על אף הפגיעה הקשה בענפים רבים במקש ובפעילות הכלכלית, אין סכנה ליציבותה של המערכת הבנקאית עקב משבר הקורונה. זו המסקנה שמפרסם היום הפיקוח על הבנקים, לצד הסקירה שלו על ענף הבנקאות ל-2019.

המפקחת היוצאת חדוה בר, שמסיימת השבוע את תפקידה, ציינה כי "עם פריצתו, פגש משבר וירוס הקורונה מערכת בנקאות ישראלית איתנה וערוכה לספיגתו של משבר גדול, ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי". זאת, לפי המבקרת, כתוצאה מהתנהלות שמרנית מצד הבנקים מחד, ומהדרישות מהם מצד הפיקוח מאידך.

כך, כותבת בר, מאז המשבר של 2008 נדרשו הבנקים להגדיל את רמת הנזילות וכריות הביטחון שלהם ביחס לנכסי סיכון, להיערך לתרחישי קיצון, וכן לצמצם את החשיפה ללווים גדולים וממונפים.

קראו עוד ב-ice

• איילה חסון הטילה פצצה בשידור וספגה איומים: "פועלים לפטר אותי"
• ישראל מתאוששת כלכלית מהמשבר מהר יותר ממדינות ה-OECD
• מדוע התאגיד מבקש מהמדינה למחוק חוב של 67 מיליון שקל?

על אף שליציבות הבנקים לא נשקפת סכנה, אין הכוונה שהמשבר פסח עליהם. לפי הסקירה, שיעור ההפסדים על הלוואות שניתנו, שעמד על 0.3% מתיק האשראי ב-2019, יגדל משמעותית, אולם "כל אחד מהבנקים בפני עצמו יישארו יציבים".

בעניין מתן האשראי ללקוחות, סוגיה שמשכה זעם רב כלפי הבנקים, נכתב כי בחודשים מרץ ואפריל העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף 21 מיליארד שקלים, נתון חסר תקדים לדברי הפיקוח על הבנקים וגידול בקצב שנתי של 12%. אולם, יש לציין שמרביתו ניתן לעסקים בינוניים וגדולים, ובמסגרת קווי אשראי שניתנו קודם למשבר.

לעומת זאת, העסקים הקטנים באמת סבלו מירידה באשראי שהועמד לרשותם, מצב שמוסבר על ידי הפיקוח בסיכון הכרוך במתן הלוואות לאלה ובכך שבמערכת הבנקאית המתינו לתכניות הסיוע בערבות מדינה. ואכן, עם השקת קרנות הסיוע הללו פקק האשראי לעסקים הקטנים נפתח. כמו כן, טרם גיבוש המתווה המוסכם על בנק ישראל והמערכת הבנקאית לדחיית הלוואות, דחו הבנקים מטעמם הלוואות ל-450 אלף לקוחות.

ומה לגבי השפעת הקורונה על הביקוש להלוואות צרכניות? בר כותבת כי במרץ ובאפריל ניכרה ירידה בביקושים מצד הלקוחות, כתוצאה מהירידה בצריכה עצמה, ובמהלך חודשים אלה ניתן אשראי צרכני בגובה 7 מיליארד שקל בסך הכל. הריביות על אשראי צרכני נותרו כשהיו קודם למשבר, מצוין בסקירה. עוד נכתב כי נרשמה ירידה של 40% בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים.