מדוע חברות סייבר מגייסות עובדים גם בשיא משבר ההייטק?
שנת 2022 תיזכר לרבים בתור השנה שבה החל או הורגש ביתר שאת, משבר ההייטק. יש שיגידו שזוהי גם שנת פיצוצה של בועת ההייטק. אך הסתכלות זו על ההייטק כמקשה אחת עושה עוול בכך שהיא לא מבחינה בסקטורים השונים, בדגש על הסייבר, אשר ממשיכים לצמוח גם בתקופה מורכבת זו. ואיך גישת ה׳הייטקס׳ קשורה גם היא למשבר הנוכחי
קיץ 2022 של ההייטק הישראלי הוא כנראה תקופה של התפכחות. ה-reckoning, כפי שאומרים באנגלית. חברות נאלצות לפטר מחלקות שלמות, ועובדים מוכשרים נשלחים לביתם. אבל יש חברות, חלקן ציבוריות ונסחרות בבורסה, בהן זה לא המצב. אדם קרוב לביתו, ואיני יכולה לדבר בשמן של כל החברות. אך בהחלט ניתן להתייחס למצבן של חברות סייבר שמהוות חלק לא מבוטל מפעילות ההייטק בישראל.
קודם כל, צריך להתייחס בנפרד לשוק הסייבר. בפירמידת הצרכים של העולם הדיגיטלי, סייבר הוא ללא ספק אחת מאבני התשתית. בלי הגנת סייבר ראויה, אף אקו-סיסטם לא יכול להתקיים. במיוחד כיום, כשיש כל כך הרבה מידע רגיש ברשת. מהבחינה הזו חברות הסייבר אמנם חשופות לתנודות בשוק, אבל חשות אותן במידה פחותה.
הדברים נכונים שבעתיים ב-2022, כאשר העולם כולו נמצא בשיאו של תהליך דיגיטציה. עוד ועוד עסקים וארגונים מעבירים את המידע הכי רגיש שלהם לענן ולקצה, וזקוקים לתמיכת סייבר עוצמתית שתאפשר להם מחד, הגנה ומאידך, ביצועים טובים. כל חברה שיש לה מוצרים ושירותים המאפשרים ליזמים לממש את העסקים שלהם, תמיד תהיה רלוונטיות. אפליקציה לניהול גאנטים זה nice to have, מוצרים שמאפשרים לייצר רווח ובאופן מיידי - זה כבר סיפור אחר לגמריי.
בנוסף, יש לזכור את ההקשר הגיאופוליטי הנוכחי. מתקפות סייבר הן דבר שבשגרה. לא מדובר רק על script kiddies למיניהם, אלא ארגונים שפועלים בחסות ממשלתית. מאבקים לאומיים רבים עוברים לממד הקיברנטי. בפרפרזה על פון קלאוזביץ, אפשר לומר כי מלחמת הסייבר היא המשכה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים. מאבקי הסייבר הללו מצדיקים את קיומן של חברות הגנה איכותיות.
מעבר לסקטור הפרטיקולרי של הסייבר, ישנן נסיבות נוספות שמצדיקות ואף מחייבות בהמשך גיוסים. ראשית, אם חברה נמצאת במסלול צמיחה מהיר, ברור שהאטה בקצה הפיתוח לא תשרת אותה. סיבה נוספת לכך יכולה להיות לדוגמה, חברה אשר נמצאת לפני כניסה לשוק גדול יותר ובכוונתה להגיע מצוידת בכישרונות גדולים ורבים, במצב כזה היא תהיה חייבת להמשיך בגיוס עובדים ועובדות נוספים.
אך ישנה נקודה נוספת, חשובה לא פחות והיא קריטית בהקשר של המרקם החברתי הישראלי. אומר זאת כך: לא כל החברות ניסו להיות ׳הייטקס׳. הראוותנות שלמדנו להכיר בשנים האחרונות, שלא פעם עשתה כותרות, ולא תמיד החמיאה לסקטור, אינה מנת חלקן של כל החברות. נכון, זה פחות נוצץ. מנגד, זה מושך לא מעט עובדים שמחפשים וודאות ושפיות ולא שופוני.
איילת ביתן | צילום: LUZ
לגישה זו יש גם יתרונות תקציביים ברורים. לחברות אשר נוקטות בה החרב לא מונחת על הצוואר. בסופו של דבר זה אותו משל ידוע על החרגול והנמלה. בעוד הראשון שר כל האביב ונותר רעב בחורף, הרי שהאחרונה בזכות חריצות והשקעה שורדת גם את העונה הקרה.
הגישה המאופקת יותר, שמפנקת את העובד איפה שצריך ומתי שצריך, ולא רק לטובת פוסטים בסושיאל, מאפשרת מרחב תמרון תקציבי. המרחב הזה מאפשר להשקיע בעובדים איכותיים, ולהעניק גמול הולם ליכולות שלהן ושלהם. אני מאמינה בכל ליבי שזו הדרך הנכונה לצלוח את המשבר הנוכחי, ולצאת מהצד השני עם צוות עוד יותר איכותי.
