מלחמת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ גורמת לעצבנות מתמשכת בשווקים, וול סטריט תנודתית במיוחד.  המדדים הגדולים, ובהם מדד ה-S&P, ירד מתחילת השנה בכ-10%. מחיר הזהב, לעומת זאת, זינק בתקופה זו ב-25% כיוון שהמשקיעים מחפשים נכסי מקלט על רקע חוסר הוודאות בשווקים, כך שהשוואה בין שני אפיקי ההשקעה מתבקשת.

מיד לאחר "זעזוע ניקסון" באוגוסט 1971, 5,000 דולר איפשרו למשקיע לרכוש כ-115 אונקיות זהב במחיר של 43.50 דולר לאונקיה. באפריל 2025, 115 אונקיות זהב היו שוות כ-379,500 דולר, או במילים אחרות, תשואה של 7,500%. מדד S&P 500 עמד על 100 נקודות באותה תקופה והיה משיג תשואה של 5,182% בלבד, כלומר כ-264,100 דולר.

הסיבה להבדלים בין זהב לבין מניות במדד S&P 500 היא לא רק עליית המחירים של המניות, אלא אפקט ריבית דריבית. מדד S&P 500 משתלם גם בגלל עליית המחיר של המניות וגם בזכות הדיבידנדים שהחברות בתוכו משלמות. כאשר אלה מושקעים מחדש נוצר אפקט מצטבר המוביל לתשואה גבוהה בהרבה יותר. אם כל הדיבידנדים שהצטברו מאז 1971 היו מושקעים מחדש במדד S&P 500, אותם 5,000 דולר היו הופכים ל-1,185,516 דולר – תשואה של 23,610%, פי 47 מההשקעה המקורית.

עוד ב-

פיץ' חותכת את תחזית הצמיחה ומזהירה: ארה"ב גוררת את העולם להאטה

לכתבה המלאה

נזכיר, שב-15 באוגוסט 1971, נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון הודיע כי ארה"ב תפסיק את המדיניות לפיה הדולר האמריקאי היה ניתן להמרה בזהב. על פי מערכת ברטון-וודס שנוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה, כל המדינות היו יכולות להמיר את הדולרים שברשותן לזהב במחיר קבוע של 35 דולר לאונקיית זהב. המהלך נעשה בתגובה ללחצים אינפלציוניים ולחוסר יציבות כלכלית בארה"ב ואיפשר לארה"ב להדפיס כסף בצורה גמישה יותר בלי להיות תלויה בכמות הזהב שלה. ההחלטה נודעה כ"זעזוע ניקסון" והביאה לכך שמטבעות הפיאט הפכו צפים – כלומר, אינם מגודרים בזהב או בנכסים פיזיים אחרים.