דעות

הכסף שמאחורי ההונאות: המאבק ברשתות הפשיעה הבינלאומיות

המאבק ברשתות הפשיעה מחייב להתחקות אחר מסלולי הכסף, לחבר בין המדינה, המערכת הפיננסית והפלטפורמות הדיגיטליות, ולהשקיע במניעה ובאכיפה נחושה | טור מיוחד ליום הבינלאומי למניעה ומאבק בפשע מאורגן חוצה-גבולות

עקבו אחרינו בגוגל

יאיר אבידן | 15/11/2026 13:38

כמדי שנה ב-15 בנובמבר, מציין האו"ם את היום הבינלאומי למאבק בפשיעה המאורגנת חוצת-גבולות. הפעם עומדת במרכזו הקריאה "לעקוב אחר הכסף. לעצור את ההונאה המאורגנת". המיקוד בכסף חשוב, כי הרווחים מממנים את פעילותם של ארגוני הפשיעה ומאפשרים להם להתרחב. ראוי להדגיש כי הונאה ופשיעה מאורגנת אינן מתרחשות רק בעולם הפיננסי והנזק שלהן חורג הרחק מעבר לחשבון הבנק.

לעקוב אחר הכסף פירושו לברר מה מקורו, באילו תחנות עבר, לאן הגיע ואיך נעשה בו שימוש. הדבר נכון כדוגמה גם למטבעות קריפטוגרפיים, על מנת לאפשר להתחקות אחר תנועת המטבע בין ארנקים דיגיטליים ולעיתים לזהות את הקשרים בין ארנקים שונים. כדי להגיע מהנתיב הדיגיטלי לאנשים שמאחוריו, נדרשים מידע נוסף ושיתוף פעולה רב-זרועי בין גופים ומדינות.

הונאה יכולה להתחיל בהודעה שנראית אמינה, בשיחת טלפון משכנעת או בהבטחה להשקעה יוצאת דופן. מאחוריה עשויה לפעול רשת בינלאומית, המשתמשת באתרי השקעות מזויפים, בחשבונות להעברת כספים ובתשתיות דיגיטליות. לפי נתוני האינטרפול, מספר ההודעות וההפצות הקשורות להונאה עלה ב-54% מאז 2024. הנתון אינו מודד את כלל ההונאות, אך הוא מעיד על היקף האתגר ועל הצורך בתגובה מתואמת.

כמפקח על הבנקים לשעבר וכמי שעסק בניהול סיכונים, ברור לי שלמערכת הפיננסית תפקיד מרכזי במיגור התופעה, אם כי לא בטיפול בגורמי השורש בטיפול בגורמי השורש המניעים את הפשיעה. ההונאה עשויה להתחיל ברשת חברתית או בשיחת טלפון, אבל במקרים רבים הכסף עובר דרך חשבון או מערכת תשלומים. שם אפשר לזהות פעולה חריגה, להתריע בפני הלקוח ולפעול במהירות לעצירת הכסף או להשבתו. הזמן חשוב לאור המהירות שבה הכסף עלול לעבור הלאה ולהתרחק מהנפגע.

אולם התשלום הוא רק חוליה אחת בשרשרת. רשתות הונאה משתלבות לעיתים בפשיעה דיגיטלית, בהלבנת הון, בסחר בבני אדם ובכפייה עליהם להשתתף בהונאות. דוח חדש של כוח המשימה הפיננסי הבינלאומי (FATF) – הגוף הבין-ממשלתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, מדגיש את הצורך לחבר בין המידע שבידי הגופים השונים ולפעול במהירות, גם מעבר לגבולות. קיימת חשיבות לחיבור בין רשתות הפשע לבין שירותים פיננסיים, טכנולוגיה, תקשורת ופלטפורמות דיגיטליות.

הפגיעה הישירה ברורה: אדם עלול לאבד חסכונות של שנים, עסק עלול להיפגע, ולעיתים אנשים מגויסים או נכפים להשתתף בפעילות עבריינית. לצד הפגיעה הזאת נגרם נזק רחב לחברה, למשק ולכלכלה: האמון במסחר ובשירותים דיגיטליים נפגע, עסקים נדרשים להשקיע יותר בהתגוננות, משאבים מוסטים מפעילות יצרנית, והאמון במוסדות וביכולת המדינה להגן על הציבור נשחק.

המאבק מחייב השקעה מתמשכת בכוח אדם מיומן, בטכנולוגיה, בחקירות ובשיתוף מידע. המדינה צריכה להוביל תיאום בין הגופים ולחזק את יכולות האכיפה. המערכת הפיננסית, חברות התקשורת והפלטפורמות הדיגיטליות צריכות לפעול יחד לזיהוי מוקדם. מערכת החינוך והגופים הציבוריים והעסקיים יכולים לחזק אוריינות דיגיטלית ופיננסית, כדי לסייע לכל אחת ואחד לזהות פנייה חשודה ולעצור לפני העברת הכסף. לצד המניעה נדרשת אכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגד המבצעים ונגד מי שמאפשרים את פעילותם.

עוד ב-

מהתחייבות לתוצאה: לבנות את התשתית למעבר אקלימי אפקטיבי

לכתבה המלאה

הקריאה "לעקוב אחר הכסף" היא גם קריאה להגן על אנשים, על אמון הציבור ועל יסודות הכלכלה. כשמדינה, עסקים ואזרחים מחברים ידע, משאבים ואחריות, אפשר לצמצם את הפגיעה בנפגעים, להקשות על ארגוני הפשיעה ולחזק חברה בטוחה, הוגנת ואמינה יותר – בישראל ובעולם.

*הכותב הוא כלכלן בכיר, דירקטור ופעיל חברתי; לשעבר המפקח על הבנקים.