בזמן שברוב הבתים בעולם הולכים המסכים והופכים לדקים יותר ויותר עם כל שדרוג, יש מי שבוחרים דווקא לחזור למסכים השמנים והמסורבלים של המאה הקודמת, כך לפי דיווח באתר Wired.

מה שגורם לאנשים שחיים במאה ה-21 לבחור להכניס הביתה מסכי CRT (ראשי תיבות של Cathode-Ray Tube, "שפופרת קרן קתודה"), שהאיכות שלהם ירודה לעומת מסכי LDC ו-LED מודרניים והם תופסים הרבה יותר מקום, הוא טרנד אחר: חזרה למשחקים קלאסיים. ככל שמשחקים חדשים הופכים מציאותיים יותר, יש מי שמתאכזבים מכך שהם עדיין לא מציאותיים מספיק, ולכן בוחרים לחזור למקור - אל משחקי הווידאו המוקדמים של שנות העשורים האחרונים של המאה ה-20.

הבעיה היא שמשחקים כאלה נועדו למסכים בטכנולוגיה המיושנת, ועל מסכים מודרניים חדים הם נראים נורא, לעומת המסכים הישנים, שבשל שיטת העבודה השונה שלהם מציגים באופן שנחשב לנעים יותר לעין את הגרפיקה המיושנת.

התוצאה היא שערוצי יוטיוב שמוקדשים לקונסולות ישנות שהתחברו לטלוויזיות ישנות זוכים לעשרות או מאות אלפי מנויים, וסרטונים שמציגים את ביצועיהם של מסכים כאלה זוכים למאות אלפי צפיות. פורום שמוקדש למסכים הללו באתר Reddit הכפיל את כמות המשתמשים ב-2019 מ-10,000 ל-20,000, ובפברואר 2021 השלים הכפלה נוספת ל-40,000, כאשר בכל יום עולים אליו עשרות שרשורים ומאות תגובות. חשבון טוויטר שנפתח בינואר ומשווה את האופן בו גרפיקה מיושנת מוצגת על מסכים ישנים לעומת מסכים חדשים צבר כבר 25,000 עוקבים.

אבל ההשלכה המעניינת ביותר של התופעה היא פריחתן של מכירות פומביות של מסכי CRT ברשת. אנשים רבים שמחזיקים ברשותם מסכים כאלה, וטרם זרקו אותם לפח, מנצלים את ההזדמנות להיפטר מהם תמורת כמה מאות שקלים ממושבעים לדבר, וכמה מהם אף מנסים להרוויח אלפי שקלים. כך, לדוגמא, משתמש ישראלי באיביי מוכר טלוויזיה מסדרת Trinitron של סוני בגודל 16 אינץ' בקרוב ל-5,000 שקל לא כולל משלוח (שעולה עוד כמעט 1,000 שקל), גולש מארה"ב פרסם מסך מאותה סדרה בגודל 20 אינץ' במחיר של 1,600 שקל לא כולל משלוח, ומשתמש מבריטניה מציע מסך Trinitron של סוני מסדרת Wega בגודל 32 אינץ' במחיר של כמעט 2,000 שקל לא כולל משלוח. גם טלוויזיות של טושיבה נמכרות במחירים של אלפי שקלים, ואפשר למצוא גם כמה מסכים של סמסונג ו-LG, שגם מחיריהם נעים בין מאות לאלפי שקלים. מדובר במחירים גבוהים מאלה של טלוויזיות מודרניות בגדלים כאלו.