשמירה על רציפות האספקה לציבור.

הקושי נמשך גם אחרי שהעובדים כבר גויסו. באחת הרשתות זמן ההעסקה הממוצע של עובד בקופה עומד על כחמישה חודשים בלבד. ברשת אחרת, כרבע מהעובדים שעזבו סיימו את עבודתם כבר בחודש הראשון, וכ-44% בתוך שלושה חודשים. התוצאה היא מעגל בלתי פוסק של גיוס, הכשרה ועזיבה, שמעמיס על העובדים שנשארים.

בסופו של דבר, המחסור הזה מורגש גם אצל הצרכן. פחות עובדים בקופות פירושם תורים ארוכים יותר, עומס גדול יותר על הצוות ושירות פחות טוב לציבור.

אפשר לטעון שהפתרון הוא להעלות את השכר, אבל גם לזה יש מגבלות. שכר עובדי ועובדות הקופה הוא חלק ממדרג שכר שלם, והעלאה חדה בתפקיד אחד מחייבת התאמות גם לעובדים ותיקים ולתפקידים מקצועיים וניהוליים. ברשתות מזון שפועלות בתחרות גבוהה ובשולי רווח נמוכים, למהלך כזה יש השלכות כלכליות רחבות.

הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שהעסקת עובדים זרים אינה מובילה בהכרח לדחיקת עובדים מקומיים. בקנדה, בבדיקה שכללה כ- 76,800 מעסיקים, 70% מהמעסיקים שהעסיקו עובדים זרים דיווחו כי הדבר סייע להם לשמר עובדים מקומיים ו-44% כי סייע להעסיק יותר מקומיים. בניו זילנד, בענף שירותי המזון,

גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר (קרדיט: אביגיל פיפרינו-באר)

העסקת עובדים זרים הייתה קשורה לעלייה של 11.1% בתעסוקת המקומיים ושל 16.4% בתעסוקת צעירים מקומיים. גם באוסטרליה נמצא קשר חיובי בין גידול במספר העובדים מחו"ל לבין תעסוקת המקומיים, ללא פגיעה מובהקת בשכרם.

זו התפיסה שצריכה להנחות גם אותנו בישראל. כאשר קיים מחסור מתמשך בעובדים מקומיים, העסקת עובדים זרים יכולה להשלים את כוח האדם הדרוש לרשתות. השלמת כוח האדם בקופות יכולה להפחית את השחיקה, לשפר את השירות ולאפשר לעובדים ישראלים להתקדם לתפקידי אחריות וניהול.

עוד ב-

בגיל 80: סילבסטר סטאלון חושף את המחיר הנורא ששילם בגלל רוקי

לכתבה המלאה

מדיניות אחראית צריכה מצד אחד להגן על העובד הישראלי, ומצד שני להכיר במה שקורה בפועל בשוק העבודה. כאשר נעשו מאמצים משמעותיים לגייס ישראלים והמשרות ממשיכות להישאר פנויות, העסקת עובדים זרים יכולה לתת מענה למחסור ולאפשר לרשתות המזון ולמשק להמשיך לתפקד.