עונת התמרים לשנת 2025 נפתחה בחודש אוגוסט עם בשורות מעודדות למגדלים: לפי ההערכות, יבול התמרים השנה צפוי לגדול בכ-15% לעומת השנה הקודמת. אך למרות העלייה בכמות, הדרך של הפרי מהעץ אל השווקים בחו"ל נתקעת. הסיבות לכך הן מלחמת המכסים העולמית ובעיקר סגירת מעבר כרם שלום לעזה, שהיווה ציר ייצוא מרכזי לתמרים הישראליים.

במהלך החגים הקרובים, ובעיקר בראש השנה, נוהגים רבים בישראל לשלב תמרים על שולחן החג ולברך עליהם את הברכה המסורתית "שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". אך עבור מגדלי התמרים, התקופה הזו דווקא מלווה באתגרים גדולים. אי היכולת לשווק את הסחורה לשווקים בינלאומיים פוגעת ישירות בהכנסות של החקלאים וביציבות הכלכלית של הענף כולו.

את עונת הגדיד החלו חקלאי הערבה, ובהמשך הצטרפו מגדלי התמרים באזור צפון ים המלח בהם עין גדי, מצפה שלם, בית הערבה ומצפה יריחו, ובהמשך גם חקלאי בקעת הירדן והעמקים הצפוניים.

גל טוויג משולחן התמרים במועצת הצמחים, מסביר את חשיבות התקופה: "ראש השנה וחגי תשרי הם אחד משיאי השנה של צריכת התמרים, כאשר בתקופה הזו מבוקשים במיוחד התמר המג'הול וה'ברהי' זן התמר שצבעו צהוב כהה. אלא שלמרות שהעונה התחילה באופן חיובי מאוד, ואנו אף צופים גידול של כ-15% בכמות היבול השנה לעומת השנה הקודמת קושי בייצוא תוצרת ישראלית לחלק משווקי העולם שנוצר על רקע מלחמת המכסים, לצד סגירת מעבר הסחורות לעזה, מקשים מאוד על ייצוא הפרי ופוגעים במגדלים. חשוב להזכיר כי התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי הייצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית התמר המג'הול הגדולה בעולם, אבל הסגר בעזה יחד עם מלחמת המכסים בעולם מקשים כרגע על ייצוא הפרי".

במהלך השנים האחרונות הפך מעבר כרם שלום לעזה לנתיב חשוב ליצואנים, במיוחד לאור דרישה הולכת וגוברת לתמרים בשווקים שונים בעולם הערבי, וכן במדינות באפריקה ובמפרץ הפרסי. הסגירה המוחלטת של המעבר בעקבות המצב הביטחוני הביאה לעצירה כמעט מלאה בזרימת הסחורה ליעדים אלה.

טוויג מוסיף קריאה ברורה לצרכנים בישראל: "אנו נוקטים כמובן בפעולות רבות במטרה 'להזכיר' לעולם את איכות הפרי הישראלי, שהיא גבוהה לעומת מרבית המתחרים, ופועלים כדי לפתוח שווקי ייצוא חדשים, בעיקר ביבשת אסיה. אבל במקביל אני פונה לציבור בארץ קנו תמרים ישראלים מתוקים וטעימים שנמצאים כרגע על המדפים, ותעזרו לצמצם את הפגיעה במגדלים שעושים הכל כדי לספק לאזרחי ישראל ביטחון תזונתי".

לפי נתוני מועצת הצמחים, כיום פועלים בישראל כ-600 מגדלי תמרים. עשרות אלפי משפחות מתפרנסות מהענף, באופן ישיר ובעקיפין. בשנת 2025 נקטפו בישראל כ-58 אלף טון תמרים, עלייה של כ-5 אלף טון לעומת שנת 2024. השטח הנטוע בתמרים עומד על כ-60 עד 70 אלף דונם, כשהרוב המוחלט של המטעים נמצא בבקעת הירדן ובערבה.

מרגע נטיעת העץ ועד הפקת פרי עוברות בין 5 ל-7 שנים. לאורך השנים הללו נדרשים החקלאים להשקיע סכומים משמעותיים בהשקיה, דישון, הדברה וטיפוח שוטף של העצים. מדובר בתקופת המתנה יקרה שכל עיכוב בשיווק הפירות בתומה גורם לפגיעה ממשית בכדאיות הכלכלית של הגידול.

ערך ייצור התמרים בישראל מוערך כיום בכ-1.2 מיליארד שקלים בשנה. מתוכם כ-900 מיליון שקלים מגיעים מייצוא והשאר משוק התמרים המקומי. מבחינת הצריכה בישראל, המג'הול הוא זן התמר המוביל ומהווה כ-80% מהשוק המקומי, ברהי תופס כ-10%, דקל נור כ-6% וחיאני כ-4%.

עוד ב-

רמי לוי, שופרסל או טיב טעם: זו הרשת היקרה ביותר לקניות בראש השנה

לכתבה המלאה

מועצת הצמחים, שפועלת בשיתוף משרד החקלאות וארגוני המגדלים, ממשיכה לפעול לחיזוק ענף התמרים ולפתרון המשבר שנוצר. לצד הפעולות מול גורמים ממשלתיים ויצואנים בינלאומיים, היא גם פונה ישירות לצרכנים בבקשה לתמוך במאמץ לרכוש תמרים ישראליים, לתמוך בחקלאות המקומית ולחזק את החקלאים שנמצאים בחזית.