תרבות ופנאי
גרושתו של חנן בן ארי מתאוששת: "הלב שלי התרחב"
הדסה בן ארי, גרושתו של חנן בן ארי, לקחה את שבעת ילדיהם המשותפים לטיול בצפון ושיתפה בתובנות אליהן הגיעה: "ושאלתי את הילדים מה זאת אהבה? עלתה בי מחשבה חדשה. ככה זה כשחוזים לחיים"
הדסה בן ארי, גרושתו של חנן בן ארי ואם שבעת ילדיו, מתאוששת אט אט מהגירושים מהזמר המפורסם, ויצאה לטיול עם ילדיהם המשותפים בצפון, משם שיתפה אתמול (ראשון) בחוויות שעברה עם פוסט שהעלתה לחשבון הפייסבוק שלה.
אל הפוסט שהעלתה צירפה תמונה שלה מחייכת וכתבה: "ביום שישי נסעתי לסכר אלומות עם הג'מעה. אמאלה איזה כיף היה. שבע וחצי על הרכב. משקפות וצידנית. קופסה של מלון וערימת כריכי המבורגר מושקעים.
בדרך שמענו איזה שיר של כוכב רשת שכתב והלחין וניגן ושר ורק אלוהים יודע למה הוא צץ כל פעם ברשימות ההשמעה של הילדים. אבל באמת בחור מוכשר. והקשבתי לו ושאלתי את הילדים מה זאת אהבה. ומה האומנות אומרת על אהבה. ומה הספר שלי שבדיוק ירד לדפוס אומר על אהבה. ומה הם.
ו
הלב שלי התרחב, בין יבניאל לכנרת, כששרנו ביחד אם בהר חצבת אבן להקים בניין חדש. לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש, כי מן האבנים האלה יבנה מקדש. מן הילדים האלה – אכולי הסרטים והלוקים המזעזעים – יבנה מקדש. השרב התמוזי העלה לי מחשבה חדשה. הלוואי שתחזיקו איתי ראש. מבטיחה שיהיה שווה.
ו
הלב שלי התרחב, בין יבניאל לכנרת, כששרנו ביחד אם בהר חצבת אבן להקים בניין חדש. לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש, כי מן האבנים האלה יבנה מקדש. מן הילדים האלה – אכולי הסרטים והלוקים המזעזעים – יבנה מקדש. השרב התמוזי העלה לי מחשבה חדשה. הלוואי שתחזיקו איתי ראש. מבטיחה שיהיה שווה.
מגילת איכה שמקוננת על חורבן המקדש אומרת שמאז שנחרב בית המקדש וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה וחכמים שואלים בגמרא, מה הכוונה ותזנח משלום נפשי. מהו שלום? מהי טובה? מה הטרגדיה הגדולה ביותר בחורבן? והתשובה המפתיעה: מיטה מוצעת לתלמידי חכמים. האפשרות לרחוץ במים חמים. לקנות כלים במבצעי סופעונה בפוקס הום. לשתות בהם קולה. טעם החיים.
מה שאיבדנו כשנחרב בית המקדש ויצאנו לגלות הוא לא הדברים עצמם כמו הרצון והחשק להתענג על הדברים הקטנים והיפים והריחניים והמתוקים בחיים. כי כשאתה סגור בדירת מרתף בפורטוגל, בתימן או ברוסיה, אתה רק רוצה שהמשטר לא ירדוף אותך. שלא ינצרו אותך, או יאסלמו, שלא ישחטו אותך. אין לך שאיפות גבוהות כמו בית מהחלומות, מיטה מוצעת כמו בתצוגה וטבילה במעיינות חמים. אתה רק רוצה לחיות.
והנה חזרנו לארץ. והנה חזרנו לרצות. והנה חזרו החשקים. אז מה אני מתפלאת, שאלתי את עצמי, שכולנו מכורים? כל אחד מכור למשהו. ככה זה כשחוזרים לחיים. חוזרים לחיים, מחבקים אותם בשתי ידיים, חוטפים כל מה שיש להם להציע לנו. וזה חשוב. כי אחרת איך נאהב ירושלים של זהב? איך נבנה פה מדינת מופת מתקדמת ונוצצת? זה מה שאמרתי השבוע לאחד מהילדים שדיבר איתי על התמכרות למתוקים. אמרתי לו: כולנו מכורים. כולנו בורחים. כולנו מתקנים פה משהו.
עוד ב-
ועוד מעט נירגע. עוד מעט נקיא את כל הוולנס הזה. נוריד קצת מהמייק אפ. נרגיע את הפאן. נמצא את האיזון. וכמה זה חשוב, לפני שמתאזנים, לחבק את החיים בשתי הידיים.
מחשבה של שרב תמוזי".
מחשבה של שרב תמוזי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



