השוק

בעלי רבוע כחול מסתבך: סירב ל-338 מיליון שקל וזו המכה שספג

מוטי בן משה דחה הצעה למכור את אקסטרה תחבורה לפי שווי של 338 מיליון שקל אך דוחות פנימיים שהזמין קובעים: שווי החברה אפסי. רבוע כחול: הכפשות העולות כדי דיבה בניסיון לסחוט את החברה. ביהמ"ש כבר פסק כי אין לקבל את טענותיו של מר רוזנברג
כפיר אדר |  1
מוטי בן משה (צילום אניה בוכמן, shutterstock)
סכסוך השותפים בחברת אקסטרה ממשיך להסתבך: לאחר שבאפריל האחרון קבוצת פסגות , המחזיקה ב־40% ממניות אקסטרה תחבורה, הציעה לרכוש את יתרת האחזקות של שותפתה – אלון רבוע כחול שבשליטת מוטי בן משה - לפי שווי כולל של 338 מיליון שקל. למרות זאת, בן משה דחה את ההצעה.
כעת מתברר כי לפי דוחות שווי כלכליים מעודכנים של פירמת KPMG, שהוכנו עבור הנהלת החברה עצמה, השווי הכלכלי לבעלי המניות בשתי החברות המרכזיות – אקסטרה נתניה ואקסטרה ירושלים – מוערך באפס שקלים. התזרים המזומנים הריאלי של החברות שלילי במצטבר ב־כ-194 מיליון שקל – כ־153 מיליון שקל באקסטרה נתניה וכ־41 מיליון שקל באקסטרה ירושלים. רבוע כחול רשמה שווי של 41 מיליון שקל – גם זה גבוה מדי.

הפערים מקבלים משנה תוקף כשמשווים את שווי האפס בדוחות KPMG לא רק להצעת הרכישה שבן משה דחה, אלא גם לנתונים ש רבוע כחול עצמה הציגה לציבור בדוחות השנתיים לסוף 2024, שבהם נרשם שווי פעילות התחבורה הציבורית על סך 41 מיליון שקל בלבד. גם שווי זה – שהיה נמוך דרמטית מההצעה של פסגות – מתגלה כגבוה לאין ערוך מהשווי בפועל של החברות.
אל תוך תמונת המצב הזו מצטרפת גם חוות דעת מקצועית של טל מופקדי, שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך, וקובעת כי עסקת הגידור שבוצעה לכאורה על ידי החברות הייתה עסקה פיקטיבית, שנרשמה בדיעבד ובאופן רטרואקטיבי. לפי מופקדי, העסקה לא התבצעה בפועל בשוק, אלא שימשה ככלי להעמסת הפסדים מלאכותיים על חברות אקסטרה – ובפרט על חלקה של קבוצת פסגות. מדובר, לפי החוו"ד, באירוע חמור של זיוף רישומים פיננסיים שעשוי לשפוך אור נוסף על דפוסי הניהול בתוך החברות.
השופט שרביט: אין עילה לסעד זמני – הבקשה נדחית על הסף
בתוך כך, לאחרונה קבע בית המשפט הכלכלי בתל אביב כי אין מקום להיעתר לבקשה של אקסטרה תחבורה ציבורית לחייב את פסגות לחתום על הסכם מימון חדש מול בנק הפועלים.
בהחלטה נוקבת כתב השופט יעקב שרביט: "הבקשה נדחית על הסף אף מבלי להידרש לתשובת הצד שכנגד... המבקשת אינה מראה כי לא הייתה בידה כל אפשרות להגיש תובענה משלה... ממילא לא הייתה מניעה להגיש את הבקשה לסעד זמני יחד עם תביעה עיקרית".
השופט אף ציין שהמסמכים שצורפו היו שגויים (נוסח מימון לבנק אחר) ושלא הוסבר מדוע ההליך כולו לא נוהל "בדרך המלך", כלומר בהגשת תביעה מסודרת. המשמעות: ניסיון רבוע כחול לכפות על פסגות הזרמות נוספות – כשל.
חברה תקועה – שותפות חסומה
מאז 2021, חברות אקסטרה לא ניגשו למכרזים חדשים להפעלת קווי תחבורה ציבורית – למרות שהן מחזיקות בזיכיונות בירושלים ובנתניה ונחשבות לבעלות ביצועים טובים בענף. גורמים בענף מעריכים כי הסיבה העיקרית לכך היא השיתוק הפנימי הנובע מהסכסוך החריף בין בעלי המניות – שכלל טענות לעושק, קיפוח, וניהול חד־צדדי מצד בן משה, כולל סירוב עקבי לקידום מהלכים משותפים או גיוס מימון חיצוני בתנאים סבירים. במצב זה, לא רק שהחברות אינן צומחות – הן גם חשופות לשחיקה תפעולית וכלכלית, בזמן שחברות מתחרות ממשיכות לצבור נתחי שוק.
בתגובה לדברים נמסר מהחברה: ''לצערה של רבוע כחול, בעלי מניות המיעוט פסגות וציר מפרים מזה תקופה ארוכה את חובותיהם להזרים כספים לחברות התחבורה הציבורית ולתמוך בהם כפי שהתחייבו. יתר על כן במקום להזרים ולתמוך הם עסוקים בהעלאת טענות חסרות שחר ונסיונות לאחז עיניים ולתעתע כאילו אלו ישנו את המציאות. הטענות הנוכחיות הן חלק מאותה אחיזת עיניים וניסיונות להפריח בלוני ניסוי. פסגות וציר מעולם לא נתנו הצעה מחייבת ורצינית לרכישה ומכל מקום רבוע כחול ואף גוף רציני לא מנהל משאים ומתנים באמצעות התקשורת. רבוע כחול בוודאי לא תתייחס לסוגיית הערכת השווי בתקשורת ורק תציין כי פסגות וציר מציגות תמונה מעוותת גם בקשר לכך''.
עוד מסרו: באשר למכלול הטענות שהועלו ע"י בעלי מניות המיעוט שכשלו בהזרמת ההון שהם התחייבו להזרים לחברה, מציינים ברבוע כחול כי מדובר בהכפשות העולות כדי דיבה. וחמור מכך - ביודעין. שכן בית המשפט כבר קבע  שאין לקבל את טענות מר רוזנברג. אלו טענות כזב בניסיון להסתיר את העובדה שמזמיני חוות הדעת המכפישה לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. 
הם סוברים, בטעות, שהוצאת דיבה בניסיון לסחוט את מר בן משה תאפשר להם להמשיך ולהינות מאיתנותו הכספית של מר בן משה.  בניגוד לעלילה שרקמו, המציאות - כפי שקבע כבר גם בית המשפט, היא שהם עצמם ביקשו ממר בן משה לבצע עסקת גידור שבוצעה בשנת 2021, עבור החברה המשותפת וסוכם במפורש שהחברה המשותפת תישא בתוצאותיה. הם עצמם גם הורו לבנק המממן של החברה המשותפת לשלם לרבוע כחול כדי לשפותה על ההפסד שנשאה בו בגין העסקה עבור החברה המשותפת. רק בסוף שנת 2022 כאשר החברה המשותפת נזקקה להשקעה מצד בעלי המניות שלה וכדי להצדיק את הפרתן להזרים את חלקן, הן הגו לראשונה את העלילה כלפי מר בן משה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט יעקב שרביט) הספיק, כאמור,  לדחות את העלילה ההזויה כבר בחודש אוגוסט 2023 כאשר קבע כי עסקת הגידור נעשתה עבור החברה המשותפת ועל דעתם של ציר ופסגות, כי מר רוזנברג מטעם פסגות היה מודע לעסקה בזמן אמת ואף שיבח את מר בן משה עליה, וכי העיתוי שבו העלו פסגות וציר לראשונה את טענותיהם המרכיבות את העלילה, קרי רק זמן רב לאחר עסקת הגידור ורק לאחר שנמנעו מלהזרים את חלקם לחברה המשותפת, בניגוד להסכמים עמם, אומר גם הוא דרשיני.
מאז עסוקים פסגות וציר בניסיון להחיות את העלילה למרות שזו כבר נפחה את נשמתה. נראה כי פנייתם לתקשורת בטענות מופרכות כעבור מספר שנים מאז שנרקמה העלילה וכשנתיים לאחר שבית המשפט דחה אותה, הוא צעד נואש נוסף מצדם.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    בן משה האדם הכי גרוע שיש
    דיוויד 07/2025/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מכיר את הסיפור בן משה אדם נוכל ודוחה גנב עושק מנסה לעשוק את רוזנברג והחברה בן משה אתה אדם שצריך להתבייש
    סגור