השוק

מדינת ישראל תפסיד רבע טריליון שקל בשנה: התחזית המטלטלת לכלכלה

לפי התחזיות, אם לא יחול שינוי משמעותי בשיעורי התעסוקה בחברה החרדית, הנזק לכלכלה הישראלית עלול להגיע לכ-250 מיליארד שקל בשנה עד 2050. הפערים בהכנסות, הגידול בהוצאות המדינה ועלויות אי-גיוס החרדים עלולים להכביד על תקציב המדינה ולפגוע ברמת החיים

מערכת ice | 15/10/2026 8:14 1

האם ישראל תצליח לממן את הוצאותיה בעתיד, לנוכח השינויים בהרכב האוכלוסייה? תחזיות כלכליות ודמוגרפיות מצביעות על אתגר משמעותי: אם דפוסי התעסוקה וההכנסה בחברה החרדית לא ישתנו באופן מהותי, הנזק למשק עלול להגיע להיקפים חסרי תקדים. לפי הערכות המובאות בנושא, עד שנת 2050 עלול ההפסד הכלכלי להגיע לכ-250 מיליארד שקל בשנה.

לפי התחזית של גד ליאור וירון דרוקמן ב"ידיעות אחרונות", החשש נובע מהשילוב בין הגידול הצפוי בחלקה של האוכלוסייה החרדית לבין שיעורי תעסוקה והכנסה נמוכים יחסית. ככל שמספר האנשים שאינם משתתפים במידה מספקת בשוק העבודה גדל, עלול להתרחב הפער בין הכנסות המדינה ממסים לבין ההוצאות על קצבאות, שירותים ציבוריים ותשלומי העברה.

על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסוף 2025 חיו בישראל 1,452,350 חרדים, שהיוו 14.3% מהאוכלוסייה. לפי התחזיות, שיעורם צפוי לעלות לכ-16% בשנת 2030, לכ-22% בשנת 2045 ולכ-32% בשנת 2065. שיעורי הפריון הגבוהים יחסית בחברה החרדית הם אחד הגורמים המרכזיים לגידול הצפוי.

לצד השינוי הדמוגרפי, נתוני התעסוקה מצביעים על פערים משמעותיים. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על כ-52%, לפי הנתונים המובאים, לעומת יותר מ-80% בקרב נשים חרדיות. ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים היא כ-56% מההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים שאינם חרדים.

גם ההפרש בין המסים שמשלמות משפחות לבין שווי הקצבאות והשירותים שהן מקבלות מהמדינה ממחיש את הפערים. לפי נתוני משרד האוצר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, משפחה יהודית שאינה חרדית תורמת לקופת המדינה בממוצע 6,614 שקל נטו בחודש. לעומתה, במשפחה חרדית נרשם מאזן שלילי של 4,137 שקל בחודש.

ההשפעה הכלכלית האפשרית אינה מסתכמת בשוק העבודה. לפי נתונים המיוחסים לבנק ישראל ולמשרד האוצר, עלות אי-גיוס החרדים עולה כיום על 10 מיליארד שקל בשנה. לפי ההערכות המובאות, העלות עשויה לעלות לכ-15–20 מיליארד שקל בשנה בתוך עשור ולהגיע לכ-25 מיליארד שקל בשנת 2050.

במקביל, ניתוחים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מעריכים כי הנזק התקציבי המצטבר בשנים 2035–2045 עלול להגיע לכ-240 מיליארד שקל, מהם כ-60 מיליארד שקל באובדן תוצר, כ-140 מיליארד שקל בתשלומי העברה של הביטוח הלאומי וכ-40 מיליארד שקל בעלויות ביטחוניות עודפות.

אם המגמות יימשכו, ההשלכות עלולות להתבטא גם בעלייה בנטל המסים ובקיצוצים בשירותים הציבוריים, ובהם בריאות, חינוך ורווחה. לפי ההערכות המובאות ב"ידיעות אחרונות", המדינה עשויה להידרש להעלות את המע"מ מ-18% ל-22%, לצד העלאות מסים נוספות.

הרקע הדמוגרפי ניכר גם במערכת החינוך. לפי מחקר של אלי מורגנשטרן שפורסם ב"ידיעות אחרונות", המבוסס על נתוני משרד החינוך, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, בשנת 2030 יהיו יותר תלמידי כיתה א' בחינוך החרדי מאשר בחינוך הממלכתי-עברי.

בין 2023 ל-2026 ירד מספר תלמידי כיתה א' בחינוך הממלכתי-עברי בכ-12%, בעוד שבחינוך החרדי נרשמה עלייה של כ-11%. הנתונים ממחישים כי השינוי בהרכב האוכלוסייה כבר מתבטא בדור הצעיר, וצפוי להשפיע בעתיד גם על שוק העבודה ועל הכנסות המדינה.

עוד ב-

ערים חדשות עומדות לקום בישראל: זה מה שיקרה עד 2050

לכתבה המלאה

התחזיות תלויות בהתפתחות שיעורי התעסוקה, ההשכלה והגיוס ובמדיניות הממשלה. עם זאת, המספרים מציבים אתגר כלכלי משמעותי בפני ישראל: ככל שהאוכלוסייה גדלה ללא עלייה מקבילה בהשתתפות בשוק העבודה ובהכנסות, כך גובר הלחץ על תקציב המדינה ועל רמת החיים.

הכתבות החמות

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

הערהִ

הערהִ 10/2026/15

הגב לתגובה זו

0 0

האוכלוסיה חרדית מכפילה את עצמה כל 15 שנה ורובה צעירה יותר מהאוכלוסיה החילונית.ִ איך תיראה הכנסת בעוד 15 שנה?ִ 1 מכל 2ִ לא יעשה צבא. רק עניים חרדים יקבלו סיוע מהמשלה שיילקח מהפנסיות של אלו שכן עבדו על חייהם. זאת המציאות אליה אנחנו כנראה צועדים. את זה ניתן לעצור רק היום. בעוד 10 שנים יהי מאוחר מדי בגלל עלית הכוח החרדי הכנסת מאוד בקרוב.
סגור