כסף וצרכנות

מנכ"ל טיב טעם: "יש גבול לכמה אפשר לגלגל עליות מחיר על הצרכן"

בריאיון פתוח וחד, חגי שלום, מנכ״ל ובעלים של טיב טעם, מספר על הדרך שהובילה את הרשת מהתמודדות עם משבר כלכלי עם שווי חברה של יותר ממיליארד שקל, על הטכנולוגיה שמחליפה כוח אדם, מצב ההנפקה של ישרקו, על הצג הדיגיטלי "אנחנו מדינה 'לא מתקדמת'" ועוד. ריאיון

ענת סימן טוב |  4
חגי שלום מנכל קבוצת טיב טעם (צילום אסף לב, בן פרידמן)
בשיחה גלויה ונוקבת, חגי שלום, מנכ"ל ובעלים של רשת טיב טעם, וקצין לשעבר ששירת 33 שנים בצה"ל, בין היתר כמפקד מצל"ח, פורש את משנתו הניהולית ואת הערכים שמובילים אותו עד היום. שלום, הנמצא בימים אלו בעיצומו של כתיבת ספר זיכרונות הצפוי לראות אור בקרוב, מדבר בפתיחות על הדרך שבה הפך את טיב טעם מחברה במשבר לרשת יציבה ומובילה עם מחזור של 1.2 מיליארד שקל.
בריאיון הוא מתייחס לאתגרים בזירת הקמעונאות, מסביר מה באמת קורה עם ההנפקה של ישרקו, מפרט על ההשקעות הטכנולוגיות שמחליפות כוח אדם ומניעות את הצמיחה, מתמודד עם סוגיות יוקר המחייה וייחודיות הרשת, מנתח את משבר החלב והרפורמות בשוק, ומשרטט את תוכניותיו לעתיד. מעל הכול, הוא מדגיש שהתשתית האמיתית של טיב טעם היא ההון האנושי העובדים, שהם לדבריו המשאב החשוב ביותר בארגון.
הרשת פתחה לאחרונה סניף בכפר סבא. האם התחרות באזור גבוהה? ומהי תפיסתך לגבי ניהול בתנאי תחרות?
"דווקא בכפר סבא התחרות אינה גבוהה. יש הרבה חנויות, אבל מי שעובד שבעה ימים בשבוע זו רק אנחנו. תפיסת הניהול שלי אומרת: 'עשה הכי טוב אצלך, אל תסתכל אצל אחרים'. אם אתה עושה את המקסימום, התוצאה תמיד תהיה טובה.  אני באופן אישי לא מבקר לעולם בסופרמרקט של אחרים. אני מתעסק אישית בדברים שיש להם היבט של טווח ארוך, כמו מיקום חנויות או תעריפים, היכן שאני משקיע הון רב לשנים רבות קדימה. לעומת זאת, את ענייני היומיום אני משאיר למנהלים שלי, ואני מאפשר להם לקבל החלטות ולטעות. כל עוד לא טועים יותר מדי, הכול בסדר".
הזכרת תכנון לטווח ארוך. האם זו הסיבה שבגללה סירבתם להיכנס לשוק שרונה בעבר?
"נכון. בעבר לא רציתי להיכנס לשוק שרונה משום שאמרתי: 'אף לקוח לא ירצה לבוא למקום כזה'. הלקוח בא לסופר כדי לקנות הכול במקום אחד ולשלם פעם אחת. בשרונה צריך לשלם שבע או שמונה פעמים (לזיתים, לחמוצים, ללחם, לבשר)  זו אינה ישות אחת. דברים ארוכי טווח כמו זה, או כמו תכנון מתחמים גדולים כדוגמת המתחם בביל"ו, אלו דברים שאני מעורב בהם אישית ומשקיע בהם המון מחשבה".
דיברת על השקעות גדולות. בקריית מלאכי השקעתם 230 מיליון שקל במפעל ארגז. האם זו השקעה כדאית כלכלית?
"השקענו 230 מיליון שקל במפעל בקריית מלאכי מסיבות חברתיות. לא הייתה לי שום יומרה להחזיר את הכסף. המפעל היה בתל אביב, ולא רציתי בשום פנים ואופן לשלוח 250 עובדים הביתה. בניתי מחדש את כל המפעל בקריית מלאכי, שהיא אולטרה־פריפריה. אנחנו כרגע מפסידים שם, אבל אני מעסיק 400 עובדים. לצערי, המדינה לא נותנת תמיכה או עידוד מספקים לתעשייה בפריפריה".
טיב טעם נתפסת כרשת יקרה יחסית. כיצד אתם מתמודדים עם יוקר המחייה?
"חזרתי לנהל את החברה ב־2019 אחרי משבר, ומאז עשיתי הרבה דברים, ואחד מהם היה שינוי תפיסת המחיר. קראנו לזה 'תפיסת מחיר חדשה'. התחייבנו שעל 3,000 פריטים קבועים ואיכותיים שלנו, המחיר לא יהיה גבוה יותר משופרסל דיל. זו התחייבות משפטית ותקנונית שאנחנו עומדים בה, ואף פעם לא הייתה תלונה אחת מצד לקוח. אנחנו פונים לאוכלוסייה של סוציו אקונומי גבוה ונמצאים שם. פתוחים בשבת, ייבוא מחו"ל וזה דברים שעולים יותר והצרכנים שמגיעים מודעים לזה מוכנים לשלם את הפער כדי לקבל את החוויה, איכות וזמינות".
איך אתם מסוגלים להתחרות במחירים, בהתחשב בכך שאתם עובדים בשבת ומשלמים משכורות כפולות?
"אנחנו לא יכולים להיות הרשת הכי זולה. השירות, המגוון, העבודה בשבת והמשכורות הכפולות לא מאפשרים זאת. אנחנו משקיעים המון בעיצוב, אסתטיקה, מגוון מכל העולם, ומחלקות שירות כמו קצביות ומעדניות שהן מהטובות בארץ. הקהל שלנו יודע לשלם את ה־3% או 4% בממוצע שהם ההבדל במחיר".
הספקים ממשיכים להעלות מחירים, למרות שמחירי הגלם בעולם יורדים. כיצד הרשת מגיבה לכך?
"באופן עקרוני, מחירים צריכים לרדת כשהעלויות יורדות. אך התגובה אינה מיידית, משום שכל מה שיש במחסן נרכש במחיר ישן, יש פער של חודש וחצי עד חודשיים. אני אוסר על אנשי הסחר להעלות את הרווח הגולמי שלנו. אני רואה בהעלאת מחירים דבר שמכשיל פעילות. לדוגמה, במזון מן החי, חומרי הגלם קפצו ב־50%-40%, ואנחנו כבר שנה לא מעלים מחירים במפעל, מה שגורם לו להפסיד. אבל יש גבול לכמה אפשר להעלות ולגלגל זאת על הצרכן, כי העלאת מחירים מקטינה מכירות. אני מקווה שאם המגמה בשערי החליפין תימשך, תהיה ירידת מחירים".
יש הטוענים שמחירי המזון בישראל יקרים ביותר ביחס לעולם. מה דעתך על כך?
"אני רואה בטלוויזיה שמציגים מוצר זהה בשבע ערים בעולם וישראל יוצאת הכי יקרה. אני חושב שזה לא חכם להציג דברים כאלו,  משום שאתה מדבר על צד אחד של המשוואה המחיר  ולא על הצד השני שנקרא כוח הקנייה. המשכורת הממוצעת בטורקיה היא 200 דולר, ובישראל היא 3,000 דולר. אדם בישראל יכול לקנות הרבה יותר עגבניות, למרות שהמחיר בטורקיה נמוך יותר. אי אפשר לדבר על מחיר מבלי להתייחס לכוח הקנייה".
מהם מנופי הצמיחה העיקריים של הרשת, וכיצד הטכנולוגיה משתלבת בכך?
"יש לנו ארבעה מנופי צמיחה: האונליין, הפיתוח הפיזי (פתיחת חנויות), מגדל הסחר שלנו , וכן מרכז לוגיסטי חדש שאנחנו בונים בישרקו בהשקעה של 450 מיליון שקל. אני משקיע הרבה מאוד בטכנולוגיה, שהיא פתרון להרבה מאוד מצוקות, ובעיקר מצוקות כוח אדם".
אז איך למעשה הטכנולוגיה באה לידי ביטוי בצורה מעשית אצלכם?
"אנחנו הקמנו בראשון לציון מתקן רובוטי מושלם לליקוט אונליין (AutoStore). מדובר ב־80 רובוטים שרצים על גבי מגדל של תיבות אחסון. השקענו בכך 30 מיליון שקל , והמתקן צפוי להתחיל לעבוד בתחילת 2026. הוא יחסוך לי כוח אדם בצורה משמעותית. כיום, חנות שעושה מחזור אונליין של 7–8 מיליון שקל צריכה 50 מלקטים. אם נרצה להכפיל את האונליין, נצטרך להכניס עוד 50 מלקטים, וזה 'הורג את החנות' מבחינת תנועת לקוחות וסדר. הרובוטים יאפשרו לנו לגדול בלי לפגוע בחוויית הקנייה הפיזית".
האם האונליין צפוי לתפוס תאוצה דרמטית בישראל?
"אני מעריך שהאונליין לא יפרוץ לשחקים ויגיע לרמה של 15% מהמכירות שלנו (היום אנחנו ב־12%–13%). עם זאת, האונליין והמשלוחים המיידיים (כדוגמת וולט) הופכים למצרך הכרחי בגלל הפקקים בכבישים ובעיות החנייה. אנשים לא רוצים לבזבז שעה בנסיעה וחיפוש חנייה בשביל לקנות פריט חסר, במיוחד כשאנשים עובדים והזמן שלהם יקר".
הרשתות הגדולות מפסידות באונליין. כיצד אתם כן  תצליחו להרוויח?
 "אנחנו מרוויחים באונליין, ולמעשה מרוויחים בו יותר מאשר בחנויות. אנחנו עובדים בשיטה שאני קורא לה 'On-Top' (על גבי). אנחנו מכניסים את פעילות האונליין לחנות עובדת שכבר משלמת את כל ההוצאות הקבועות (שכר דירה, ארנונה, ניהול). האונליין מהווה 25%–30% מהפעילות, אך כיוון שהוא 'On-Top', הוא אינו נושא בעלויות הקבועות המלאות. כך, גם האונליין עצמו מרוויח יפה, וגם התרומה שלו לרווח של האופליין היא משמעותית. עלויות הליקוט, ההובלה והאריזה מורידות לנו את הרווח הגולמי מ־33% ל־22% בממוצע, אבל בזכות שיטת ה־'On-Top' זה עדיין משתלם מאוד".
האם אתה רואה את העתיד בחנויות אוטונומיות לגמרי, ללא קופאים, בדומה למודל של אמזון?
"אני רואה בטכנולוגיה פתרון להרבה מאוד מצוקות. אנחנו עובדים על פתרון הוליסטי שלם שבמהלך השנה הקרובה כבר ייכנס לחנויות שלנו. הלקוח יכנס, יקח עגלה חכמה עם טאבלט, יסרוק כל מוצר וישים בעגלה, וישלם בעמדת שקילה ובקרה ללא קופאית. ייתכן שנשאיר קופה אחת 'ישנה' לאנשים מבוגרים או לכאלה שאינם טכנולוגיים, אבל בגדול, המטרה היא להיפטר מהקופות. זה גם חוסך עלויות וגם מפנה שטח למכירת מוצרים נוספים".
שר הכלכלה הציג את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ורשתות המזון מתרעמות על כך שהדבר הטוב שיש לאירופה להציע להביא לארץ, אלו הם  הצגים הדיגיטליים ודווקא שם, הן חוות קשיים.
מה דעתך על כך שאין צג מחיר דיגיטלי? 
"אנחנו מדינה 'לא מתקדמת' בנושא הזה, בניגוד ליכולות הטכנולוגיות שלנו. חוק קידוד המחירים, שנוצר לפני עשרות שנים, הוא איוולת. הוא מחייב להעסיק עובדים בעבודה בזויה (בדרך כלל בשכר מינימום) שרק מדביקים מדבקות, וזה עולה לצרכן 200-300 מיליון שקל בשנה. זה גם מביא עורכי דין שמתפרנסים מתביעות ייצוגיות בגין פתקים שנפלו. הפתרון האולטימטיבי הוא צגים דיגיטליים, שמונעים סטיית מחיר בין הקופה למדף. כל מדינות העולם, כולל רוסיה וגרמניה, אינן מחייבות קידוד מחירים. בנוסף, חוק זה מונע מאיתנו לעשות מבצעים, כי המנהל לא מסוגל לקודד מחדש 300 מוצרים בזמן שהוא צריך לתת שירות ולסדר את החנות".
משרד האוצר בימים אלו מקדם את רפורמת החלב שלו. הרפורמה מדברת על פתיחת שוק החלב לייבוא, מנגד חוטף שר האוצר ריקושטים ממשרד החקלאות, יצרני החלב ועוד.
מה דעתך על 'מלחמת החלב'  בין משרד החקלאות למשרד האוצר יחד עם ורפורמת הייבוא שמקדם משרד האוצר?
"אני יבואן גדול, אבל אני תומך תמיכה מוחלטת בחקלאות הישראלית ובתוצרת הארץ. צריך לנהל את המדינה, לא לתת לה לנהל את עצמה. אני אומר, תנו לחקלאות לחיות, גם אם זה יעלה קצת יותר. יש ערך לאומי והתיישבותי עצום לחקלאות, והחקלאים לא מיליונרים. במקום להגן על היצרן המקומי, המדינה מבטלת מכסים על ייבוא (כמו שהיא עשתה עם אוטובוסים מסין). זה יוצר תחרות לא הוגנת מול כוח עבודה זר. אותו הדבר תקף לחל,  צריך לשמור על הרפתנים ולחזק את הייצור המקומי."
תנובה טוענים שאינם מייצרים מספיק חלב בפיקוח בגלל מגבלת ייצור ולא בגלל כסף. האם אתה מאמין להם?
 "תנובה אומרים כי הם לא מרוויחים על מוצרי הפיקוח, וכי הם נותנים חלב מוגדר רגיל לכולם, אולם כושר הייצור שלהם הגיע לקצה. הם צפויים להתקין מכונות חדשות שיפתרו את הבעיה בחודשים הקרובים. אני מאמין לו, כי הוא גורם מרכזי מאוד חשוב והוא רוצה לספק חלב מוגדר לכולם".
אתה בא מבית דתי, ואתה מנהל רשת שפתוחה בשבת ומוכרת מוצרים לא כשרים. האם אין כאן התנגשות ערכית?
"אני באמת בא מבית דתי, והייתי אדם דתי ממש עד אמצע שירות החובה שלי, עד שהחלטתי שאני לא דתי. הודעתי על כך להוריי. אני נשארתי יהודי טוב ומאמין. איני אוכל חזיר או לחם בפסח, ואני מתפלל ביום כיפור  יש לי עדיין יסודות. תפיסת העולם שלי היא חופש לבחור. אנחנו מאפשרים לאנשים שיש להם פנאי רק בשבת לבוא ולרכוש אצלנו. אנחנו לא כופים על אף אחד ולא מבקשים מאף אחד שלא יתפלל. אני מאושר שהנכד שלי נמצא במכינה המשלבת דתיים וחילוניים. אני מעריך את ההוויה היהודית והתנ"ך הוא ספר הספרים, ואני שואב משם תרבות ודרך ארץ".

טיב טעם. קרדיט: בן פלדמן
מה חשוב לך עם העובדים שלך? 
"אני איש של אנשים. אני אומר תמיד, גם בספר שאני כותב: 'העובדים הם נכס יקר מדעת'. אני אוכל עם העובדים, דואג להם, ויש להם גישה פתוחה אליי. במפעלים, אני מחייב את העובדים לאכול ארוחת בוקר וצהריים מסובסדות אני יודע שאם אתן להם את הכסף, הם ימצאו בו שימוש דחוף יותר, מעיל לילד או חוג, ויעדיפו את ילדיהם על פני האוכל. לכן אני מכריח אותם לאכול טוב, כדי שתהיה להם אנרגיה וכוח. כך בונים כוח אדם נאמן ואפשר לסמוך עליו".
תוכניות ל-2026?
 "אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של בניית התקציב. אנחנו מתכננים לפתוח שתיים עד שלוש חנויות חדשות מדי שנה. טיב טעם היא רשת איכותית ובוטיקית, ולכן אינה יכולה לפרוס את עצמה על קרקע רחבה ובכל פינה. אנחנו מכסים את המדינה לאט ובצורה מחושבת. 2026, על אף אי־הוודאות הפוליטית, נראית כשנה מבטיחה שממשיכה את קצב הגידול וההתפשטות שלנו, גם בזכות רכישת 'מזרח מערב' ושילובה בתוך יכולותינו".
מה קורה עם ההנפקה של ישרקו? ישנה התקדמות?
 "האמת היא שאין כרגע שום הנפקה על הפרק. לאחרונה רכשנו גם את 'מזרח מערב', חברה כשרה שעובדת באופן אוטונומי לחלוטין. בנינו שם מערך חדש והיא ממשיכה לפעול עם אותו מטה ובלי התערבות, והקפדנו לשמור על כל דרישות הכשרות, שלא תמיד משתלבות בקלות עם תפעול שוטף. לגבי ישרקו, זה משהו שעלה בעיתונים, אבל בפועל אנחנו לא מתקדמים לזה. אולי ביום שבו ישרקו תגיע לכמיליארד שקל מכירות אפשר יהיה לדבר על הנפקה, אבל זה לא נמצא בסדר היום כרגע. בינתיים אנחנו ממשיכים לפעול עם טיב טעם,  כחברה ציבורית, ובשבוע הבא אף נפרסם את הדו"חות שלנו כרגיל".
 
מה אני מאמין שלך לחברה?
"אני כבר לקראת גיל 80, ואני עובד, מתאמן ונראה בסדר. תפיסת העולם שלי היא 'העבודה היא בריאות'. אני אוהב את העבודה שלי, וכל עוד אני בריא – אני עובד. טיב טעם לא על המדף. למרות שכל שבוע פונים אליי משקיעים שונים, אני לא מוכר. אני לא קהל לעוד 100 מיליון שקל. החברה חשובה לי בגלל העובדים והמנהלים. אם וכאשר יום יבוא, אני רואה טרנזישן (מעבר) הדרגתי של שנתיים־שלוש, כדי שלמנהלים שלי יהיה מספיק זמן לקבל את ההחלטות, והעובדים שלי ימשיכו לצמוח. ליבת הפעילות שלי היא סביב האנשים, ולכן אין לנו שום תוכניות למכור כרגע".
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    כיף לי תמיד להיכנס לסניף שלך,
    רונן אהר 11/2025/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תמיד נקי, מסודר, מתומחר, מעוצב, מחלקת ירקות פירות הכל סוג אלף, ישנה חווית קנייה, ולגיטימי לגמריי לשלם קצת יותר ולקבל תמורה מצויינת
    סגור
  • 3.
    סניף בכפר סבא
    יטרםג 11/2025/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לדעתי מר חגי שלום לא מכיר את כפר סבא.מה עם קשת טעמים סניף ענק של 4000 מ"ר ? עובד 7 ימים בשבוע ?
    סגור
  • 2.
    גנב חרטטן. מי שקונה שם משלם 30% יותר מהרשתות הזולות
    ניר 11/2025/21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הייתי קונה שנים ברשתות היקרות ונגמלתי מזה
    סגור
  • 1.
    אין סיבה לכאלה מחירים גבוהים
    לקוח במדינה 11/2025/21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    גם אם ההוצאות של פתיחה בשבת ועוד אני לא רואה סיבה מוצדקת למחירים יקרים כאלה ולמעשה יקרים ביותר ואני מוצא ברשת של קשת טעמים מגוון ענק של מוצרים שאין לאחרים והכל באווירה מצויינת עם מחירים מצויינים מול כל התחרות שיש בתחום ואפילו האון ליין שלהם עם מתחמים רובוטיים שמביאים לי את המוצרים הביתה במהירות ובצורה מושלמת וכל זה גם במחיר משתלם .
    סגור