ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציע צעד שיעורר סערה - צמצום משמעותי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות, בדגש על הורדת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה. לדבריו, המהלך יאפשר הפחתת שיעורי המס באופן שקוף יותר וישפר את הפרוגרסיביות של מערכת המס הישראלית.

על פי הדוח קרנות ההשתלמות הן למעשה אפיק ההשקעה ארוך הטווח היחיד בישראל שאינו חייב במיסים, והן עולות למדינה ב-2024 כ-10.7 מיליארד שקל - 8.5 מיליארד בהטבה בעת ההפקדה וכ-2.2 מיליארד בפטור ממס רווחי הון במשיכה. אברמזון טוען שאם יש צורך לעודד חיסכון לטווח בינוני, עדיף להחליף את הקרנות בכלי שוויוני ונגיש יותר לכלל האוכלוסייה, וכי הכספים שייחסכו יכולים לשמש לצמצום החוב הציבורי או להוצאה ציבורית תומכת צמיחה. על פי YNET ההצעה צפויה להיתקל בהתנגדות עזה מההסתדרות, שבעבר אף השביתה את המשק כדי להגן על ההטבות הללו.

הנתונים שמציג משרד האוצר חושפים פער עצום: רק 47% מהשכירים בישראל בגילאי 25-64 מפקידים כספים לקרנות השתלמות, כאשר הפערים בין עשירונים מזעזעים - רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון מפקידים, לעומת 83% בעשירון העליון. ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון היא 6,200 שקל, פי 5.6 מהחמישון החמישי (1,100 שקל), ו-71% מכלל ההטבה בהפקדה מוענקת לשלושה עשירוני ההכנסה העליונים בלבד. המחקר מראה שעובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת מהוונת של 173 אלף שקל לאורך 36 שנות חיסכון - פי 5 מעובד בעשירון החמישי ופי 150 מעובד בעשירון התחתון.

עוד ב-

הטבת המס בדרך להיעלם: הנהגים בישראל עומדים לשלם ביוקר

לכתבה המלאה

שיעורי ההפקדה הגבוהים ביותר הם בקרב אקדמאים (63%), יהודים שאינם חרדים (56%), ועובדי הייטק, פיננסים ומגזר ציבורי, בעוד שיעורי הזכאות נמוכים במיוחד בקרב עובדים ללא השכלה גבוהה (33%), המגזר החרדי (26%), והמגזר הערבי (16%). בשורה התחתונה: ההטבה הממשלתית היקרה משרתת בעיקר את בעלי ההכנסות הגבוהות - בדיוק הפוך מהפרוגרסיביות שמערכת המס אמורה לייצג.