איגוד הבנקים הגיש את התייחסותו לדו״ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על הבנקים בארץ ועל פעילותם, זאת למרות שעמדתו של בנק ישראל, חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה בעניין.

לדברי איגוד הבנקים דו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים היה אמור לבסס תשתית עובדתית לצורך קבלת החלטה ביחס להטלת מס נוסף על רווחי הבנקים בישראל, אולם, כפי שמציג איגוד הבנקים בנייר שהגיש, הדו"ח שפורסם לא כולל את שני הנושאים העיקריים שאותם נדרש לבדוק: ראשית, הדו"ח לא כולל כל השוואה של רווחיות הבנקים לענפים אחרים. זאת הבדיקה העיקרית שהוטל על הצוות לבדוק, כדי לענות על השאלה הבסיסית האם יש הצדקה להטיל מס מיוחד רק על ענף אחד במשק. 

שנית, בדו"ח אין בדיקה או ניסיון לבדוק את ההשלכות מהטלת המס הנוסף על המשק הישראלי. כותבי הדו"ח אמנם מציינים כי הטלת מס על הבנקים עלולה לגרום לעליית הריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הישראלי, אולם הם מתעלמים מכל החששות הללו ולא מנסים לאמוד אותם. זאת למרות שתוצאות אלו התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס כזה. היעדר ניתוח עלות-תועלת של המהלך המוצע הוא לא סביר ומנוגד לעקרונות חוק האסדרה.

נטען כי טעות נוספת של כותבי הדו"ח היא בחישוב אחזקות הציבור בבנקים. בעוד שהציבור הרחב מחזיר בכ-90% ממניות הבנקים ולכן הוא זה שיישא בפועל בעלות המס, בדו"ח מצוין באופן תמוה, כי הציבור מחזיק רק ב-70% ממניות הבנקים, ואין שום חישוב המנסה לאמוד את הנזק הצפוי לציבור מפגיעה באחזקותיו. מבנה בעלות זה הוא חריג בישראל ולא קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים.

מחקר שנעשה עבור איגוד הבנקים ע"י ,BDO מצא כי המשמעות של מס בגובה 1 מיליארד שקל על הבנקים היא אבדן ערך של 9.5 מיליארד שקל לציבור. מדובר בנזק מיידי לכספי החסכונות והפנסיה של הציבור הרחב. אין בדו"ח שום התייחסות לנזק זה. על בסיס מודל בינלאומי שהותאם לנתוני המשק הישראלי, מצאה BDO כי הטלת מס בגובה 1 מיליארד שקל תגרום לצמצום היקף האשראי ב-7.9 מיליארד שקל וייקורו בסכום של 1.3 מיליארד שקל. תמוה כי דו"ח הוועדה לבחינת המיסוי לא כולל שום ניסיון לאמוד את ההשפעה השלילית על שוק האשראי.

במסמך המפורט שהגיש איגוד הבנקים הוא מנתח את רווחיות הבנקים, שלטענת כותבי הדו"ח היא העילה העיקרית המצדיקה הטלת מס נוסף על הבנקים. במסמך מוכיח האיגוד כי טענות הוועדה אינן נכונות, בלשון המעטה, כי הרווחיות בישראל איננה חריגה, לא ביחס לרווחי העבר ולא בהשוואה לשווקים אחרים, רווחי המערכת לא נובעים משיעור התמסורת, אלא מסיבות אחרות, שעיקרן התייעלות חריגה של המערכת, גידול חד בהיקפי הפעילות ועלייה בפרמיית הסיכון. בנוסף, מראה איגוד הבנקים כי שיעור גלגול הריבית למגזר משקי הבית הוא דווקא מהטובים בעולם. למעשה, הנתונים החיוביים אודות פער הריבית ושיעור התמסורת מופיעים גם בדו"ח הוועדה עצמו, אולם כותביו בחרו להתעלם מהמסקנות ולנמק את הרווחיות הגבוהה במחירי העמלות. גם את הטענה הזאת, שאינה מבוססת בדו"ח על אף נתון, מפריך האיגוד באמצעות עובדות. 

עמדת איגוד הבנקים כפי שהוצגה במסמך, מעלה כי הדו"ח רצוף בעובדות חסרות, לא מדויקות, לעיתים אף סותרות ומשכך המסקנות הנובעות מהן, אינן עולות לכדי מסקנה בת דיון בכלל. חוות דעת מקיפה של ד"ר אסף אילת, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות, מנתחת את הטענות בדו"ח בדבר המאפיינים המבניים הייחודים של שוק הבנקאות, המצדיקים לכאורה הטלת מס סקטוריאלי, ומגיעה למסקנה כי הדו"ח אינו מבסס עילה ייחודית להטלת מס נוסף ואינו יכול לשמש בסיס מקצועי, כלכלי או רגולטורי למהלך כה אגרסיבי. ד"ר אילת מראה כי הניתוח בדו"ח אינו מבסס קיומן של תופעות חריגות ביחס לעולם ואינו מלמד על כשל תחרותי. ניתוח השוואתי של מאפיינים תחרותיים שמבצע ד"ר אילת מצביע על כך ששוק הבנקאות אינו שונה באופן מהותי ממבני השוק בענפים אחרים בהם לא הוטל מס יתר.

לפיכך, המסקנות המתקבלות מכל הניתוחים המוצגים בנייר של איגוד הבנקים הן חד משמעיות: הטלת מס נוסף על הבנקים תגרום לפגיעה מרובעת בציבור הישראלי: כבעל מניות בבנקים, שיספוג פגיעה בחלקות הדיבידנד ובתשואות של חסכונותיו, בכובעו כלקוח המערכת הבנקאית הטלת המס עלולה, ככלל, לגרום להתייקרות הריבית, לצמצום האשראי ולפגיעה בחדשנות וביעילות. בכובעו כאזרח כאשר הכנסות המדינה ממיסים יקטנו כתוצאה מהמהלך. כאזרח המדינה שייפגע מהשחיקה הצפויה בצמיחה. וכל זה דווקא בשנה שבה נדרש המשק לעשות כל מאמץ כדי לצאת מהמשבר שיצרה המלחמה ולחזור לפסי צמיחה. בסופו של דבר, גם המטרה היחידה של הטלת המס הגדלת הכנסות המדינה, לא תתממש.

על בסיס הניתוחים הכלכליים המפורטים בנייר קובע עו"ד אבי ליכט בחוות דעת המצורפת כי הטלת מס ייחודי על הבנקים אינה חוקתית. הפגיעה בזכויות החוקתיות לשוויון ולקניין של הבנקים ובעלי המניות שלהם מקרב הציבור לא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. כן מועלות טענות ביחס לאופן אי תקינות התהליכים בעבודת הוועדה ובעיקר לאור העובדה ששר האוצר מכריז לפני מספר שבועות על הטלת מס, כאשר הוועדה טרם פרסמה אפילו טיוטה ראשונית של עבודתה.

מכל הסיבות הללו טוען איגוד הבנקים כי יש להימנע מהטלת מס יתר על הבנקים ובוודאי שאין לקדם הצעה כזאת בטרם תונח תשתית עובדתית מבוססת לבחינת הגורמי הגידול ברווח, וכן הנזקים והתועלות של צעד כזה. 

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, מסביר כי בתחילת 2024 הגיעה המערכת הבנקאית והאוצר יחד עם ועדת הכספים של הכנסת להסכמה על היטל מיוחד וזמני לשנתיים בסך 2.5 מיליארד ₪ בתוספת הקמת קרן סיוע לעסקים קטנים בבעלות מילואימניקים בהיקף של 100 מיליון שקל. ההיטל הוגדר כתשלום מיוחד עקב מלחמת חרבות ברזל. הסכמה זו לוותה בהבטחה מפורשת של שר האוצר שהטלת מס מיוחד על הבנקים לא תחזור על עצמה. למרות זאת, ממשלת ישראל הורתה כחצי שנה לאחר הבטחה זו, על הקמת צוות מומחים על מנת לבחון את מדיניות המס כלפי בנקים. מדובר כמובן בהליך פגום ביסודו שדורש בדיקה רצינית ומעמיקה.

״שר האוצר, באמצעות מהלך פופוליסטי מהיר, החליט להכתיב מראש לצוות המקצועי את ההחלטה והתוצאה היא ברורה: מדובר בדו"ח לא מעמיק ולא ברור, ללא תשתית עובדתית ראויה וללא המלצה מקצועית ברורה שמטרתו בסופו של דבר לשרת את הנחיית השר שנקבעה מראש. כאשר עיקר הגידול ברווח מגיע בעיקר מהתייעלות, הטלת מס כזה מסתכל כל פעילות מעודדת פריון במשק. בנתונים שהצגנו לוועדה, אין כל הצדקה להטלת מס מיוחד על הבנקים בישראל. אנו לא נהסס להשתמש בכל הצעדים שעומדים לרשותנו, לרבות פנייה לערכאות משפטיות ככל שעמדתינו לא תתקבל״ אמר מדמון.

עוד ב-

הכלכלן הבכיר: "הגירעון יעלה מעבר ליעד, בנק ישראל לא יוריד ריבית"

לכתבה המלאה

עוד הוסיף מדמון כי ״דבר לא יסתיר את המסקנה המתבקשת: שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת, מהציבור ולהפוך את הבנקים, שהציבור הוא הבעלים שלהם, לקופה הקטנה של המדינה. כל זאת במסווה של מלחמה במונופולים, דאגה לציבור, וסיסמאות נוספות של רפורמות ותחרות שנשמעות טוב לקראת בחירות. אבל המהלך הזה יביא רק לתוצאה אחת: הציבור הוא זה שישלם והוא זה שייפגע״.