משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף שורת משרדי ממשלה נוספים, הציג את תוכנית-העל לביטחון מזון לשנים הבאות – עם מטרה שאפתנית: להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ונגיש לכל אזרחי ישראל עד שנת 2050. התוכנית, שהוצגה בכנס בהשתתפות השר אבי דיכטר, מנכ"ל המשרד אורן לביא ונציגים ממשרדי הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה והביטחון הלאומי, מבוססת על שיתוף פעולה בין-משרדי ותכנון ארוך טווח.

השר אבי דיכטר אמר בכנס: "בכל תחום יש את המשפט האלמותי הזה, שגדלים לאורו. אצלנו המונח הזה הוא ׳מדפים מלאים׳. הציבור בישראל צריך לראות מדפים מלאים. למה? כי צריך את זה, כי אנחנו יכולים לספק את זה, וכי צריך לספק את זה לכולם. זה הבסיס. על המונח הזה אנחנו לא מתפשרים במשרד, בכל דיון המונח הזה נמצא לעיני כולם. אנחנו מוכרחים לבנות את השגרה שלנו כך שמה שמחזיק מעמד בשגרה ועובד, יעבוד גם בחירום. שמא ניקלע לתקופת חירום בלי שנוכל לכלכל את עצמנו בעצמנו. 

אנחנו היום לוקחים את העמודים המרכזיים, תוקעים עמוק באדמה ומסתכלים 25 שנה קדימה. הסוגיה הזו של ביטחון מזון הופכת להיות בון טון במדינות רבות בעולם. זה לא רק בחקלאות, אלא בכל סוגי המזון, המיובא והמיוצר.  אם יש משהו משמעותי בכל החיבור שנוצר כאן, לבנות מנהל ביטחון מזון במשרד החקלאות, לשים מיקוד ולראות כאן את הפורום המכובד הזה מכל משרדי הממשלה והגופים, זה לא עניין של מה בכך. זה רק מראה כמה הנושא הזה הוא קריטי."

המטרה של משרד החקלאות ברורה: לדאוג לכך שגם בעוד 25 שנה נוכל ליהנות ממזון איכותי, מתוצרת מקומית ככל הניתן, שיתמודד עם משבר האקלים, המחסור בעובדים, האתגרים הבריאותיים – ובעיקר עם הדרישה ההולכת וגדלה. עד 2050 צפוי גידול של כ-65% בצריכת המזון בישראל, יחד עם ירידה דרמטית בתפוקה החקלאית בשל שינויי האקלים והידלדלות בכוח העבודה בענף.

עקרונות התכנית המתגבשת כוללים תכנון אסטרטגי ארוך-טווח, שיתוף פעולה בין-משרדי ושילוב כלל בעלי העניין, לצד קידום צעדים אופרטיביים ליצירת השפעה משמעותית לאורך שרשרת מערכת המזון. מאחורי התכנית עומדים שישה משרדי ממשלה, ובהם הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל, כשעלותה נאמדת בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח.

התכנית נולדה מתוך הבנה שישראל נמצאת בנקודת זמן קריטית. לפי התחזיות, עד 2050 האוכלוסייה תגדל לכ-16.5 מיליון תושבים – תוספת של כ-65% בצריכת המזון. במקביל, צפויה ירידה חדה בזמינות העובדים בתחום המזון, השפעות משבר האקלים יאיימו על היבולים, והמדינה כבר כיום תלויה ביבוא – למשל 97% מהסוכר ו-91% מהדגנים מקורם בחו"ל. אם לא ייעשה שינוי מהותי, ישראל עלולה למצוא את עצמה במשבר מזון ממשי.

תכנית זו גובשה על רקע נתונים מדאיגים של אתגרים מהותיים לביטחון המזון הישראלי בהיעדר תכנון. כך למשל, מוערך שמשבר האקלים צפוי להביא להפחתת עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית בגידולים שונים, וזאת לצד צפי לגידול האוכלוסייה בישראל שתגיע בשנת 2050 ל-16.5 מיליון אנשים שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. מדובר בעלייה צפויה משוערת של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים. בנוסף, צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השנים הקרובות, שתתווסף למחסור נוכחי של כ-5,000 עובדים. נוסף על כך, שיעור אובדן ובזבוז המזון נאמד, על פי הדוח של ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות,  למעלה משליש מהיקף הייצור המקומי, כאשר העלויות הישירות של תופעה זו נאמדות בכ-24.3 מיליארד ₪ בשנה.

לצורך גיבוש התכנית נבחנה התלות הגוברת של ישראל בייבוא מזון, שעלולה להגביר את הסיכון בעתות מלחמות או משברים גיאופוליטיים אחרים. כיום, 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות מיובאים מחו"ל. בנוסף, מוצרים רבים מגיעים ממספר מדינות מצומצם, ולעתים אף ממדינה אחת בלבד, מה שמגביר את הסיכון במקרה של מגבלות סחר או משברי אקלים במדינות אלו. מכאן, על משרדי הממשלה השונים לפעול לשינוי מציאות זו לטווח הקצר ולטווח הארוך.

 
לתוכנית ארבעה עוגנים מרכזיים: קידום תזונה בריאה ומקיימת, הבטחת אספקה שוטפת ויציבה ("מדפים מלאים"), חיזוק יכולת הייצור המקומית והייבוא, ושמירה על המשכיות לטווח הארוך. התקציב הכולל מוערך בין 2.5 ל-5 מיליארד שקלים.

מה כוללת התוכנית?
עבודת הכנה של שש קבוצות מומחים הובילה לשורת המלצות מקיפות:

• שינוי הרגלי הצריכה – הציבור הישראלי צורך כמויות גדולות של מזון מזיק, ולכן ההמלצות כוללות קביעת סל מזון בריא, חינוך תזונתי כבר מגיל צעיר, והגבלות על פרסום מזון מזיק. במקביל, יושקעו משאבים במחקר ובפיתוח תזונה חכמה בשיתוף האקדמיה והתעשייה, ויינתן סיוע ליצרנים בשיפור מוצרים.
• חיזוק החקלאות המקומית – לאור צפי למחסור במים, אדמה ועובדים, ההמלצות כוללות הגדלת תפוקת מזון ישראלית, בעיקר בדגים, קטניות, ירקות ושמן זית. בין היתר, מדובר בהרחבת השימוש במי קולחין, שימור קרקעות חקלאיות, הכשרת דור חדש של חקלאים והשקעה בדיגיטציה וחדשנות.
• קידום חדשנות ומחקר – תחום האגרו-טק והפוד-טק הישראלי זוכה לשבחים בינלאומיים, אך כדי לשמר את היתרון נדרש ממשק ממלכתי שיאגד נתונים חקלאיים וסביבתיים, ויסייע בקבלת החלטות מדיניות. עוד הומלץ על סנכרון בין גופי מחקר והסרת חסמים רגולטוריים לטכנולוגיות חדשות.
• ייעול תעשיית המזון – לא רק לגדל, גם לדעת לייצר. לצד מחסור חמור בכוח אדם, עוסקים היום בישראל בייצור מוגבר של מזון מזיק. ההמלצה: לתמרץ את התעשייה לייצר מזון בריא יותר, בין אם באמצעות מענקים או מיסוי הדרגתי על מזון מזיק.
• היערכות לסחר חוץ חכם ובטוח – ישראל תלויה מאוד בייבוא מזון (למשל, 97% מהסוכר ו-91% מהדגנים מיובאים), ולכן יש חשיבות לגיוון מקורות וליכולת ייבוא גמישה. לשם כך יגובש מודל רב-משרדי לתכנון יבוא מושכל, לצד מנגנונים לניהול סיכונים ובחינת חלופות.
• צמצום אובדן המזון – בישראל נזרקות מדי שנה 2.6 מיליון טונות מזון, יותר משליש מהיקף הייצור. קבוצת העבודה מציעה להקים זירה דיגיטלית לניהול עודפים, לפתח אפליקציות לדיווח בזמן אמת, ולעודד חקלאים לתרום או למכור תוצרת עודפת לתעשייה. היעד: צמצום ב-20% עד 2035 וב-50% עד 2050.

עוד ב-

התכנית של דיכטר: כך נפסיק לייבא ירקות ופירות

לכתבה המלאה

התוכנית הישראלית לביטחון מזון היא תגובה לצרכים אמיתיים ומתפתחים, והיא נועדה להפוך את ישראל למובילה עולמית בניהול חכם של מערכת המזון – כזו שתשרת את הציבור היום, ובעיקר – בעתיד.