ד"ר נעה אליקים רז

למה בחרתי לעסוק ברפואה?

"גדלתי בבית שנשם רפואה. סבי היה פנימאי דגול, שנודע בזכות אבחנותיו המדויקות ובזכות מי שלימד דורות של רופאים בירושלים. סבתי הייתה רופאת שיקום מסורה, אבא שלי פנימאי וגסטרואנטרולוג, ואחיו רופא ילדים. אפשר להגיד שנולדתי לתוך המקצוע. בארוחות משפחתיות הם תמיד שוחחו על מקרים מיוחדים בשפה מקצועית שלא ממש הבנתי. מצד אחד בער בי הרצון להבין, לטפל באנשים ולפצח מקרים כמוהם, ומצד שני נרתעתי מהמראות הקשים ברפואה ומהאספקט הפיזי שבמקצוע. במהלך השירות הצבאי, כשהתלבטתי מה ללמוד, אבי רצה להוכיח לי שאני מסוגלת להתגבר על הפחד ולימד אותי לקחת דם באימון עליו. זה היה הרגע שבו השתכנעתי שאני לא רק רוצה להיות רופאה, אלא גם מסוגלת".

איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל? 

"הדרך הנכונה בעיני לייצר דיאלוג נכון מול מטופל היא להקשיב. בראש ובראשונה חובה להיות קשוב ובאמת להבין מה מטריד את החולה שמולך. חשוב לשמוע בדיוק מה מפריע לו ומה כואב לו, ולא מה אתה רוצה לפתור. לא פחות הכרחי זה לתאם ציפיות, להסביר במה נצליח לעזור ומה לא נוכל לפתור, מה נברר ומה לא. להיות שקופים ולשתף בתכנית הטיפולית ובתהליך. מעבר לזה, חשוב כל הזמן לשאול מה הוא יודע עד עכשיו, כדי להבין איפה השיחה מתחילה".

רגע או חוויה משמעותיים עם מטופל שלעולם לא תשכחי: 

"כשהייתי סטאז'רית בבית החולים בנהריה, באחת הפעמים הראשונות שלקחתי דם למטופל במחלקה פנימית הסתבכתי עם הציוד. בעודי דוקרת את המטופל, דם השפריץ לכל עבר בחדר, על הקיר, הבגדים שלי, על המשקפיים שלי ועל המטופל עצמו. המראה היה מאוד לא סימפטי. האחות שהייתה בחדר לא היססה לנזוף בי מול כולם ולהסביר לי את גודל הפשלה. המטופל, לעומת זאת, הסתכל עלי בחיוך רחב ואמר – מעתה אנחנו אחים בדם. זה היה רגע מקסים בעיני, שהוכיח לי כמה כוח גם המטופלים נותנים למטפלים".

מה הייתי מייעצת לרופא בתחילת דרכו? 

"הייתי מייעצת תמיד לשלוט ולדייק בפרטים. מתמחה מצוין הוא בעיני כזה שבקיא בעובדות ולא מעגל פינות גם כשדברים פחות מסתדרים. מי שיודע לרדת לפרטי התלונות של המטופל והסיפור הרפואי שלו, לשלוט בנתונים ולדייק בעובדות, יוכל להגיע למסקנה הנכונה כשהוא עושה ZOOM OUT, מסתכל על התמונה הכללית ומחבר את החתיכות של הפאזל לתמונה אחת בהירה. מהניסיון שלי אני יכולה לומר שלא להתבייש לשאול שאלות ולזכור שכולם טועים. הטובים לא חוזרים על אותה טעות פעמיים".