שנת הלימודים תשפ"ה מסמנת נקודת מפנה בשילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, בארץ ובעולם. אם בעבר הדיון סביב טכנולוגיה בחינוך עסק בעיקר בשילוב מחשבים, למידה מרחוק או ספרי לימוד דיגיטליים, הרי שהיום מדובר בקפיצת מדרגה של ממש – בינה מלאכותית המוטמעת בכל שלבי ההוראה והלמידה. סטודנטים ותלמידים משתמשים בה לניתוח טקסטים, בניית מערכי שיעור והתנסות מעשית, ומרצים נעזרים בה לתכנון קורסים, הערכת הישגים ופיתוח תכנים אקדמיים.

קרן אטינגר, מומחית לטכנולוגיות חינוך ומנהלת יחידת החדשנות במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, עוסקת בשנים האחרונות בהובלת מהלכים לשילוב למידה דיגיטלית וכלים מבוססי בינה מלאכותית בהכשרת מורים. עם ניסיון עשיר בפיתוח והטמעת טכנולוגיות למידה, ניהול פרויקטים חינוכיים דיגיטליים בגופים מובילים כמו הספרייה הלאומית וחברות אדטק ישראליות, היא עומדת בחזית השינוי שמערכת החינוך עוברת. בראיון מיוחד עם ice היא מספרת כיצד הבינה המלאכותית משנה את ההכשרה הפדגוגית, איך מוסדות אקדמיים יכולים להיערך לשינויים הדרמטיים בשוק העבודה, ומהן ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני הדור הבא של אנשי החינוך.

"מהפכה של ממש"

שילוב הבינה המלאכותית באקדמיה אינו רק שיפור הדרגתי של הכלים הקיימים, אלא "מהפכה של ממש", פותחת אטינגר. לדבריה, "לא מדובר רק בהוספת כלי דיגיטלי חדש, אלא בשינוי יסודי בדרכי ההוראה, במחקר ובחוויית הלמידה". היא מסבירה כי "הבינה המלאכותית משנה את תהליכי יצירת התכנים, כתיבת המטלות והבחינות, ושיטות ההערכה". בנוסף, היא מדגישה כי "תפקיד המרצה משתנה – ממקור ידע מרכזי, למנחה שמלמד את הסטודנטים חשיבה ביקורתית והערכה של מידע שמתקבל מכלי בינה מלאכותית". היא אף מזהירה כי "מוסדות שלא יטמיעו את הכלים החדשים בצורה מהירה ויעילה, עלולים להפוך ללא רלוונטיים".

אבל עם ההזדמנויות הרבות שמביאה הבינה המלאכותית, עולים גם אתגרים משמעותיים. אטינגר מצביעה על כמה סוגיות מרכזיות שמוסדות אקדמיים ומערכת החינוך נדרשים להתמודד איתן, ובראשן "חשש לפרטיות, אי־דיוק ואמינות של התשובות והטיות סמויות במידע". לדבריה, "הבינה המלאכותית יכולה ליצור פערים דיגיטליים בין אנשים שיש להם מיומנויות ונגישות למנועי בינה מלאכותית איכותיים לבין אנשים שאין להם מיומנות ונגישות כזו". כדי להתמודד עם אתגרים אלו, אטינגר מדגישה את הצורך ב"להכיר את אופן הפעולה של הבינה המלאכותית, להתנסות במגוון הדרכים שבהן היא יכולה לסייע במשימות אישיות ומקצועיות, להכיר במגבלות הטכנולוגיה הזו ולפתח כישורי חשיבה ביקורתית בקרב הסטודנטים". בנוסף, היא מציינת כי "חשוב שתהיה מדיניות שקופה וברורה במוסדות להשכלה גבוהה בנוגע לאופן שבו מומלץ ומותר השימוש בכלים אלו ולגבי האופן שבו יש לדווח על השימוש בהם בביצוע מטלות לימודים".

חשיבה ביקורתית עדיין הכרחית

כדי להצליח בעולם שבו הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה, הסטודנטים והתלמידים נדרשים לפתח כישורים חדשים שיסייעו להם להפיק את המרב מהטכנולוגיה. אטינגר מסבירה מהם הכישורים החשובים ביותר שכדאי לפתח ומדגישה כי "חשיבה ביקורתית היא מיומנות הכרחית – היכולת להעריך את איכות המידע המתקבל מבינה מלאכותית". בנוסף, היא מציינת את החשיבות של "תקשורת אפקטיבית עם מערכות AI, כלומר למידה של טכניקות ליצירת שאילתות מדויקות (Prompt Engineering)". לדבריה, הסטודנטים צריכים גם "יכולת עבודה עם כלים דיגיטליים מגוונים – הכרת פלטפורמות שונות והבנת היתרונות והמגבלות של כל אחת מהן". לבסוף, היא מדגישה כי "למידה עצמאית וגמישות מחשבתית הן קריטיות להסתגלות מהירה לכלים שמתעדכנים ומתפתחים ללא הרף".

מלבד הסטודנטים, גם תפקידם של המרצים והמורים במערכת החינוך והאקדמיה עובר שינוי משמעותי כדי להתאים לשינויים החדשים שהביאה עימה הטכנולוגיה. אטינגר מסבירה כי "כבר שנים רבות מדברים על כך שתפקיד המורה צריך להשתנות ממקור של ידע למנחה ומדריך, שתפקידו לתמוך בתהליכי הלמידה של הלומדים". לדבריה, "התגבר הצורך בשינוי הזה, שכן במקרים רבים, הבינה המלאכותית היא מקור ידע משמעותי לא פחות מהמרצים". אטינגר מדגישה את החשיבות שבהגדרת תפקיד המרצה בתחומים שבהם הבינה המלאכותית עדיין חלשה יחסית: "ליווי תהליכי למידה, קידום מיומנויות של חשיבה ביקורתית, הדרכה על האופן המיטבי לשימוש בכלים טכנולוגיים לצורך הלמידה, תמיכה רגשית ועוד".

היא מציינת כי "הבינה המלאכותית יכולה לבצע, ביעילות ובמהירות, משימות שבעבר דרשו משאבים רבים מהמורים והמרצים: כתיבת משאבי הוראה, ניסוח מבחנים, ניתוח נתוני ביצוע של הלומדים ומשימות אדמיניסטרטיביות". אטינגר מסכמת כי "אם המרצים והמורים ישתמשו בבינה המלאכותית כעוזרת הוראה, בזמן המתפנה הם יוכלו לבצע משימות שדורשות מעורבות אנושית שכיום הם מתקשים להגיע אליהן, כמו תמיכה רגשית והוראה מותאמת אישית".

מדיניות לשימוש בבינה מלאכותית

השימוש בבינה מלאכותית ככלי שמייתר לעיתים את הצורך במאמץ אנושי, מעלה גם צורך באיזון מול השמירה על איכות הלמידה, החשיבה הביקורתית, היצירתיות ויכולת הלמידה העצמית. אטינגר מסבירה כי "בראש ובראשונה, מוסדות אקדמיים צריכים לפתח מדיניות ברורה לשימוש בכלי בינה מלאכותית, להגדיר באילו משימות רצוי להשתמש בבינה מלאכותית, באילו משימות רצוי לא להשתמש בה, והאופן שבו מוגדר נושא ההעתקה". לדבריה, "יש חשיבות רבה בהתאמת שיטות ההוראה וההערכה כך שהלומדים ישתמשו בטכנולוגיה שעומדת לרשותנו, תוך שמירה על כך שהשימוש בה לא יפגום באיכות הלמידה". היא מדגישה כי "לשם כך, חשוב לקדם מיומנויות של חשיבה ביקורתית, להדגיש את התועלת ואת החשיבות של תהליכי הלמידה ולא רק את יצירת התוצר הסופי". אטינגר מסכמת כי "הבינה המלאכותית יכולה לעודד ולקדם חשיבה יצירתית ולא רק לבצע את המשימות במקומנו".

עוד ב-

גוגל ומשרד החינוך מציגים: אירוע ה-AI לתלמידים ומורים

לכתבה המלאה

למוסדות האקדמיים ולמערכת החינוך יש תפקיד חשוב בשילוב הבינה המלאכותית במערכות הללו. כדי להכין את הסטודנטים לאתגרי שוק העבודה המשתנה בעקבות הבינה המלאכותית, אטינגר אומרת כי המוסדות האקדמיים צריכים לשלב הכשרות וכלים פרקטיים שיתאימו לעולם העבודה החדש: "יש לשים דגש על פיתוח כישורי הסתגלות, יצירתיות, ניתוח מידע ושיתוף פעולה עם מערכות חכמות". לדבריה, "שוק העבודה דורש היום עובדים שיודעים לא רק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא גם להבין כיצד ניתן לשלב אותה בצורה חכמה ואפקטיבית בתהליכי העבודה", היא מסכמת.