עדנה מזי"א הלכה לעולמה בגיל 74: "מחזאית ובמאית עם קול בלתי מתפשר"
אחת מיוצרות התיאטרון החשובות בתולדות התרבות העברית נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יצירותיה עסקו בהיסטוריה הציונית ובסיפורה של החברה הישראלית והועלו על במות גדולות בארץ ובעולם. המחזה "משחקים בחצר האחורית" שכתבה ב-1993 בעקבות האונס בקיבוץ שמרת, נחל הצלחה כבירה והפך למזוהה עמה ביותר. חברתה ציפי פינס סיפרה עליה: "אישה שנונה, דעתנית ומלאת הומור, שפיה וליבה היו תמיד שווים"
אחת מיוצרות התיאטרון החשובות ביותר בתולדות התרבות הישראלית, המחזאית והסופרת עדנה מזי"א, הלכה לעולמה הבוקר (ראשון) בגיל 74 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. היא הותירה אחריה שני ילדים, בהם מנכ"לית החאן לשעבר אלישבע מזי"א, וחמישה נכדים. הלווייתה תתקיים ביום רביעי בשעה 11:30 בבית העלמין במושב נהלל.
מזי"א נולדה בשם עדנה קוטלוביץ' בתל אביב של 1949 כבת יחידה להוריה, אמה שנולדה בווינה הייתה פעילה בלח"י ואביה שהיה עורך דין, פיקד על תא האצ"ל בדרום אפריקה. השלימה תארים אקדמיים בפילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזותיה של מזי"א הוצגו בבמות הגדולות בישראל החל משנות התשעים ועד ימינו. היא כתבה ספרים לילדים ("סבתא עוד פעם", "קוקולולי") ומבוגרים ("רומן משפחתי", "התפרצות X") ותסריטים, עסקה בתרגום ובבימוי.
את צעדיה הראשונים בכתיבה עשתה בשנות ה-80 כתסריטאית, כאשר עבדה עם הבמאי עמוס גוטמן שעימו חיברה את תסריטי הסרטים "לנגוע" (1983), "בר 51" (1985) ו"חימו מלך ירושלים" (1986). בשנות התשעים החלה את הקריירה שלה בתיאטרון, עם המחזה "וינה על הים" (1991) שהוצג בבכורה בתיאטרון חיפה.
ב-1993 כתבה את המחזה המזוהה עמה ביותר, שזכה להצלחה חסרת תקדים "משחקים בחצר האחורית", שנכתב בעקבות פרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון חיפה בבימויו של עודד קוטלר ובהמשך בתיאטרון הקאמרי בבימויו של נועם שמואל. ב-2022 עלה מחדש בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר בבימויו של עידו רוזנברג בכיכובה של כרמל בין. המחזה תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי העולם.
ההצגה "זוג" מאת מזי"א בתיאטרון בית ליסין. בתמונה: השחקנים שירי גולן ורמי הויברגר (צילום: כפיר בולוטין)
מזי"א כתבה וביימה שנים רבות בתיאטרון הקאמרי, שם נרקמו השותפות הפורה עם הבמאי עמרי ניצן, שביים את מרבית מחזותיה, וביניהם "סיפור משפחתי" ו"המורדים" שעליו זכתה בפרס התיאטרון כמחזאית השנה, אשר עסקו בסיפור משפחתה האישי. "היה או לא היה" שמבוסס על סיפור האהבה בין המשורר אלכסנדר פן לשחקנית חנה רובינא ועובד לתסריט לקולנוע ביחד עם אלונה קמחי, "האריסטוקרטים", "היריון” ועוד.
מחזות נוספים שכתבה וגם ביימה: "הורדוס", "ילדים רעים", "רומן משפחתי", "הפושעים החדשים" ו"החדר האחורי". בשנים האחרונות עבדה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. עבור התיאטרון כתבה את "זוג" בבימויו של אילן רונן, העוסק באלימות רגשית של בעל כלפי אשתו. ובימים אלה מתקיימות בבית ליסין חזרות ל"סטמפניו", מחזה שעיבדה לרומן הקלאסי של שלום עליכם ויעלה בסוף ינואר.
יצירתה של מזי"א היוותה תבנית נוף מולדתה של ארץ ישראל. ההיסטוריה של המדינה, החברה הישראלית והוריה שפעלו בלח"י ובאצ"ל היוו השראה מרכזית למחזותיה הרבים. מזי"א הייתה חברה קרובה של המחזאית ענת גוב, שהלכה לעולמה ב-2012. שישה ממחזותיה של גוב בוימו על ידי מזי"א, ביניהם "סוף טוב" והקלאסיקה "חברות הכי טובות", שעובדה בהמשך למיני-סדרה בטלוויזיה.
ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר: "הלב נשבר, עדנה הייתה חברה ושותפה נאמנה לדרך ארוכה בעולם התיאטרון. היא היתה מחזאית ובמאית עם קול נשי חזק, ברור ובלתי מתפשר, שבחרה באומץ ובעין חדה לעסוק בנושאים רגישים ולהעלות אותם לסדר היום דרך הבמה. עדנה הייתה אישה שנונה, דעתנית ומלאת הומור, שפיה וליבה היו תמיד שווים, היא תחסר לי ולתיאטרון מאוד".
