הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל משנה את כיוון הרוח בכל הנוגע לאימוץ מטבעות דיגיטליים במערכת הבנקאית המסורתית. בנק ישראל פרסם את הנוסח הסופי של ההנחיות המעודכנות להפקדת כספי קריפטו בבנקים (הוראת נב"ת 411), אשר ייכנסו לתוקף ב-1 במאי 2027. ההנחיות מיועדות להסיר חסמים בירוקרטיים מרכזיים ולהקל על פעילות לגיטימית בתחום.

כחלק מהשינוי המרכזי באסדרה, מבוטלת החובה האוטומטית שהטילה על הבנקים לברר את מקור הכספים ואת מסלול המטבעות הדיגיטליים בכל מקרה שבו היקף ההעברות מנותני שירותי קריפטו לחשבון הלקוח עבר את הרף של 100 אלף שקלים בשנה.

עם כניסת ההוראה לתוקף, הבדיקות הבנקאיות יתבצעו בהתאם לרמת הסיכון של העסקה הספציפית ולא מכוח רף כספי אחיד. בבנק ישראל מסבירים כי מטרת הצעד היא לחדד את דרישות המערכת הבנקאית בנוגע לקבלת הכספים ולתמוך בהרחבת שירותי התשלום, תוך העברת מסר ברור לבנקים כי החשש מהלבנת הון אינו יכול לשמש כהצדקה גורפת להערמת קשיים על פעילות תקינה.

תגובת יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד: "התיקון שיאפשר להכניס כספים שמקורם בקריפטו לבנקים נכנס לתוקף לאחר כשנה של היוועצות ושיתוף ציבור, ובהמשך לתהליך שהובילו הפיקוח על הבנקים ופורום חברות הקריפטו, פרסם  הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את הנוסח הסופי של התיקון.

סף 100 אלף השקלים בוטל, נותני שירות מורשים יוכרו כגורם מפחית סיכון, ויקבעו כללים לקבלת כספי גיוס מהנפקת מטבעות; התיקון ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027; השינוי הזה יפתח את הדלת לתעשיית הקריפטו, שיכולה להביא לישראל עוד 70 אלף עובדים ו-120 מיליארד ש"ח לתמ"ג".

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הוסיף: "היום בנק ישראל מכניס לתוקף את אחד השינויים החשובים ביותר בתחום הקריפטו והביטקוין בישראל - נב"ת 411. זה תיקון שיאפשר להכניס כספים שמקורם בקריפטו לבנקים בצורה בטוחה ומהירה, תוך עמידה בסטנדרטים של איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור.

עוד ב-

בנק ישראל חושף: מיליארדי דולרים נמחקו מקופת המדינה בספטמבר

לכתבה המלאה

השינוי הזה יפתח את הדלת לתעשיית הקריפטו, שיכולה להביא לישראל עוד 70 אלף עובדים ו-120 מיליארד ש"ח לתמ"ג. את ההישג הזה סימנו בפורום חברות הקריפטו כבר לפני ארבע שנים, ועבדנו עליו במרץ ובעקביות. בזכות העבודה העקבית ובזכות אנשינו".