שוק המניות האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה. מדד הדגל S&P 500, העוקב אחר 500 החברות הגדולות בארה"ב, נסחר סביב שיא כל הזמנים, ומדד הנאסד"ק הטכנולוגי אינו רחוק מאחור. מצב זה מציב בפני משקיעים רבים דילמה מוכרת: האם כניסה לשוק בנקודת שיא היא מהלך נבון, או שמא הסיכון לירידות גובר?

החששות מפני השקעה בשיא אינם מופרכים. ברקע קיימים תמיד גורמי אי-ודאות, כמו האטה אפשרית בצמיחה הכלכלית, שינויים במדיניות הריבית ומתחים גיאופוליטיים. מטבע הדברים, כל שוק דובי (ירידות של 20% ומעלה) החל, בהגדרתו, בנקודת שיא כלשהי.

עם זאת, בחינת נתונים היסטוריים מציעה פרספקטיבה רחבה יותר, שעשויה לאתגר את האינטואיציה הראשונית.

מה קורה בדרך כלל אחרי שהשוק קובע שיא?
באופן כללי, ההנחה הבסיסית של שוק ההון היא צמיחה ארוכת טווח, ולכן שיאים חדשים הם חלק טבעי מהתנהלותו. המומנטום הוא כוח משמעותי בשווקים, ונתונים מהעבר מדגימים זאת היטב.

ניתוח היסטורי שערכה חברת ההשקעות העולמית "שרדרס" (Schroders) מצא כי התשואה הממוצעת המתואמת לאינפלציה במדד S&P 500, שנה לאחר רכישה ביום של שיא כל הזמנים, עמדה על 10.4%. לשם השוואה, התשואה הממוצעת שנה לאחר רכישה בכל יום אחר עמדה על 8.8%.

נתון זה מצביע על כך ששיאים נוטים, סטטיסטית, להוביל לשיאים נוספים בטווח הקצר. משקיע שהחליט להמתין "לתיקון" בינואר 2024, כשהמדד שבר שיא היסטורי, פספס מאז תשואה של עשרות אחוזים. עם זאת, חשוב לציין כי היתרון הסטטיסטי הזה נוטה להצטמצם ככל שטווח הזמן מתארך, ועל פני תקופה של 36 חודשים, התשואה הממוצעת נוטה להיות דומה בין אם הכניסה לשוק הייתה בשיא ובין אם לא.

הנתונים מדגישים את העיקרון המוכר בעולם ההשקעות: "זמן בשוק עדיף על תזמון השוק" (Time in the market beats timing the market). מנהל הקרנות פיטר לינץ' אף טען בעבר כי "הרבה יותר כסף הופסד על ידי משקיעים שניסו להתכונן לתיקונים או לחזות אותם, מאשר הכסף שהופסד בתיקונים עצמם".

אסטרטגיות השקעה נפוצות בסביבת שיא
כאשר השוק נמצא בשיא, אתגר התמחור הופך למשמעותי יותר, במיוחד כאשר מכפיל הרווח העתידי של מדד ה-S&P 500 עומד על כ-21, רמה הגבוהה מהממוצע ההיסטורי. בסביבה כזו, משקיעים נוקטים באסטרטגיות שונות בהתאם למטרותיהם.

גישה נפוצה אחת היא השקעה פסיבית ומפוזרת באמצעות קרנות סל (ETF) העוקבות אחר מדדים רחבים, אשר אינה מנסה "לבחור מנצחים" אלא מאפשרת חשיפה רחבה לכלכלה תוך נטרול סיכון של מניות ספציפיות.

אסטרטגיה נוספת היא מיצוע עלויות (Dollar-Cost Averaging), שבה משקיעים החוששים מכניסה עם סכום גדול בבת אחת מפצלים את ההשקעה לסכומים קטנים וקבועים לאורך זמן. באופן זה הם רוכשים יותר יחידות כשהשוק יורד ופחות כשהוא עולה, מה שמפחית את התנודתיות ואת הסיכון הפסיכולוגי, וזאת למרות שמבחינה סטטיסטית, השקעת סכום מלא באופן מיידי הניבה לרוב תשואה גבוהה יותר.

עוד ב-

המיליונר הוותיק בוול סטריט חשף: "כך תהפכו למיליונרים"

לכתבה המלאה

לסיכום, שיא כל הזמנים במדדים אינו בהכרח אות אזהרה. הנתונים ההיסטוריים מראים כי שיאים היו חלק אינטגרלי מצמיחת השווקים. הבנת הנתונים והכרת אסטרטגיות ההשקעה השונות יכולה לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר, המבוססות על עובדות ולא על פחדים.