כסף וצרכנות
מאות תביעות נוסעים הוקפאו בעקבות עתירה אחת לבג״ץ
בתי משפט ברחבי הארץ מעכבים תביעות של נוסעים נגד חברות תעופה בעקבות עתירה עקרונית, ועורכי דין מזהירים מפגיעה בזכות הגישה לערכאות. כל הפרטים
מאז פרוץ המלחמה הוגשו מאות תביעות של נוסעים נגד חברות תעופה, בעקבות ביטולי טיסות, עיכובים ממושכים והיעדר סיוע בסיסי. אלא שבשבועות האחרונים מגלים נוסעים רבים כי ההליך המשפטי שלהם נבלם לא בשל הכרעה שיפוטית, אלא בעקבות עתירה עקרונית שהוגשה לבג"ץ ומטילה הקפאה בפועל על תביעות רבות.
בתי משפט ברחבי הארץ החלו לעכב תביעות פרטיות ואף תביעות קטנות, לאחר שחברות התעופה ביקשו להמתין להכרעת בג"ץ בעתירה שהוגשה על ידי ארגון התעופה הבינלאומי IATA ועשר חברות תעופה זרות. העתירה מופנית נגד שרת התחבורה מירי רגב, שר הכלכלה ניר ברקת וועדת הכלכלה של הכנסת, ועוסקת באי־הפעלת סמכות חירום שנוספה לחוק שירותי תעופה בפברואר 2025.
לפי העתירה, שרת התחבורה נמנעה מלהפעיל את סעיף 9א לחוק, סעיף שמאפשר למדינה, בשעת חירום, להגביל או להתאים את זכויות הנוסעים. לטענת חברות התעופה, היעדר ההסדרה יצר חוסר ודאות רגולטורי והוביל לגל תביעות נרחב. אולם בפועל, מי שמשלם את המחיר הם הנוסעים עצמם.
לדברי עו"ד דורון רדעי ועו"ד ניצן גדות, המייצגים נוסעים בהליכי תעופה, נוצר מצב בעייתי שבו עצם קיומה של עתירה עקרונית גורר עיכוב רוחבי של הליכים פרטניים. "עיכוב הליכים נועד להיות חריג", הם מסבירים, "אבל כאשר הוא הופך לשיטה, המשמעות היא פגיעה ממשית בזכות הגישה לערכאות".
עו"ד ניצן גדות. קרדיט: יח"צ
הפגיעה מורגשת במיוחד בתביעות קטנות, מסלול שאמור לאפשר לאזרח קבלת סעד מהיר ויעיל. עיכוב של חודשים, ולעיתים ללא מועד ברור להכרעה, הופך את ההליך לחסר משמעות עבור נוסעים שתובעים סכומים של אלפי שקלים בודדים. בזמן הזה, חברות התעופה נהנות מדחייה שמבחינה כלכלית שקולה לאי־תשלום.
עוד מדגישים עורכי הדין כי גם אם בג"ץ יקבל את העתירה, הוא לא יפסוק פיצוי לנוסעים. כל תביעה תידרש לשוב ולהתברר בערכאות הרגילות. לכן, לדבריהם, הקפאת ההליכים אינה מייעלת את המערכת המשפטית אלא רק דוחה את ההכרעה ופוגעת בזכות הבסיסית לסעד בזמן סביר. "צדק שמתעכב, הוא צדק שנשלל", הם אומרים.
מעבר לפגיעה הפרטנית בנוסעים, מזהירים רדעי וגדות מפני השלכות רחבות יותר. אם עצם קיומה של עתירה לבג"ץ מאפשר הקפאה של מאות תיקים, מדובר בתקדים שעלול לשמש בעתיד גם בתחומים אחרים – מתביעות צרכניות ועד סכסוכים בנקאיים וביטוחים.
במצב כזה, הגורם החזק, בעל המשאבים והיכולת להמתין, יוצא נשכר. האזרח הקטן, שנאבק על זכויותיו, נותר ללא הכרעה וללא ודאות. כך הופך כלי דיוני שנועד לשמש בזהירות לאמצעי שמחליש תובעים ומכרסם באמון הציבור במערכת המשפט.
עוד ב-
השאלה כעת היא האם מערכת המשפט תמשיך להמתין להכרעה עקרונית, או שתשיב את מרכז הכובד למקום שלשמו נועדה – הכרעה במחלוקות של אזרחים בזמן סביר. בין חברות התעופה לנוסעים, כך מזהירים עורכי הדין, אסור שהצד החלש יהיה זה שמשלם את המחיר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
