בכנס שערכה רשות התחרות דובר על דרכים אפשריות להתמודד עם כוחן הגובר של ענקיות הטכנולוגיה באמצעות שינוי חוקי ההגבלים העסקיים. 

בכנס, שנערך זו הפעם השנייה בשיתוף אוניברסיטאות תל אביב וחיפה, השתתפו שמונה מהמומחים החשובים בעולם בתחום ההגבלים העסקיים. אחד הבולטים שבהם, פרופסור הרברט הובנקאמפ, הציע לשנות את צורת הפיקוח על מיזוגים באופן שיאסור על ענקיות הטכנולוגיה לרכוש תאגידים אחרים אלא אם יצליחו להראות שהתחרות לא תיפגע מהרכישה. שני דוברים נוספים בכנס, פרופ' פיונה סקוט מורטון ומפרופ' ננסי רוז, הביעו תמיכה ברעיון.

מצד אחד, מדובר בשינוי משמעותי לכאורה מהמצב הנוכחי, לפחות בארה"ב, בו אם אחת מהרשויות האחראיות על תחרות מבקשת להתנגד למיזוג - עליה לפנות לבית משפט ולשכנעו כי יש צורך לחסום אותו. אלא שגם במסגרת הנוכחית, הפתרון המוצע נוסה כבר מספר פעמים - במיוחד מול פייסבוק, בעת שרכשה את אינסטגרם ב-2012 ולאחר מכן את וואטסאפ ב-2014.

בשתי הפעמים דרשו מספר רשויות, בין היתר בארה"ב ובאיחוד האירופי, שפייסבוק תוכיח שהרכישה לא תפגע בתחרות, ובשתיהן פייסבוק הצליחה לספק את הדרישה באופן שהרכישה אושרה, אך לאחר מכן ביצעה מהלכים שגרמו לרבים מהמעורבים בהחלטות הללו לחזור בהם. לאחרונה אף מתאגרנים בארה"ב ובמדינות נוספות מאמצים להכריח את פייסבוק להיפרד מוואטסאפ ומאינסטגרם בטענה כי הונתה את הרגולטורים כשהבטיחה שהרכישה לא תפגע בתחרות.

נושאים נוספים שנדונו בכנס כללו שיתוף פעולה בין רשויות תחרות בעולם לאכיפה אחידה של חוקרים נגד החברות הרב-לאומיות באופן שימנע התחמקות שלהן מאכיפה במדינה אחת על ידי הפסקת הפעילות בה והתמקדות במדינות אחרות; וחובת תאימות בין פלטפורמות, שתאפשר למשל למשתמשי וואטסאפ לשלוח הודעות למשתמשי טלגרם, כפי שניתן לקיים שיחות טלפון בין בזק בישראל לבריטיש טלקום בבריטניה.

הצעדים הללו הם דרכים נוספות של ממשלות לנסות להתמודד מול ענקיות הטכנולוגיה, לצד מס חברות אחיד ששר האוצר, אביגדור ליברמן, הכריז השבוע כי ישראל תאמץ אותו, כך שחברות הפועלות בישראל יחויבו לשלם מסים בגובה מינימלי מסוים גם אם לא את כל הגובה הזה הן משלמות כאן.

* הבהרה: בגרסה קודמת של כתבה זו נאמר כי הכנס בו נאמרו הדברים נערך על ידי רשות החדשנות במקום רשות התחרות. אני מצרים ומתנצלים על הטעות.