אתמול נשא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דברים והציג את תוכניתו לקידום רפורמת החלב, שמטרתה לחזק רפתנים גדולים ולפתוח את השוק ליבוא רחב יותר של מוצרי חלב מחו״ל. דבריו עוררו בתוך זמן קצר עימות חריף עם משרד החקלאות, שהגיב בחריפות וטען כי משרד האוצר מתמקד בענף החלב באופן אובססיבי כאילו הוא הגורם המרכזי ליוקר המחיה בישראל. במשרד החקלאות מסבירים כי הציבור הישראלי מתמודד עם יוקר מחיה כבד בכל תחומי החיים, בהם חינוך, תחבורה, בריאות, דיור, אנרגיה, הלבשה, ריהוט ומזון, וכי כל אלה משפיעים לבסוף גם על מחירי החלב ולא להפך.

לדברי משרד החקלאות, האוצר מנסה לנתק את ענף החלב מההתיישבות ולפגוע ברפתות הנמצאות בקווי הגבול, שהן הבסיס לביטחון המזון הלאומי. הם מזהירים כי ההחלטות מתקבלות באופן חד צדדי וללא עבודת מטה תקינה, תוך ניסיון לפרסם צו לפתיחת יבוא גבינות קשות כאקט של נקמה בין משרדים. עוד נטען כי קידום יבוא אינו פתרון אמיתי להוזלת מחירים, משום שהרווחים מהמוצרים המיובאים נותרים בידי היבואנים ורשתות השיווק. בבדיקות שנערכו נמצא כי הצרכן הישראלי משלם בפועל מחירים גבוהים בהרבה מעלות היבוא, למשל תוספת של יותר ממאה וחמישים אחוז על ענבים מיובאים ותוספת של ארבעים ושניים אחוז על שמן זית מיובא.

משרד החקלאות טוען כי הסיבה לפערי המחירים בין ישראל למדינות המפותחות אינה נעוצה ברפתנים אלא בשלבים הבאים בשרשרת הייצור: מחלבות המתמודדות עם עלויות כשרות ופסי ייצור נפרדים, שוק קמעונאי ריכוזי במיוחד ומע״מ מלא גם על מוצרי בסיס. במדינות רבות ב OECD המע״מ על מוצרי חלב נמוך מאוד ולעיתים אף אפס, ורובן מייצרות את החלב בעצמן ומעניקות תמיכות ישירות לרפתנים כדי להבטיח יציבות.

מול תפיסת האוצר, משרד החקלאות מציב תוכנית חלופית מקיפה: רפורמת תשעת הדרכים. התוכנית גובשה במשך שנה שלמה ומביאה עמה השקעות בהיקף של שלוש מאות מיליון שקלים לשנה בשנתיים הראשונות, ושל מאתיים ושבעים מיליון שקלים לשנה בשלוש השנים שלאחר מכן. המטרה המרכזית היא לבצע שינוי עומק בענף החלב, להבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל ולספק לציבור חלב איכותי במחיר הוגן.

הרפורמה כוללת השקעות בטכנולוגיות מתקדמות לניהול רפתות ומערכות בינה מלאכותית שיסייעו בניטור יעיל ובהגדלת הפריון. בנוסף מתוכנן שדרוג מרכזי מזון והקמת מרכזים חדשים שיאפשרו לרפתות עצמאות תפעולית רחבה יותר, לצד שדרוג קווי ייצור במחלבות המייצרות מוצרים מפוקחים. בתחום הרגולטורי מתוכננת חקיקה שתאפשר ויסות חלב גולמי בין מחלבות כדי למנוע מחסור במועדים עמוסים. כמו כן מקדם המשרד צעדים לעידוד איחוד רפתות קטנות ולתמיכה בהקמת שותפויות רחבות, מתוך הבנה שענף חזק ויעיל דורש מבנים משותפים גדולים יותר. לצד זאת תוגבל מדיניות ההנחות של המחלבות לקמעונאים, כדי לאפשר למחלבות קטנות להיכנס לשוק וליצור תחרות אמיתית.

גם בתחום המבני מתוכננים מהלכים משמעותיים. המשרד יגדיל את הפיזור הגיאוגרפי של ייצור החלב באמצעות הקצאת מכסות חדשות בשומרון, מטה בנימין וגוש עציון. צעד זה נועד לחזק את ההתיישבות באזורי פריפריה אסטרטגיים ולשפר את ביטחון המזון בתקופות חירום. בנוסף תוקם תוכנית פרישה לרפתנים המבקשים לצאת מהענף, כדי לרכז את הייצור ברפתות יעילות יותר, וכן יוסרו חסמים בתחום העסקת עובדים זרים ברפתות כדי להקל על תפעול יום יומי.

שר החקלאות אבי דיכטר מתאר את ענף הרפת כעמוד תווך של החקלאות והחוסן הלאומי ומדגיש את מחויבות משרדו ליציבות אספקת החלב ולמדיניות של מדפים מלאים תוך הפחתת מחירים באמצעות התייעלות. מנכ״ל המשרד אורן לביא מוסיף כי לאחר יותר מעשור של מחסור בהשקעות מהותיות, הרפורמה החדשה משיבה את האמון בין המדינה ליצרני החלב ומציבה מסלול אמיתי להוזלת מחירי החלב לציבור.

עוד ב-

הרפתנים נגד סמוטריץ': "האם השר ישתה חלב טורקי"?

לכתבה המלאה

כך הפך ענף החלב לזירה רותחת של ויכוח בין שתי תפיסות מנוגדות: תפיסה אחת רואה ביבוא את פתרון הקסם לתחרות, ותפיסה אחרת מדגישה את החשיבות שבחיזוק הייצור המקומי ושימור יכולת ההזנה העצמית של המדינה. המאבק בין משרד האוצר לבין משרד החקלאות נמצא רק בתחילתו, אך הוא זה שיקבע כיצד ייראה עתידו של אחד ממוצרי המזון החשובים ביותר בישראל.