הבינה המלאכותית כבר מאיימת לשנות שורה ארוכה של מקצועות ובמשרד האוצר מתחילים להתכונן גם למחיר שעלולה לשלם קופת המדינה. צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, בוחן כיצד להתמודד עם מצב שבו חלק מהעבודה שמבוצעת כיום בידי עובדים בישראל תעבור למערכות AI, תביא לאבטלה ובהתאם גם ההכנסות ממס על עבודה יישחקו.

בין האפשרויות שעל הפרק נמצאת אכיפה מוגברת של גביית מע"מ מחברות זרות המספקות שירותים דיגיטליים ישירות לצרכנים בישראל, מה שכבר זכה בעבר לכינוי "מס נטפליקס". לצד זאת, האוצר מציע לבחון העלאת מסי צריכה על מוצרי יוקרה וכן להחזיר את מס הרכוש על קרקעות פנויות במטרה להעביר חלק גדול יותר מנטל המס מעבודה להון ולצריכה.

אחת הסיבות לדאגה באוצר היא האפשרות שבמקום לשלם משכורות לעובדים בישראל, חברות ירכשו שירותי AI ושירותים דיגיטליים מגורמים בחו"ל. במקרה כזה המדינה עלולה להפסיד פעמיים: גם משרות והכנסות משכר בישראל, וגם חלק מהמסים שהיו נגבים מהפעילות המקומית. בצוות הזהירו כי תשלום לעובדים בישראל עלול להיות מוחלף בתשלום עבור שירותים הניתנים מחוץ למדינה.

במקביל, באוצר שוקלים גם אגרות או מיסוי הקשורים לצריכת קרקע ואנרגיה של חוות שרתים ותשתיות מחשוב גדולות. מנגד, דווקא האפשרות המתבקשת לכאורה של "מס רובוטים" אינה זוכה לתמיכה: הצוות מתנגד להטלת מס ייעודי על מחשוב, סוכני AI או תשומות בינה מלאכותית, מתוך חשש שמס כזה יפגע בחדשנות ובתחרותיות של ישראל.

עוד ב-

המס החדש בישראל מעורר סערה: משרד האוצר באזהרה חריגה

לכתבה המלאה

כזכור, גם מס הרכוש על קרקעות אינו רעיון חדש. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026 כבר קידם האוצר הצעה להחזיר את המס על סוגים שונים של קרקעות, כאשר בדיוני ועדת הכספים הסביר הכלכלן הראשי כי הצורך במהלך הוא בין היתר פיסקלי וכי מבחינת האוצר עדיף להגדיל את המיסוי על נדל"ן מאשר על עבודה. כעת, על רקע החשש מהשפעת ה-AI על שוק התעסוקה, הרעיון מקבל משמעות חדשה.