בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת על סוגיית בזבוז המזון בישראל, נחשפו נתונים מדאיגים במיוחד: בשנים האחרונות בוזבזו בישראל מזון בשווי מצטבר של כ-רבע טריליון שקל. על אף גודל המשבר, התוכנית הלאומית לצמצום אובדן המזון טרם תוקצבה, והוויכוחים הבין-משרדיים ממשיכים לעכב את יישומה.

הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ יסמין סאקס פרידמן, כאשר לפי נתוני עמותת לקט ישראל שהוצגו בדיון, בשנת 2023 בלבד נאבדו בישראל כ-2.6 מיליון טון מזון, בשווי כולל של 24.3 מיליארד שקל. מתוכם, ניתן היה להציל יותר מ-1.2 מיליון טון, בשווי מוערך של 8.6 מיליארד שקל. ההפסד הזה לא רק פוגע במי שאין ביכולתו לממן מזון איכותי, אלא גם מייקר את יוקר המחיה בישראל,  בשיעור של כ-10,200 שקל למשק בית בכל שנה.

במהלך הדיון, המשרד להגנת הסביבה הציג תוכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, שמטרתה להפחית את האובדן ב-25% עד לשנת 2050, מתוכם 10% באמצעות הצלת מזון בפועל. עם זאת, עלות התוכנית 220 מיליון שקל לחמש שנים,  טרם אושרה או תוקצבה.

מי שתקף בחריפות את התוכנית היה נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, שאמר כי "מדובר בתוכנית גרנדיוזית ושנויה במחלוקת. התקציב שדורשים  דמיוני והזוי". הוא טען כי משרד החקלאות, האמון על התוכנית הכוללת לביטחון מזון, מבקש תקצוב של 2.5 מיליארד שקל מבלי שיפורטו לעומק מטרות הסכום וההצדקה להוצאה מתקציב המדינה. "שאלנו ולא קיבלנו תשובה", הדגיש.

יו"ר הוועדה בדיון, ח"כ יעקב מרגי, מתח ביקורת על התנהלות משרדי האוצר והמשפטים, והזכיר כי לעיתים תקציבים נתקעים בשל סעיפים פוליטיים, למרות שמדובר במטרות לאומיות מובהקות. לדבריו, "מדובר בסוגיה שדורשת פעולה רב-מערכתית של כלל משרדי הממשלה. אפשר לצמצם את בזבוז המזון, אבל זה דורש גם הסברה אגרסיבית וגם תקצוב בפועל".

ח"כ סאקס פרידמן הדגישה בדיון את הפוטנציאל הכלכלי שבמהלך: "כל שקל שמושקע בצמצום אובדן מזון מניב 3.6 שקלים – זה מהלך חכם כלכלית, לא רק מוסרית". היא קראה להגדיל את התקציב לארגונים הפועלים להצלת מזון, שמבצעים כיום את העבודה ללא תמיכה מספקת מהמדינה.

גם נציגי החברה האזרחית התריעו מפני בזבוז הזמן והתקציב. מנכ"ל לקט ישראל, גדעון כרוך, אמר כי העמותה מגישה את הדו"ח בנושא כבר עשור, אך ללא שינוי משמעותי מצד הממשלה. "מאז ועד היום נזרקו בישראל כמעט רבע טריליון שקל – סכום בלתי נתפס. העלות למשפחה אחת היא למעלה מ-10,000 שקל בשנה. צריך שמשרד ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה", אמר.

מנכ"ל עמותת פתחון לב, אלי כהן, לא הסתיר את אכזבתו מהדיון: "נכנסתי מודאג – ויצאתי עוד יותר מודאג. אפשר להתחיל בשינוי מידי, עם 20 עד 50 מיליון שקל בתקציב הקרוב, בלי לחכות ל-2050".

נציגת משרד הרווחה, יוכי אילוז, אמרה כי במיזם הלאומי לביטחון תזונתי נעשה שימוש בכ-30 טון של פירות וירקות בשנה, אך הוסיפה כי התקציב הקיים אינו מספיק. לדבריה, ניתן היה לעזור ליותר משפחות או להעשיר את הסלים – אם היה תקציב גבוה יותר. ח"כ מרגי אף הזכיר כי הנחה להגדיל את התקציב לעמותות לפני שעזב את משרד הרווחה אך אילוז השיבה: "זה תקוע".

נציג איגוד לשכות המסחר, לירן אביטן, התייחס לפן הקמעונאי והציע לתמרץ רשתות שיווק לעבוד עם העמותות ולהגביר את שיתוף הפעולה: "פחות מקלות, יותר גזרים זה המפתח".

עוד ב-

הנתונים נחשפים: זינוק של 490% בשואבים שוטפים

לכתבה המלאה

בתום הדיון סיכם ח"כ מרגי כי הוועדה רושמת בפניה את כוונת משרד החקלאות לקדם את החלטת הממשלה בנושא עד סוף השנה, אך הבהיר כי הוועדה מבקשת חשיבה מחדש על יעדי התוכנית, כדי להקדים את היישום. בנוסף, הוועדה קראה למשרד להגנת הסביבה להשיק קמפיין ציבורי רחב בנושא, ולהסביר לציבור את התועלת החברתית והכלכלית שבהפחתת בזבוז המזון. כמו כן, היא פנתה למשרד הרווחה בדרישה ליישם את ההחלטה להגדיל את תקציבי התמיכה בארגוני הגג