משרד הבריאות מודיע היום על שינויים משמעותיים בסימון האלרגניים במוצרי המזון. השינויים החלו בחקיקת המזון בישראל, במטרה להקל על העוסקים במזון ולשמור על בריאות הציבור. הצעד הוא חלק מרפורמת המזון הארצית, שמבוססת על רגולציה אירופאית אחידה ומתקדמת, ונכנסה לתוקף ב־1 בינואר 2025. השינויים כוללים דרישות חדשות בסימון והעברת מידע על אלרגנים, חומרים הגורמים לאי־סבילות, גלוטן, פול ורכיביו במוצרי מזון. מהלך זה נועד להבטיח שהצרכנים, ובעיקר קבוצות עם רגישויות למזון, יקבלו מידע ברור ומדויק על המוצרים אותם הם צורכים.

למעשה, החוק החדש שייכנס לתוקפו מ־1 בינואר 2028, יחייב את כל  מוצרי המזון בישראל בסימון בהתאם לחקיקה החדשה, אך כבר מ־1 בינואר 2025 עוסקים במזון העומדים בתנאים מסוימים יכולים לבחור להקדים את הסימון לפי הדרישות החדשות. כך למעשה אלרגניים למשל לפול, יסומן עם רגישות לזה, רגישים לצליאק יהיה רשום סוגי הדגנים, כך גם לאלרגניים לאגוזים בוטנים וסוגיהם.

הסימון שדומה לחוק באירופה, אך עם התאמה לאלרגיות ישראליות יקל על סובלי האלרגיות לדעת היטב האם המוצרים מכילים את החומר האלרגני אליו הם רגישים. עד ינואר 2028, לא יהיו עדיין מחויבים היבואנים לסמן את המוצרים, אך יש כאלו שיקדימו ויעשו זאת. אחרי ה-1 בינואר 2028, תהיה חובה ואכיפה של משרד הבריאות על סימון המוצרים.

לגבי סימון נוכחות מכוונת של גלוטן או רכיב המכיל גלוטן במזון, הרי שזאת תצוין בהדגשת שם הדגן מכיל הגלוטן בלבד, בתוך רשימת הרכיבים: חיטה, שעורה, שיפון או שיבולת שועל, ולא כפי שהיה נהוג לפי שיטת הסימון הישנה בה נוכחות הגלוטן צוינה ברשימת הרכיבים - בשם הדגן המכיל אותו, ומיד לאחריו המילים "מכיל גלוטן".

בנוגע למוצרים שמכילים פול ומוצריו, יופיע הסימון החדש בנוסח הבא: "מכיל פול, אינו מיועד לסובלים מחוסר באנזים G6PD. הסימון יתווסף מיד לאחר רשימת הרכיבים, ובהעדרה,  בצמוד לשם המזון.

 הסימון "עלול להכיל״ שמטרתו להזהיר את הצרכנים האלרגיים או בעלי האי סבילות מפני הימצאות אפשרית ובלתי מכוונת של אלרגן במוצר יישאר ללא שינוי, שכן הוא אינו מוסדר בתקנות הסימון האירופיות המאומצות.

מוצרים ראשונים ובודדים המסומנים לפי הדרישות החדשות כבר נראים בשוק, בעוד שיתר המוצרים יכולים להמשיך ולהיות מסומנים לפי השיטה הישנה, עד לסוף 2027, וישווקו גם לאחר מכן, עד תום חיי המדף שלהם.

חשוב לציין כי, אלרגיה למזון היא תגובה שלילית של מערכת החיסון למזון, שעלולה להיות מסכנת חיים. התסמינים יכולים להופיע בתוך דקות או עד מספר שעות לאחר החשיפה למזון האלרגי, ואין תרופה לאלרגיה, הדרך היחידה להתמודד היא להימנע מהמזון הגורם לתגובה. לעומתה, אי־סבילות למזון אינה מערבת את מערכת החיסון ולא מהווה סכנה מיידית לחיים, אך יכולה לגרום לאי־נוחות רבה או לפגיעה בבריאות לאורך זמן. דוגמאות לכך הן אי־סבילות ללקטוז וגלוטן. מחלת צליאק, לעומת זאת, היא מחלה אוטואימונית כרונית המתרחשת כתוצאה מתגובה לגלוטן, ונחשבת למצב נפרד מאלרגיה או אי־סבילות.

עוד ב-

משרד הבריאות באזהרה חריגה: ''לשקול מתן טיפול מונע''

לכתבה המלאה

 
בנוסף, בשל השכיחות הגבוהה של רגישות לפול בישראל, קיימת דרישת סימון מיוחדת על מזון ארוז מראש המכיל פול או רכיבים שלו, כדי להגן על הציבור הרגיש.