כסף וצרכנות

בעלי יקב טפרברג: "אנחנו משווקים רק לשוק היהודי"

בריאיון אישי, מספר מוטי טפרברג על הצעירים שמגלים את עולם היין, על המאבק ביוקר המחיה שלא פוסח גם על בקבוקי יין ועל הבחירה המכוונת לא להילחם במחיר, אלא באיכות. בשוק תחרותי ולחוץ, הוא שומר על קו ברור: יין טוב, במחיר הוגן ובלי קיצורי דרך
ענת סימן טוב |  5
מוטי טפרברג (צילום רפי דלויה)
החגים מאופיינים בארוחות חגיגיות עם בקבוקי יין רבים שנפתחים עליהם. לשכך בדקנו מה גורם ליזם מנוסה בענף היין להמשיך להשקיע בכרמים דווקא עכשיו, כשהעלויות רק עולות והתחרות הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה.
בריאיון אישי וגלוי לב, מספר מוטי טפרברג, בעלי יקב טפרברג, על האתגרים הכלכליים שמכבידים על היקבים, על השינויים בהרגלי השתייה של הדור הצעיר שמתחיל לגלות עניין ביין, על הבחירה לא להתפשר על איכות גם כשכולם סביבו חותכים מחירים, וגם על התקווה לשווקים בינלאומיים חדשים למרות גלי אנטישמיות וקשיים מדיניים.
כמה ישראלים אוהבים יין?
"בשנים האחרונות אנחנו נחשפים לדור הצעיר, והחבר'ה הצעירים יותר. אנחנו רואים אותם נכנסים לתוך אהבת היין. אנחנו רואים את זה בכל מקום. הפוטנציאל העתידי הוא הצעירים.
פעם חשבנו שהם יותר בקוקטיילים, בבירות, אבל לא. היום אני רואה שהצעירים נחשפים יותר ליין, וזה מעודד. אני מקווה שימשיכו ככה. יותר אנשים צעירים שיושבים, הם טועמים יין, הם מדברים על יין. זה יותר תרבותי. היום הצעירים נחשפים יותר לתרבות של היין מאשר בעבר. אני מניח שבעתיד זה רק ישתפר".
ואיזה יין יותר מעדיפים, אדום או לבן?
"היום ההיענות היא הרבה ליינות אדומים. אבל אני חושב שבאקלים שלנו, הלבן צריך לקבל יותר תאוצה, גם הלבן וגם הרוזה. עדיין זה לא נכנס לשם. בפרדיגמה של האנשים, היין האדום נתפס כיותר מכובד, יותר "נכון". אני שולל את זה מבחינת טעם, אני מאוד אוהב יינות לבנים ייחודיים וגם רוזה. אבל הרוב נוטים היום ליינות אדומים. עדיין לא השתחררנו מזה".
אם נסתכל על זה באחוזים, אתה יודע להגיד כמה יין אדום וכמה לבן צורכים בישראל?
"בוא נאמר שבערך 65% עד 70% זה אדום, והיתרה זה לבן ורוזה. זו השלישייה הקלאסית".
כמה זה באמת משתלם לגדל כרם או להקים יקב בישראל?
"אם את שואלת אותי בתור יזם חיצוני, מישהו שלא קשור ליקב, לא לכרם, לא לחקלאות אז זה לא משתלם. לצערנו, העלויות של נטיעת כרם היום הן אסטרונומיות, והחזר ההשקעה הוא בטווח מאוד ארוך. אם מסתכלים על האופציות האחרות שיש בשוק,  הן הרבה יותר אפקטיביות מבחינה כלכלית".
ועדיין אתם משקיעים בכרמים?
"כן, ביקב אנחנו משקיעים לא מעט. השקענו עכשיו באזור אביעזר סדר גודל של 1,000 דונם, ואנחנו ממשיכים להשקיע גם באזור שלנו, במושבים הסמוכים. אנחנו ממשיכים לנטוע כרמים כי אנחנו מבינים שיקב קשור לכרם, וכרם קשור ליקב. אם לא נשקיע בכרמים, לא יהיה לנו יקב. זאת האמת".
אז מבחינה עסקית זה עדיין מהלך שצריך לחשוב עליו בזהירות?
"לגמרי. מבחינה עסקית גרידא, זה לא תמיד משתלם. אבל יש כורמים שכבר נמצאים בלופ הזה. הם באים מהתחום, הם לא מכירים משהו אחר, אז הם ממשיכים להשקיע. כשאתה לא יודע משהו אחר, אתה משקיע, כי זה מה שאתה עושה".
יוקר המחיה לא דופק רק בחיי היומיום ברשתות המזון, הוא מגיע לעסקים וגם לעסקי הכרמים. לפי טפרברג, הם חווים זאת על בשרם ומנסים להתייעל כדי להצליח לשרוד ולהמשיך את השושלת המשפחתית של היקב.
האם העלויות באמת השתנו בצורה קיצונית בשנים האחרונות?
"יוקר המחיה הפך לאסטרונומי. הממשלה מדברת על כך שהיא רוצה להילחם ביוקר המחיה, אבל בינינו? זה בולשיט. הם לא יודעים איך להילחם בזה, לא מבינים במה להילחם, והאמת? הם חלק מהגורמים העיקריים ליוקר עצמו. תיקחי למשל את המים. המים עלו באחוזים מאוד גבוהים. וזה רק חלק קטן. שתילים, גידולים הכל התייקר בצורה לא פרופורציונלית. חומרי הגלם התייקרו הרבה יותר מאשר המוצר הסופי, היין. אין פרופורציה בכלל בין עליית המחירים של חומרי הגלם לבין המחיר שהצרכן משלם על בקבוק יין".

יקב טפרברג. קרדיט: אסף קרלה
אז איך היקבים שורדים את זה?
"מתייעלים. אנחנו לא מוותרים על איכות המוצר, זו לא אופציה מבחינתנו. אנחנו משתדלים לגבות מחיר הוגן והולם. כשאומרים לנו "אתם יקרים", אנחנו עונים 'נכון, אבל אתם מקבלים תמורה מלאה למחיר'. אנחנו לא גובים מחירים לא מציאותיים, ולא מוותרים על איכות היין".
אז על מה אתם כן מתפשרים? איפה ההתייעלות באה לידי ביטוי?
"אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים לייעל, גם בכרמים וגם ביקב. למשל, בכרמים משקיעים בטכנולוגיות ובשיטות גידול שמגדילות את היבול בלי לפגוע באיכות. עובדים עם מערכות פיצול בכדי למתוח את הגפנים לרוחב, כך שהשמש מגיעה טוב יותר, והעץ מקבל תזונה טובה יותר. זה גם משפר את האיכות וגם מגדיל את הכמות. גם ביקב אנחנו בודקים כל הזמן איזה טכנולוגיות חדשות אפשר להכניס כדי לשפר את המוצר ואת היעילות התפעולית. אנחנו עושים משא ומתן עם ספקים, בודקים מחירים, אבל לא פוגעים באיכות. כל מה שכן תלוי בנו,  אנחנו עושים כדי להתייעל, מבלי לוותר על מה שחשוב באמת: איכות היין".

כרם טפרברג. קרדיט: אסף קרלה
איך מתמודדים עם התחרות בשוק?
"תראי, התחרות היא לא פשוטה. תחרות זה דבר בריא, כל עוד היא לא מתנהלת סביב המחיר בלבד. לצערי הרב, הענף כיום מתאפיין בתחרות על מחירים, ואנחנו ביקב טפרברג, לא שם. אנחנו מבדילים את עצמנו בצורה ברורה מהגישה הזו. למרות שאנחנו יקב מסחרי, אנחנו מתנהלים כיקב בוטיק. לא כמו יקבים מסחריים גדולים שמורידים מחירים בלי חשבון, בלי חשיבה. אנחנו לא עושים את זה, ולא מאמינים בזה, בטח לא לטווח הארוך. יקב זה לא ריצה של מאה מטר, זה מרתון.
כשאנחנו מסתכלים על השוק, אנחנו שואלים איך לבנות את עצמנו נכון לטווח הארוך. אנחנו לא "נלחמים במחיר", אלא בונים מוצר עם ערך מוסף, עם איכות גבוהה, שם אנחנו שמים את הדגש. ואנחנו גם מקבלים על זה הערכה. הלקוחות שלנו מאוד אוהבים את היין, מעריכים אותו, ואפילו אומרים לי לפעמים  'אדוני, אתה יכול להעלות את המחיר! כי מה שאתה נותן, בטווח המחיר הזה הרבה יותר טוב מהמתחרים'".
ובכל זאת, אתם לא מעלים את המחירים?
"לא. אנחנו שומרים על מחירים הוגנים. העיקר שהלקוחות יקבלו יין איכותי במחיר ראוי.
אנחנו לא עוסקים באיך להוזיל בכוח אלא איך לתת "value for money" אמיתי".
אז אתה בעצם אומר שיש תחרות, אבל אתה לא משתתף בה בצורה המקובלת?
נכון, ישנה תחרות, אבל אנחנו בוחרים על מה להתחרות. לא מתחרים על מחיר, אלא על איכות, מובילות, חדשנות. שם אנחנו רוצים להיות. שם אנחנו מציבים את עצמנו. אנחנו מאמינים במחיר הוגן, לא עושקים את הלקוח, אבל גם לא נותנים את המוצר במחירי הפסד. המטרה שלנו היא להגיע למצב של win-win'גם הלקוח מרוויח, וגם היקב. זו הגישה שלנו, וככה אנחנו פועלים".
ברגע שמוזילים מוצר, זה תמיד בא על חשבון משהו?
"כשאתה מוריד את המחיר, זה בא על חשבון משהו. אף אחד לא רוצה להפסיד בסוף.
אז או שהוא יפגע באיכות של המוצר שלו  אני לא יודע מה הוא יעשה. אבל אנחנו לא שם. אנחנו לא שם. מפורש,  לא".
בעבר ייצאתם לחו"ל,  זה עדיין קורה?
"אנחנו מתגברים כל הזמן את הייצוא. ממשיכים לייצא לארצות הברית, ממשיכים לאירופה, לדרום אפריקה, לאוסטרליה. בוודאי, אנחנו גדלים".
כמה זה מהווה מתוך סך המכירות שלכם?
"אנחנו סדר גודל של כ- 15% מכלל המכירות שלנו בייצוא כרגע".
נתקלת באנטישמיות? בחרמות? תגובות כמו "זה מישראל, אנחנו לא רוצים"?
"לא. אני אגיד משהו,  מצד אחד, ולצערי הרב, אנחנו משווקים כמעט רק לשוק היהודי, לשוק הכשר. אז מהכיוון הזה אין בעיה. להפך יש יותר תמיכה, יש יותר היענות ליין הישראלי".
ואתם מנסים גם להיכנס לשוק הכללי?
"כן, אנחנו מנסים. הייתי שמח לראות את זה קורה. זה לא פשוט כשלעצמו, אבל יש לנו מה להראות. מבחינת איכות המוצר, יש לנו מה להציע לשוק הכללי. אבל כרגע, אנחנו לא ממש שם,  אז גם לא מרגישים שם התנגדות. אנחנו פשוט לא נמצאים שם, אז לא חווים את זה.
בסופו של דבר אפשר לקחת יין צרפתי כשר, או יין בלגי כשר, או יין שמיוצר בארצות הברית במקום שהוא כשר, אז לא פשוט. אסור לזלזל,  לא במיסים שטראמפ מקדם בארה"ב, ובוודאי לא במה שקורה באירופה עם השוק המשותף. אם נהיה מחוץ לשוק הזה, זו תהיה גזירה מאוד קשה. אני כבר אומר: אם אנחנו לא נהיה בשוק המשותף, זה ייתן מכה כלכלית, לענף כולו, וגם אנחנו לא נהיה חסינים".
מה אתה חושב שישתנה?
"שנוכל כן להתרחב. שנוכל להגיע ליעדים חדשים לא רק כן,  אני מקווה שכן. תשמעי, הכול תראי, כן. תראי הנה את רואה. מי פילל? מי חשב שאחרי השביעי באוקטובר נגיע למצב כזה של שנאה כל כך תהומית כלפי מדינת ישראל והיהדות? מי חשב? אנחנו צריכים לעבוד על זה. זה מצריך עבודה מדינית. אני חושב שאנשים לא יכולים להיות בהכחשה, לטמון את הראש באדמה. הם צריכים לראות יש לזה השפעות. יש לזה מחירים".
ומה הפתרון בעיניך?
"אם נשכיל וזה ייקח כמה שנים נוכל להחזיר את האהדה של הציבור הכללי, של אומות העולם, כלפי ישראל וכלפי העם היהודי. ברור שתמיד תהיה אנטישמיות זה לא ישתנה. תמיד כשמישהו מחפש את האשם קל לתפוס את היהודי. לבוא ולהגיד לו: 'אתה האשם'. אבל אני מקווה. אני לא נביא, ולא בן נביא, אני פוליטיקאי".
אתם מתכננים לפתוח יקב עם מסעדה?
"בוודאי. אנחנו עכשיו ממש בתהליך של הקמת מרכז מבקרים. אני מקווה שבעזרת ה’ תוך שלושה חודשים נצא כבר לתכניות פרטניות. נכנס לשלב הביצוע, נעשה קטיף, נריח ניחוחות, ונקים מרכז מבקרים מקסים יהיו טעימות, מסעדה, כנסים, הופעות  הרבה דברים. זה יהיה משהו מיוחד. ממש משהו מקסים".
אתם עסק משפחתי של והעסק עובר בירושה. היה בן שהחליט לפרוש מהיקב, נכון?
"כן, היה. תשמעי, זה לגיטימי. בסופו של דבר, זה יקב גדול, מקסים, ויש לי שישה ילדים. זה עובר, בעזרת ה’, לכולם, מתחלק בין ששתם".
יש כבר נכדים שמביעים עניין?
"ברוך ה’, תודה לאל,  יש לי כבר נכדים. אחת קצינה בצבא, עוד נכד עכשיו מתגייס, ועוד נכדה שמתגייסת גם. הזמן עובר, והחבר'ה האלה גדלים. ואני בטוח שהבחירה תגיע, יהיו כאלה שייכנסו. הם מאוד מתעניינים ביקב. כמובן, יש אחד שמתעניין יותר, אחד פחות, אחד חושב ככה ואחד אחרת. כל אחד עם הדרך שלו, עם הראייה שלו".
המחירים של היין עלו בשנה האחרונה. למה בעצם?
"כשאתה מוזיל מוצר, בסוף זה בא על חשבון משהו. החומרים, ההוצאות, הם לא עלו בפרופורציה סבירה, אלא בצורה קיצונית. כל הזמן יש עליות, הן נשחקות. ובסוף אתה חייב להתאים את עצמך לשוק, למחירים, למציאות. אנחנו לא נשחקים לגמרי, ברוך השם,  היקב מרוויח, עובד, בועט. אבל כן, העליות כל הזמן נוגסות. זה לא שאנחנו לא מרגישים את זה  זה משפיע. המחירים שאנחנו מעלים היום – זה אפסי לעומת מה שאנחנו משלמים בפועל על הוצאות. זה לא פרופורציונלי בכלל.
אתה רואה שינוי ברכישה של יין בגלל המצב?
"תראי, המצב משפיע. אנשים חיים מציאות לא פשוטה. אבל יש גם משהו מנחם ביין. יש את הפסוק הידוע: "ויין ישמח לבב אנוש". יין הוא לא רק לשמחות או לעצב, הוא משהו יומיומי. אנשים יושבים, נכנסים למסעדה, שותים כוס יין,  זה מוסיף להם, זו הרגשה אחרת. יותר שמחה, יותר עומק. אני בעצמי בכל ארוחה פותח בקבוק יין. אני נהנה עם האוכל, עם האווירה. וזה מה שהיין נותן ,רגע של נחת. אנשים עדיין רואים ביין משהו שגורם להם להרגיש טוב, ולכן ממשיכים לשתות. זה כמו שאת יושבת עם חברות שאת אוהבת, סתם לקפה, נהנית מהשיחה. ככה גם היין. הוא חלק מהחיים".
ובכל זאת, אתה מרגיש שינוי בהתנהגות הצרכנים?
יש שינוי, כן. מינורי, אבל קיים. המצב הכלכלי משפיע. אנחנו בתקופה של מלחמה וזה לא מצב פשוט, לאף אחד. אבל אני אגיד ביושר,  אנחנו ביקב טפרברג לא מרגישים ירידה דרמטית במכירות. יכול להיות שיש יקבים אחרים שנפגעו אולי בגלל מחירים, אולי בגלל מבנה אחר, אני לא יודע. אצלנו, ברוך השם, זה עוד לא מורגש. אבל הלב כואב. זו תקופה מאוד לא פשוטה. כשאתה חוגג משהו אתה שואל את עצמך: "ואיפה אחרים נמצאים עכשיו?" יש מילואימניקים, משפחות שבעלים ובנים ובנות שלהן לא בבית. זה המצב שלנו היום. וזה כואב".
 
כמה עלייה יש ברכישות סביב החגים?
"החגים הם פיקים גדולים. יש לנו שני חגים חשובים בשנה פסח וראש השנה עם סוכות. אלה שני הפיקים העיקריים. בפסח אנחנו מגיעים לכ־45% מכלל המכירות השנתיות. בראש השנה ובסוכות זה עוד כ־25-30%. אז בסך הכל, שני הפיקים האלה עושים בערך 75% מכלל המכירות לאורך כל השנה. בחודשי הקיץ המכירות יורדות, כי חם, וביום חם קשה לאנשים לשתות יין".
תגובות לכתבה(5):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    בדבר אחד הוא צודק
    אלי 10/2025/05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מי שאחראי ליוקר המחיה זאת רק המדינה . הכל מכוון .העלו הכל , ארנונה מיסים ,מים ,מע"מ דלק, נדלן הכל עלה והכל מכוון .
    סגור
  • 4.
    נקבת השילוח
    אילן 10/2025/05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אז מה אילן, זה הלקוחות של במשרד שלך? ואז אתה עומד בקפלן ומטיף לשלום בין עמים וכו׳ לכסף אין ריח אולי אבל מסתבר שיש לו אידיאולוגיה
    סגור
  • 3.
    יין תת רמה
    זהבי 10/2025/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    טפרברג, יין לא טעים, תת רמה!
    סגור
  • 2.
    לא קונים מעסקים בשטחים. (ל"ת)
    אדום עולה 10/2025/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    חבל שמר טפרברג מתערב במחיר צרכן . מי שנוגע נחסם
    אושיק 10/2025/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מתחת לראדר נעשית פעילות לא חוקית .. מתערבים ללקוחות במחיר צרכן ומי שמעיז להוזיל או לייצר מבצע ישר חוסמים אותו. זה הסיבה ליוקר
    סגור