כסף וצרכנות

ביטוח לאומי ייאלץ לקצץ בקצבאות? אלו הצעדים הדרמטיים שנשקלים

בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים מתכוונים לקדם אחרי הבחירות תוכנית שתכלול פגיעה בתנאים לקבלת קצבאות ושלילת הטבות ממשתמטים משירות צבאי. זאת על רקע אזהרות מפני נזק של 250 מיליארד שקל בשנה למשק עד 2050

מערכת ice | 18/10/2026 20:41

ביטול קצבאות - אילוסטרציה (צילום shutterstock)

בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים, ובראשם במשרד האוצר, מתכוונים לפעול לאחר הבחירות לגיבוש תוכנית שתנסה למנוע את הנזקים הכלכליים הצפויים למשק הישראלי, אם יימשכו המגמות הנוכחיות בתחום התעסוקה, החינוך והשירות הצבאי. לפי מחקרים ותחזיות של גורמים ממשלתיים, בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, הנזק למשק עלול להגיע ל־250 מיליארד שקל בשנה עד 2050, בין היתר בשל שיעורי תעסוקה נמוכים בחברה החרדית והיעדר גיוס בהיקף מספק לצה"ל.

לפי גורמים בכירים שצוטטו באתר ynet, התוכנית המתגבשת עשויה לכלול פגיעה בתנאים לקבלת קצבאות הביטוח הלאומי, לצד סנקציות ושלילת הטבות ממי שישתמטו משירות צבאי שלא מסיבות רפואיות. גיבוש התוכנית צפוי להתבצע, בין היתר, ברשות המסים, אך אישורה יהיה תלוי בזהות הממשלה שתוקם לאחר הבחירות.

לפי התחזיות, המשך המגמות הקיימות עלול להביא לעלייה ניכרת בהוצאות המדינה ולפגיעה בהכנסותיה ממסים. באוצר מעריכים כי כדי להתמודד עם הפערים ולמנוע פגיעה בשירותים הציבוריים, המדינה עלולה להידרש לקיצוצים נרחבים בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה, לצד העלאת המע"מ מ־18% ל־22% והעלאת מס ההכנסה גם לבעלי הכנסות נמוכות.

בסוף 2025 חיו בישראל כ־1.45 מיליון חרדים, שהיוו 14.3% מהאוכלוסייה. שיעורם צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות, והשלכות השינוי הדמוגרפי עשויות להתרחב גם לשוק העבודה. לפי ההערכות שהובאו ב-ynet, אם לא יחול שינוי משמעותי בשיעורי התעסוקה, אובדן התוצר השנתי עלול להגיע לכ־160 מיליארד שקל בשנת 2050.

גם סוגיית הגיוס צפויה להשפיע על הוצאות המדינה. לפי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר, עלות אי־גיוס החרדים למשק כבר עולה על 10 מיליארד שקל בשנה, והיא עלולה לגדול בשנים הבאות. המשמעות היא נטל נוסף על אנשי המילואים ועל העובדים שנאלצים להיעדר ממקומות עבודתם לתקופות ממושכות.

האזהרות החדשות מתפרסמות על רקע מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי. לפי נתונים שפורסמו בחודשים האחרונים, הגירעון האקטוארי של המוסד מוערך בכ־810 מיליארד שקל, והגירעון השוטף צפוי להגיע לכ־10 מיליארד שקל. קרן הרזרבה, שנועדה לסייע במימון הקצבאות כאשר ההכנסות השוטפות אינן מספיקות, צפויה להתרוקן סביב שנת 2035 — כ־10 שנים מוקדם מהתכנון המקורי.

הפרשן הכלכלי גד ליאור הסביר כי הגירעון נובע, בין היתר, מהזדקנות האוכלוסייה, מעלייה בתוחלת החיים, מהוצאות חריגות בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה ומשינויי חקיקה שהרחיבו זכויות והגדילו את היקף הקצבאות. כך, למשל, ההוצאה על קצבאות סיעוד עלתה מ־7 מיליארד שקל בשנת 2018 ל־21 מיליארד שקל בשנת 2025.

עם זאת, התרוקנות הקרן אינה צפויה להביא להפסקה אוטומטית של תשלום הקצבאות. היא מעידה על כך שהביטוח הלאומי עלול לאבד את הרזרבות שיסייעו לו לממן את הפערים בין הכנסותיו להוצאותיו. כדי להבטיח את המשך התשלומים, המדינה עשויה להידרש להגדיל את המימון מתקציבה, להעלות את דמי הביטוח הלאומי או לשנות את גובה הקצבאות ואת תנאי הזכאות.

עוד ב-

מדינת ישראל תפסיד רבע טריליון שקל בשנה: התחזית המטלטלת לכלכלה

לכתבה המלאה

בין האפשרויות שעלו בעבר נמצאת גם העלאת גיל הפרישה לגברים מ־67 ל־70, לצד בחינת שינויים נוספים במנגנון המימון. בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית על קיצוץ בקצבאות, אך השילוב בין הגירעון של הביטוח הלאומי לבין האזהרות מפני גידול בהוצאות המדינה מציב את שאלת מימון הקצבאות והשירותים הציבוריים במרכז הדיון הכלכלי.