diversity day 2021

על גיוון, הכלה והסרת חסמים - כך תשתלב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה

קו אימפקט - השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית – פועלת להשגת פריצת דרך בשיעור ובאיכות התעסוקה בליבת המגזר העסקי. הצלחת התהליך מחייבת שיתוף פעולה מקיף ורב זרועי – ומשמעותה הגברת הלכידות והחוסן החברתי-כלכלי של החברה הישראלית כולה

נוא ג'השאן-בטשון | 
נוא גהשאן מנכ"לית קו אימפקט (צילום באדיבות קו איפקט)

הגדלת היקף התעסוקה בחברה הערבית היא אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני החברה והכלכלה בישראל. זה גלוי וידוע, קיימים פערים גדולים בין יהודים לערבים בשיעורי האבטלה, בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה. פערים אלו פוגעים בזכויות החברה הערבית ומייצרים השפעה שלילית על הכלכלה, על החברות העסקיות ולא פחות חשוב - על הסיכויים לסולידריות חברתית.

החברה הערבית מהווה כיום 21% מאזרחי המדינה, אך היא אינה נהנית מהצמיחה הכלכלית המאפיינת את המשק הישראלי ונדחקת לשולי שוק העבודה. מחקר של חברת היעוץ שלדור, שנערך ב-2014 עבור קו אימפקט – השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית - הצביע על ייצוג חסר של החברה הערבית בליבת המגזר העסקי. כך למשל נמצא במחקר כי בעוד המגזר העסקי מעסיק 70% מכוח העבודה בישראל, הרי שרק 5% מהעובדים והעובדות, ו-0.3% בלבד מהמנהלים ומהמנהלות הינם מהחברה הערבית.
התעסוקה בחברה הערבית נמצאת בפיגור משמעותי לעומת זו שבכלל האוכלוסייה. הנושא משתקף בין היתר בשיעורי תעסוקה נמוכים: 69.6% בקרב גברים ו-31.5% בקרב נשים, כמו גם באיכות תעסוקה ירודה המתבטאת במשלחי יד שאינם מחייבים מיומנות רבה ומתוגמלים בשכר נמוך.
החשש: הדרדרות לאבטלה כרונית
מי שסבר כי שוק התעסוקה המשתנה של עידן הקורונה, יביא לשינוי המצב וליצירת הזדמנויות חדשות עבור ציבור העובדים מהחברה הערבית, גילה כי אי-השוויון הכלכלי בין האוכלוסייה הערבית והיהודית התעצם נוכח השפעות המשבר - עם שיעור גבוה יותר של מובטלים (או כאלו שהוצאו לחל"ת), ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, שרק העצימו את הבעיות שרווחו בחברה הערבית עוד הרבה לפני כן.
עם השפעת הקורונה והעלייה החדה באחוזי האבטלה ובמספר העובדים שהוצאו לחל"ת, התגבר באחרונה גם השיח סביב חזרה לשוק העבודה. לחץ ליצירת הכשרות, מסלולי תעסוקה, הסבות והשמות דוחף אמנם את החברות לגיבוש פתרונות מיידיים וקצרי טווח של מילוי השורות - אולם אלו לאו דווקא נוגעים באוכלוסים מגוונות, ובטח שלא בתוכנית מעמיקה של גיוון איכותי לטווח ארוך בשורות החברה לרוחבה ועומקה.
במצב העניינים הנוכחי, קיים חשש אמיתי כי משפחות ערביות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לאורך השנה האחרונה לא ימצאו את מקומם חזרה וישאבו לאבטלה כרונית. לעניין הזה עלולות להיות השלכות חמורות וארוכות טווח, לא רק על החברה הערבית אלא על כלל החברה הישראלית. כדי למנוע הדרדרות זו, על המדינה לשנס מותניים ולהשקיע בכלים מותאמים שיסייעו לשיפור ההון האנושי, תוך התאמה לחברה הערבית ולמגזר העסקי, ופתיחת אפשרויות תעסוקה בדגש על החברה הערבית.
 
מובילים שינוי
הצפת נושא הגיוון והכלה הוא קריטי דווקא בימים הללו, בהם יש משבר תעסוקתי כללי ובחברה הערבית בפרט. על מנת ליצור פריצת דרך משמעותית, הן בשיעורי התעסוקה והן באיכות התעסוקה, יש לפעול כדי להסיר שורה של חסמים תפיסתיים ומבניים, הקיימים בין המעסיקים במשק לבין ציבור העובדים ומחפשי העבודה מהחברה הערבית.
כאן נכנסת לתמונה קו אימפקט, הפועלת להשגת פריצת דרך בשיעורי התעסוקה ובאיכות התעסוקה של האוכלוסייה הערבית. נקודת המוצא שלנו טמונה בפעילות מתוך הבנת הכדאיות הכלכלית של המגזר העסקי בתועלת שבהעסקת עובדים מהחברה הערבית – וזאת תוך מתן שירותים לחברות במטרה להניע תהליכי השתנות פנימית, למידה והתמקצעות, שיאפשרו להם לשלב עובדים מהחברה הערבית בצורה אפקטיבית, וליישם תרבות ארגונית ניהולית של גיוון והכללה. 
עבודתנו בקו אימפקט מבוססת על שני נדבכים אסטרטגים המשלימים זה את זה: הנדבך האחד, רתימה ושינוי עומק בקרב מעסיקים מובילים במגזר העסקי, על ידי ליווי של יועץ ארגוני בכיר ומנהל תיקח לקוח. הנדבך השני, גיבוש שותפויות חוצות מגזרים להובלת השינוי.
צוות קו אימפקט עובד כיום עם כארבעים חברות מובילות מתעשיות מגוונות, כאשר העבודה עם החברות הללו מבוססת על זיהוי תועלות עסקיות ובניית תוכניות עבודה – החל משלב איתור המועמדים ועד קידום מנהלים מהחברה הערבית בשדרות הניהול של החברות השונות, לרבות יצירת תרבות ארגונית מכלילה. הרף שאנו מציבים הוא גבוה, אך לטעמנו בהחלט ריאלי, כשהיעד הוא עד שנת 2025 ללוות 100 מתוך 200 המעסיקים הגדולים במשק בתהליכי ההשתנות שלהם. 

לצד התהליך הייעוצי-מחקרי, נבנתה כאמור רשת של שותפים בעלי עניין המורכבת מהמגזרים השונים – נשיא המדינה ראובן ריבלין, המגזר העסקי, המגזר שלישי, החברה הערבית, פילנתרופיה וממשלה. הנחת העבודה היא שניתן יהיה להשיג פריצת דרך רחבת היקף, בת-קיימא וארוכת טווח רק באמצעות תהליכי השפעה בין-מגזריים. המיזם בחר ביישום מודל של Collective Impact - גישה המתכללת את כל מחזיקי העניין מכל המגזרים, לפתרון בעיה חברתית מורכבת ובעלת השפעה רחבת היקף, תוך מחויבות ארוכת טווח לסדר יום משותף. קו-אימפקט משמש כגוף מתכלל (enabler) בתהליך.
אנו פועלים יחד עם החברות המובילות ובסיוע רשת השותפים לקידום תעסוקת חברה ערבית, בליבת המגזר העסקי לרווחת כולם: המעסיקים, החברה הערבית, הלכידות והחוסן החברתי-כלכלי של החברה הישראלית כולה. לחברה מגוונת, מכילה והטרוגנית יש ערך משמעותי, ואליו נמשיך ונחתור.
השורה התחתונה היא ברורה: בחברה בה לעובדים תחושה של שייכות וגאווה, המתורגמת למוטיבציה להשפיע ולהצטיין במעשיהם בתוך החברה ומחוצה לה – האפקט הוא רב מערכתי. הדרך להגיע שם היא לא רק באמצעות השמות מיידיות המספקות מענה לטווח הקצר, אלא בהסתכלות רחבה ומקיפה, ובהטמעת תוכנית גיוון מעמיקה וכוללת. מכאן אנו קוראים לכלל החברות העסקיות במשק לקדם מדיניות של גיוון והכלה, להשקיע ביצירת ארגון מגוון ומקבל, בו יש ייצוג גם לחברה הערבית בתפקידים שונים במדרג הארגוני.
ומשפט אחרון ברוח הימים הלא פשוטים שאנו עוברים. דווקא בתקופה כה מורכבת, חברות שהטמיעו והפנימו את קבלת האחר, הבנתו והכלתו הצליחו להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר הנוכחי ויכלו לשמור על החוסן הארגוני והחברתי תוך גילוי מנהיגות אמיצה. אני מאמינה כי ביחד, דרך השותפויות והתשתיות החזקות שאנו מניחים יחד עם החברות הגדולות במשק, נצא מחוזקים ונצליח לשקם את החיים המשותפים של כולנו.

*הכותבת היא מנכ"לית קו אימפקט – מיזם הפועל לשילוב החברה הערבית, בתעסוקה בכלכלה ובחברה בישראל

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה