בעידן שבו כל היבט בחיינו, מהבורסה והמערכת הבנקאית, דרך שירותי בריאות וחינוך ועד למסחר היומיומי - נשען על תשתיות דיגיטליות, מתקני הדאטה סנטר (חוות השרתים) הפכו לעמוד השדרה הקריטי של הכלכלה. ביממה האחרונה קיבלנו תזכורת מצמררת לרגישות של אותן תשתיות, כאשר מתקפת כטב"מים וטילים איראנית פגעה בחוות שרתים של ענקית הטכנולוגיה "אמזון" (Amazon) במפרץ הפרסי.

האירוע הזה ממחיש כי האיום על חוות השרתים הוא כבר מזמן לא רק כשלי חשמל או אסונות טבע, אלא יעד ביטחוני מובהק. כדי להבטיח רציפות תפעולית, נדרשת כיום מעטפת הכוללת מיגון פיזי, שרידות אנרגטית, מרכזי גיבוי מרוחקים ואבטחת סייבר מתקדמת. מומחים בולטים בזירת הדאטה סנטר הישראלית מסבירים כיצד נערכים לתרחישי הקיצון.

"האיום מגיע דרך המקלדת ולא רק מהשמיים" "אופן הלחימה של השנים האחרונות השתנה בצורה דרמטית", מנתח ערן ברק, מנכ"ל חברת "סרברז" המקימה ומתפעלת חוות שרתים. "בעידן שבו עימותים מתנהלים מרחוק, היכולת לייצר נזק מיידי מתבססת יותר ויותר על ירי מדויק לעבר תשתיות קריטיות. ראינו במלחמות האחרונות מיקוד בנטרול מתקני חשמל ומידע, מתוך הבנה שהשבתת התשתיות הדיגיטליות משתקת מדינה לא פחות מפגיעה פיזית".

ברק מדגיש כי חוות שרתים תת-קרקעיות מספקות שכבת הגנה קריטית מפני איומים בליסטיים, אך הבטון לבדו אינו מספיק. "מדובר בתכנון כוללני המשלב יתירות אנרגטית מלאה, מערכות גיבוי עצמאיות, אספקת חשמל ממספר מקורות, ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה ביותר. ב'סרברז' הקמנו מתקנים תת-קרקעיים ממוגנים שתוכננו מראש לתרחישי קיצון, עם משאבי אנרגיה עצומים. בעידן שבו המידע הוא נכס אסטרטגי, ההגנה עליו היא תנאי לחוסן לאומי וכלכלי".

המיגון הוא כבר לא תוספת - הוא דרישת בסיס האירוע במפרץ הפרסי משנה את כללי המשחק גם עבור יזמי הנדל"ן הטכנולוגי. ערן לב, שותף בחברת "קרדן גבע", מבהיר: "כיזם שמקים דאטה סנטרים, ברור היום שאין יותר מיקום בטוח לתשתיות דיגיטליות קריטיות. המלחמה במזרח אירופה והאירועים האחרונים במזרח התיכון, כולל הפגיעות במתקני הענן של אמזון, הפכו את הסיכון למוחשי. המשמעות היא שמיגון אינו עוד תוספת תכנונית, אלא דרישת בסיס. כל מתקן נדרש להגן על עצמו כיחידה עצמאית, מהזנת החשמל ועד למערכות הקירור, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקטים כמו MDC שוהם".

לב מספק גם זווית גיאופוליטית מרתקת לפתרון: "מיגון מקומי לבדו אינו מספיק. נדרשת רשת אזורית של גיבוי והתאוששות מאסון. זו נקודת מפנה עבור המזרח התיכון – מדינות שיש ביניהן שלום ואינטרסים משותפים יכולות לבנות יחד שכבת חוסן אזורית, שתמקם את האזור כעוגן יציב בכלכלה הדיגיטלית".

ההכרה הממשלתית: פרויקט תשתית לאומי מעבר להיבט ההנדסי והביטחוני, ישנה גם משמעות רגולטורית דרמטית לחוות השרתים. עו"ד חגית בן משה, שותפה במשרד ברנע וראש תחום המגזר ההתיישבותי והאנרגיה, מסבירה: "בעת חירום, חוות השרתים מהוות את עמוד השדרה של הרציפות התפקודית. המערך בנוי כך שהמידע משוכפל בזמן אמת לאתרים חלופיים, כך שפגיעה במוקד אחד מפעילה אוטומטית אתר גיבוי. המערכת תדע לבודד את האזור הפגוע ולהמשיך לעבוד".

עוד ב-

ישראל הופכת למעצמת AI: הממשלה הכריזה על הקמת חוות שרתים

לכתבה המלאה

לדברי בן משה, המדינה עצמה כבר מבינה את גודל השעה: "החלטת הממשלה מפברואר האחרון, המסווגת הקמת חוות שרתים כפרויקט תשתיות לאומיות (עם עדיפות להקמתן מחוץ לאזורי עומס), נועדה להוביל את ישראל לקדמת תחום ה-AI, ובו בעת מכירה בנחיצותן הקריטית של חוות אלו – הן בשגרה והן בעת חירום".