לראשונה מאז תחילת המלחמה והמשבר הגיאו-פוליטי של ישראל, הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן פומבי כי המדינה נכנסת לבידוד מדיני, ואף הבהיר שזה "רק יחריף". הבידוד הזה לא נשאר רק בגזרת היחסים עם ממשלות אחרות. הוא מחלחל עמוק לתוך תחומים רבים, ואם התחזית הקודרת של ראש הממשלה תתממש - ייתכן שנרגיש את זה בכיס. בדקנו מה זו כלכלה אוטרקית, מה המשמעות שלה והאם היא אכן יכולה לפגוע באזרחי ישראל.

נתניהו הציע את מה שהוא מכנה "הסתגלות לכלכלה אוטרקית" - כלומר, מעבר למשק שמתבסס יותר על עצמו ופחות על סחר בינלאומי. מדובר בשינוי דרמטי, שבמקרה של ישראל עלול להיות כואב מאוד - פשוט כי המשק שלנו בנוי אחרת לחלוטין.

בנימין נתניהו (פלאש 90/ יונתן זינדל)

המונח "אוטרקיה" מתאר מצב שבו מדינה מספקת בעצמה את רוב צרכיה, תוך צמצום משמעותי של תלות ביבוא וביצוא. לכאורה, זהו רעיון של עצמאות כלכלית. בפועל, ההיסטוריה מלמדת אחרת: כל המדינות שניסו לאמץ משק אוטרקי - מצפון קוריאה ועד גרמניה של שנות ה-30 - חוו דעיכה כלכלית, בידוד טכנולוגי ופגיעה קשה ברמת החיים.

מאז המאה ה-19, הכלכלה העולמית נבנתה על עקרון ה"יתרון היחסי" שבו כל מדינה מתמקדת במה שהיא טובה בו במיוחד, וסוחרת עם אחרות כדי למקסם תועלת הדדית. ישראל, יותר מרוב המדינות, בנויה על התפיסה הזו.

כ-30%-40% מהתוצר הישראלי מגיע מיצוא - בעיקר בתחומי ההייטק, התרופות, הביטחון והכימיה. בלי שווקים פתוחים, הענפים האלו לא יוכלו לשרוד. גם בצד היבוא המצב קריטי: ישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא חומרי גלם, אנרגיה, רכיבים אלקטרוניים ואפילו חלק מהמזון.

משק אוטרקי משמעותו עלייה מיידית במחירים, מחסור בסחורות, ירידה בפריון ופגיעה ברמת החיים. הוא גם ירחיק השקעות זרות שהן מקור מרכזי למימון של חדשנות בישראל. כך דווקא תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור, כמו טכנולוגיה, מדע ופיתוח, עלולים להיחנק.

בזמן שהבידוד הכלכלי עוד מתהווה, האקדמיה הישראלית למשל כבר חווה קשיים. חוקרים מדווחים על ירידה בשיתופי פעולה, על התעלמות של מוסדות מובילים בעולם, ועל ביטול של מענקי מחקר. תחום התרבות חווה ניתוק חמור יותר: אמנים ישראלים לא מוזמנים לפסטיבלים, אמנים זרים לא מגיעים לישראל, ומספר הולך וגובר של אנשי תרבות חותמים על עצומות נגד ישראל ומתבטאים נגדה.

השלכות דומות מתחילות לחלחל גם לתחום התיירות. מדינות שוקלות לבטל את הפטור מוויזה לישראלים, וקיים חשש כי חיילים לשעבר ייעצרו במדינות מסוימות. ככל שהלחץ הבינלאומי יגבר, ישראל עלולה להתמודד עם סנקציות בתחומים נוספים. מדינות עלולות להפסיק לייבא מוצרים ישראלים, כפי שטורקיה כבר החלה לעשות. 

נתניהו מנסה למקד את הרעיון האוטרקי בעיקר בתעשיית הנשק, אך גם כאן המציאות מורכבת. גם בתחום זה התלות של ישראל ביבוא רכיבים קריטיים גבוהה, ויצירת קווי ייצור מקומיים דורשת השקעות עצומות, זמן, ומערך תעשייתי רחב במיוחד. אמנם ניתן ואף ראוי להגדיל את העצמאות הביטחונית, אך לא ניתן לנתק את ישראל לחלוטין מהעולם.

מעבר למשק אוטרקי הוא לא פתרון לבידוד בינלאומי - אלא תוצאה שלו. בפועל, המשמעות עלולה להיות ירידה חדה בתוצר, באיכות החיים, בתעסוקה ובחדשנות - תחומים שעד כה שמרו על ישראל כחלק מהעולם החופשי והמתקדם.

עוד ב-

נתניהו מגיב לסערה: "השקעה בישראל היא הדבר החכם לעשות"

לכתבה המלאה

המסר של נתניהו - "נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה" - אולי נשמע הרואי, אך עלול להפוך למציאות קשה מאוד עבור אזרחי המדינה. מצד שני, ייתכן מאוד שנתניהו לא באמת מכוון לשם, אלא משמיע איום מרומז לכלכלות הסביבה, לפיה ישראל מסוגלת להסתדר עם החרם מצד מדינות רבות.