נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על מהלך דרמטי בתחום ההגירה: מעתה תידרש אגרה שנתית בסך 100 אלף דולר עבור כל אשרת עבודה מסוג H-1B – האשרה המרכזית שמאפשרת לעובדים זרים מיומנים בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה, הרפואה והאקדמיה לעבוד בארה"ב.

מדובר בשינוי שמייקר פי מאות את העלות למעסיקים, לעומת כמה מאות דולרים עד כה, וצפוי להשפיע על מאות אלפי עובדים וחברות ברחבי העולם.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, שמטרתה לצמצם את התלות בעובדים מחו"ל ולעודד העסקת בוגרי אוניברסיטאות אמריקניות. שר המסחר הווארד לוטניק הבהיר כי "החברות צריכות להכשיר את כוח האדם המקומי, ולא להסתמך על עובדים שמגיעים מבחוץ". בבית הלבן מציינים כי מספר העובדים הזרים בתחומי המדע והטכנולוגיה בארה"ב הוכפל מאז שנת 2000 והגיע לכ-2.5 מיליון, בעוד שיעורי האבטלה בקרב בוגרי מדעי המחשב וההנדסה בארה"ב עלו בשנים האחרונות – נתונים שמחזקים לטענתם את הצורך במהלך.
 

The Trump administration said on Friday it would ask companies to pay $100,000 per year for H-1B worker visas, potentially dealing a big blow to the technology sector that relies heavily on skilled workers from India and China.

More on this story: https://t.co/c6U1lfBp5C… pic.twitter.com/EGE6tJBHbB

— DailyMirror (@Dailymirror_SL) September 20, 2025

ויזת H-1B היא אשרת עבודה זמנית הניתנת לשלוש שנים, עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות, ומדי שנה מונפקות כ-85 אלף ויזות חדשות בלבד. הביקוש גבוה בהרבה מההיצע, והזכאים נקבעים בהגרלה. מעבר לכך, ויזה זו משמשת לרבים כצעד ראשון בדרך לגרין קארד ותושבות קבע בארה"ב. על פי נתוני הממשל, הודו היא המדינה שמקבלת את רוב הוויזות – כ-71% מהבקשות שאושרו ב-2024 – ואחריה סין עם כ-12%.

המשמעות של האגרה החדשה עבור החברות גדולה במיוחד. אמזון, מיקרוסופט ומטא נמנות עם המעסיקים הגדולים ביותר של עובדים בעלי ויזת H-1B, וייתכן שיבחרו לשלם את הסכומים כדי לשמר כוח אדם חיוני. עם זאת, בענף מזהירים כי סטארט-אפים וחברות קטנות יתקשו לעמוד בעלויות, ועלולות להעתיק פעילות למדינות זולות יותר. אנליסטים מעריכים כי בטווח הקצר הצעד יכניס מיליארדי דולרים לקופת הממשל, אך בטווח הארוך הוא עלול לפגוע בכושר החדשנות של ארה"ב.

עבור ישראלים ההשפעה מורכבת: רוב עובדי ההיי-טק הישראלים שמגיעים לארה"ב עושים זאת באמצעות ויזת L1, שמיועדת להעברות פנים-חברתיות ולכן אינה מושפעת מהמהלך. עם זאת, רופאים, אקדמאים וסטודנטים ישראלים שסיימו את לימודיהם בארה"ב עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם עלויות כבדות יותר ומכשולים חדשים בדרך להעסקה.

לצד האגרה, טראמפ השיק גם את תוכנית "כרטיס הזהב" – מסלול מואץ לקבלת גרין קארד למי שמסוגל לשלם מיליון דולר. בכך מנסה הממשל להעדיף יזמים ובעלי הכנסות גבוהות, ולהטות את מדיניות ההגירה כך שתשרת את הכלכלה המקומית. מומחי הגירה כבר מזהירים כי המהלך עשוי להיתקל באתגרים משפטיים, שכן החוק האמריקני מגביל את סמכות הממשל בקביעת אגרות לשם כיסוי עלויות בלבד.

עוד ב-

טראמפ רוצה לזעזע את וול סטריט - זה המהלך שהוא מוביל

לכתבה המלאה

השורה התחתונה: המהלך של טראמפ אינו רק שינוי טכני בתוכנית הוויזות – הוא ניסיון לעצב מחדש את שוק העבודה האמריקני ולהקטין את היקף ההגירה המקצועית. עבור חברות טכנולוגיה, ישראלים ומועמדים מכל העולם, הוא עשוי להפוך את חלום הרילוקיישן לארה"ב למורכב ויקר מתמיד.