השוק

בנק דיסקונט על ההפתעה בכלכלה: "הריבית בישראל תרד עד סוף השנה"

בבנק דיסקונט ערכו סקירה כלכלית שבועית בה נגעו בנושאים החמים ביותר: חוסר הוודאות בכלכלה האמריקאית, התנודות בשווקים בעקבות ההכרזה של טראמפ, ההפתעה במדד המחירים לצרכן בישראל ומתי סוף סוף בנק ישראל יוריד את הריבית?
מערכת ice | 
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ אורן בן חקון, shutterstock)
מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט ערכה היום (שני) סקירה כלכלית שבועות, בה נגעו בין היתר ביציבות של הכלכלה האמריקאית על אף חוסר הוודאות, וכמובן על התנודיות באינפלציה בארץ על רקע מדד המחירים לצרכן שהפתיע לרעה ומתי בנק ישראל יוריד סוף סוף את הריבית?
"ארה"ב: נתוני הפעילות לחודש יוני הפתיעו לטובה, המכירות הקמעונאיות עלו ב ,0.6%- לאחר התכווצות בשיעור של  0.9% במאי, במקביל, נרשמה ירידה בתביעות האבטלה החדשות. הנתונים מוכיחים כי מצב הצרכן האמריקאי יציב, ומפחיתים את החששות מהאטה  
האינפלציה ביוני היתה גבוהה, אולם, לא נ רשמו סימנים להשפעה משמעותית של העלאת המכסים. מדד המחירים עלה ביוני ב-0.3% ומדד הליבה עלה ב-0.2% והקצב השנתי עלה ל-2.7% ו-2.9% בהתאמה. האינפלציה הגבוהה, יחד עם אבטלה נמוכה והתגברות מחודשת של איומי טראמפ להטיל מכסים נוספים, מפחיתים את הסיכוי להפחתת ריבית קרובה, עליות מחירים נרשמו במוצרים ספציפיים.
מהלך השבוע קיבלנו הדגמה להשלכות של פיטורי הנגיד על השווקים, לאחר שהנשיא עדכן חברי קונגרס אמריקאיים שבכוונתו לפטר את הנגיד, ולאחר שעה, בעקבות תנודות בשווקים, אמר שאין בכוונתו לפטר את  הנגיד, אלא אם יואשם בשחיתות. במהלך השעה בה חששו השווקים מפיטורי הנגיד, נרשמה ירידה של כ-1% בשוקי המניות ופיחות בשיעור דומה בדולר, הזהב לעומת זאת עלה ב-2%.
תשואות האג "ח ירדו בחלקו הקצר  של העקום, לאור הציפייה שנגיד חדש ידחוף להפחתת ריבית מהירה יותר, מנגד, התשואות הארוכות עלו לאור התגברות אי הוודאות וחששות מפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, ודרישה לפרמיית סיכון גבוהה יותר.
במקרה  הנוכחי, התנודות נרשמו לאחר עליה בסיכוי לפיטורי פאואל, פיטורים בפועל צפויים להביא לתנודות חדות יותר. ההסתברות המגולמת בשוקי ההימורים לפיטורי פאואל עומדת על 21% לעומת 27% בשיא.  
טראמפ ממשיך לאיים במכסים על מדינות נוספות, במידה ולא יחתמו עם ארה"ב על הסכם סחר עד .1/8 במוקד השבוע היה האיחוד האירופי עליו איים טראמפ במכסים בשיעור של ,30% אולם, מסתמן כי הצדדים קרבים להסכם. השווקים לא התרגשו מהאיומים מכיוון שהם לא מאמינים שהם יתממשו, ובפרט, לאחר שבסיבוב הקודם התנודות בשווקים גרמו לטראמפ לדחות את הטלת המכסים.  
ישראל: התנודתיות באינפלציה נמשכת, ולאחר שקצב האינפלציה השנתי התמתן במאי מ-3.6% ל-3.1%) כזכור, מדד מאי הפתיע מטה וירד ב-0.3% (מדד יוני מפתיע מעלה, עולה ב-0.3%) לעומת קונצנזוס האנליסטים  שעמד על 0.2% (והקצב השנתי שב והאץ ל-3.3% אינפלציית הליבה) ללא אנרגיה, פירות וירקות (התמתנה מעט מ-3.5% ל-3.4% והליבה בניכוי התערבות ממשלה) אינדיקטור שבנק ישראל לא מייחס לו חשיבות רבה  האטה מ-2.6% ל-2.5%.
שוב, מחירי הטיסות הם אלה שעומדים במוקד התנודתיות, ועלו ב-4.5% (לעומת צפי לירידה מסוימת), לאחר שירדו בחדות במאי. בנוסף, נרשמה עליה חדה במחירי מלונות ובתי הארחה בארץ מעבר לצפוי, ואלה השלימו עליה של 26% מראשית השנה. סעיף הפירות והירקות הוזל פחות מהצפוי, ועלה במהלך השנה האחרונה ב-4.3%. מנגד, מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו מעבר לצפי, וקיזזו מעט את הסטיות מעלה ירידה של 4.5% לעומת יוני 2024.
סעיף הדיור עלה ב-0.5% כאשר הסעיף המרכזי - חוזים מתחדשים, עלה ב-0.6% והקצב השנתי נותר ברמה  של 3.6%. עם זאת, נמשכת ההאצה עבור שוכרים חדשים מ-5.2% ל-5.9% פרמטר שבנק ישראל מייחס לו  חשיבות גבוהה. במבט קדימה, צפויה, להערכתנו, האצה בסעיף הדיור, במידה רבה לנוכח הרס בניינים במהלך המלחמה מול איראן.  
מניתוח מחירי הסעיפים הלא סחירים ומחירי השירותים, המהווים אינדיקציה לאינפלציה הנ ובעת מגורמים  מקומיים מסתבר, כי אלה עולים בקצב שנתי של סביב 4% - הרבה מעבר לגבול העליון של יעד המחירים.
משקלול מכלול הגורמים , ובמרכזם שוק העבודה ההדוק, לצד מגבלות ההיצע שיוצר המצב הביטחוני, אל מול  עליה בביקושים, ועל יית מחירי השכירות, אנו מעריכים, כי האינפלציה במהלך 12 החודשים הבאים תעמוד על 2.2%. עם זאת, קיימת רמה גבוהה של אי וודאות, בעיקר על רקע המצב הביטחוני, ובנוסף, השלכות  מלחמת הסחר על מחירי היבוא. כאשר מנגד, לא ברור עד כמה התחזקות השקל תתורגם להוזלת המחירים.  
אג"ח ממשלתי בחו"ל: למרות התנודות במהלך השבוע, בסיכום שבועי נותרו ציפיות הריבית ותשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב ללא שינוי. השווקים מגלמים צפי לכמעט שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה ל.3.9%- למרות קולות בפד התומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי, מסתמן כי מרבית חברי הועדה תומכים בהמתנה נוספת לאור החששות  מהשלכות המכסים על האינפלציה ומכיוון שלא נרשמת חולשה בשוק העבודה.  
שוק האג"ח הממשלתיות בישראל: במהלך השבוע החולף נרשמה עליית תשואות של 6 נ"ב בממוצע לאורך העקום השקלי, תוך צמצום קל בפער השלילי בתשואות האג"ח השקליות ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי ל-14- נ"ב. העליה לוותה בעליה בציפיות  האינפלציה לאורך כל העקום - 7 נ"ב בממוצע ל4-10- שנים ו 17- נ"ב לשנתיים.  
נציין, כי באמצע יוני, התשואות הצמודות, שעמדו לאורך כל העקום, על רמה חריגה של כ-2.4% ירדו בחדות, ועומדות היום על כ-2% לשנתיים-שלוש שנים, וכ-1.95% לטווח של 4-10 שנים. לאחרונה העביר בנק ישראל מסרים, כי הריבית הריאלית בשיווי משקל אמורה להתייצב על כ-1.5%. לפיכך, ירידת התשואות הצמודות, בעיקר לטווח הקצר, עשויה להימשך.
על רקע ההפתעה מעליה באינפלציה, הטלטלה הפוליטית והעליה במתיחות הגיאופוליטית, נרשמה עליה  מתונה בריבית המגולמת בשוק החוזים מ-4.1% ל-4.16% בסוף 2025 והריבית לסוף 2026 עלתה מ-3.5% ל-3.6%. אנו מוסיפים להעריך, כי הריבית תרד השנה ל-4% ול-3.5% בסוף 2026. נציין, כי ריבית של 3.5% עולה בקנה אחד עם ריבית ריאלית בשיווי משקל של 1.5%.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה