דניה סיבוס מקבוצת לפידות קפיטל, מחברות הבניה והתשתיות הגדולות בישראל, מסכמת את שנת 2024 עם צמיחה של כ-11% בהכנסות לעומת השנה שלפניה, אך עם ירידה ברווחיות. ההכנסות המאוחדות של החברה הסתכמו ב-6.03 מיליארד שקל לעומת 5.42 מיליארד שקל בשנת 2023. החברה תחלק דיבידנד של 40 מיליון שקל.

דניה רשמה ב-2024 עלייה של 5.4% בהכנסות מפעילות הבנייה למגורים, שהסתכמו ב-2.34 מיליארד שקל, לעומת 2.22 מיליארד שקל בשנת 2023. תחום הבנייה שלא למגורים זינק להכנסות של 2.29 מיליארד שקל לעומת 1.85 מיליארד שקל בשנת 2023 – עלייה של כ-23.9%. תחום הביצוע וזכיינות תשתיות צמח בכ-6.4% והניב הכנסות של 1.34 מיליארד שקל, לעומת 1.26 מיליארד שקל ב-2023. תחום הייזום וביצוע למגורים רשם ירידה של 35.9% עם הכנסות של 54.5 מיליון שקל בלבד, לעומת 85 מיליון שקל בשנת 2023.

למרות העלייה בהכנסות הרווח הגולמי ירד בכ-9.3% ל-253 מיליון שקל, בהשוואה ל-279 מיליון שקל ב-2023. הרווח לפני מס ירד ב-12.4% והסתכם ב-223.5 מיליון שקל, לעומת 255 מיליון שקל ב-2023. הרווח הנקי עמד על 173.6 מיליון שקל, ירידה של כ-11.5% מ-196.1 מיליון ב-2023. סך ההתחייבויות של החברה עלה ב-9.2% והסתכם ב-1.78 מיליארד שקל לעומת 1.63 מיליארד שקל ב-2023 בגלל עלייה בהתחייבויות בתחום הבנייה שלא למגורים. סך הנכסים צמח ב-20.7% ל-1.84 מיליארד שקל.

צבר ההזמנות המאוחד של החברה נכון ל-31 בדצמבר 2024 עומד על סך כ-12.2 מיליארד שקל; יתרת המזומנים, פיקדונות מוגבלים ובטוחות סחירות עומדת על כ-934.8 מיליון שקל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-255.5 מיליון שקל לעומת 269.6 מיליון שקל בשנת 2023. תזרים המזומנים מפעילות השקעה בתקופת הדוח הסתכם בכ-67.6 מיליון שקל לעומת 96.4 מיליון שקל ב-2023. תזרים המזומנים ששימש לפעילות מימון בתקופת הדוח הסתכם בכ-239.5 מיליון שקל, עלייה לעומת סך של 185.9 מיליון שקל בשנת 2023. החברה מממנת את פעילותה בעיקר מהון העצמי ומתזרים מזומנים מפעילותה השוטפת, ובכלל זה ממקדמות שמתקבלות ממזמינים ומאשראי ספקים.

דניה סיבוס היא חברה קבלנית הפועלת בארבע מדינות: ישראל, רומניה, פולין וארצות הברית. בתחום קבלנות הבנייה למגורים, עיקר הלקוחות הם חברות יזמות פרטיות וקבוצות רכישה. החברה מציינת כי מרבית לקוחותיה חוזרים להתקשר עמה לפרויקטים נוספים. דניה פועלת בתחום קבלנות הבנייה שלא למגורים, הכולל משרדים, מסחר ומבנים ציבוריים, בעיקר בישראל ורומניה. בתחום זה הפרויקטים הבולטים כוללים את פרויקט משרד המשפטים בירושלים בהיקף של 590 מיליון שקל, קריית הממשלה המחוזית בירושלים בהיקף של 588 מיליון שקל ופרויקט TOHA 2 בתל אביב בהיקף של 585 מיליון שקל. פרויקטים נוספים כוללים את חניון לנדמרק בתל אביב, מתחם האלף בראשון לציון, פרויקט דיור מוגן "עד 120" בקריית מוצקין והקמת מבני משרדים ממשלתיים באזור המרכז.

עוד ב-

מרוץ בחלל: המיליארדרים מסתערים על חברת הלוויינים הישראלית

לכתבה המלאה

ההכנסות בתחום הבנייה שלא למגורים התפלגו בין המגזר הציבורי והפרטי, כאשר 80% מההכנסות הגיעו מהמגזר הפרטי ו-20% מהמגזר הציבורי, זאת, לעומת הכנסות של 31% מהמגזר הציבורי ב-2023 ו-29% ב-2022.