תחנת הרכבת המקצועית של העיתונאית וכתבת התחקירים של ישראל היום הגיעה השבוע לנקודת עצירה משמעותית. אחרי קרוב לשני עשורים שבהם המילים שלה מילאו את דפי העיתונות החרדית והכללית גם יחד, היא בחרה להניח את המפתחות ולצאת לדרך חדשה, הפעם בתנאים שלה. בהודעה שפרסמה ברשתות החברתיות, היא שיתפה את עוקביה בתהליך הפנימי שעברה, שהחל כבר בגיל 18 עם השיר הראשון ששלחה למערכת עיתון, והמשיך דרך תחנות בולטות כמו "בקהילה", "מקור ראשון", "יתד נאמן" ומגזין "משפחה". בכתבת הפרידה שלה ציינה: "בגיל 18 שלחתי את השיר הראשון שלי לעיתון. מאז, ב-15 השנים האחרונות המילים שלי עברו דרך 'בקהילה', 'מקור ראשון', 'יתד נאמן' ומגזין 'משפחה', ובארבע השנים האחרונות הבית שלי היה 'ישראל היום'. היום אני עוזבת, מפסיקה לספר סיפורים של אחרים ויוצאת לדרך עצמאית כדי לספר גם את שלי".

השינוי הגדול החל לחלחל דווקא על במות התיאטרון והאמנות, שם גילתה שקיימת דרך אחרת לגעת באנשים, מעבר למילים המודפסות על נייר העיתון. היא תיארה רגע מכונן שבו הופיעה עם מופע יחיד והבינה שההשפעה שלה יכולה להיות ישירה ועמוקה הרבה יותר. "בחודשים האחרונים, משהו בתוכי דרש קצב אחר. כשעמדתי על הבמה במופע היחיד שהעליתי ב'חממת יצירה', ופירקתי את הסיפור הפרטי שלי, הבנתי את כוחה של האמנות. כשאישה מהקהל אמרה לי: 'בזכות המופע שלך, שיניתי את הקול שלי בקלפי', הבנתי שיש השפעה שעוברת רק פנים אל פנים. דרך הלב. אני עוזבת את 'ישראל היום' כי החלומות שלי הפסיקו להיכנס בין השורות, והגיע עבורי הזמן לקול חשוף יותר", הסבירה את המעבר מהעיתונות המדווחת ליצירה האישית.

עוד ב-

ישראל היום במינוי חדש: מגישת הפודקאסט מונתה לכתבת הכדורגל

לכתבה המלאה

כעת, פניה מועדות להשלמת פרויקטים ספרותיים וטלוויזיוניים שבוערים בה, המנסים לפצח את המורכבות של החברה ממנה צמחה. "אני יוצאת לדרך עצמאית כדי להשלים את פרויקט חיי: ספר שיוצא בקרוב ומפצח את ה-DNA של נשים חרדיות מהקרביים, ובמקביל כתיבת סדרה שפורמת את הקשר הגורדי שבין העולם שממנו באתי לעולם שבו אני חיה היום. אני ממשיכה להוביל את סדרת מפגשי הכתיבה וההרצאות שלי, שבהן אנחנו מפרקים יחד את מנגנוני הכוח והשליטה בחברה הישראלית", הכריזה על תוכניותיה לעתיד הקרוב.