השוק

בנק ישראל יוריד שוב את הריבית? זה המועד שבו עשויה להתבצע ההפחתה

על פי סקירת בית ההשקעות מיטב, ההורדה הבאה בריבית בנק ישראל תתרחש בחודש פברואר, זאת לאחר שקצב האינפלציה יירד לרמה של כ-2%. במקביל, הכלכלנים הורידו את תחזית האינפלציה ל-1.9% בעקבות ההכרזה על שורת צעדים להפחתת יוקר המחיה

מערכת ice | 30/11/2025 16:29

אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, יוסי אלוני, shutterstock)

על פי סקירת מיטב בית השקעות, קיימת ההערכה כי ההורדה הבאה בריבית בנק ישראל תתרחש בפברואר, זאת לאחר שקצב האינפלציה יירד לרמה של כ-2%. התחזית לריבית בעוד שנה עומד על 3.25% עם סיכון לסטייה כלפי מטה. מלבד זאת, הכלכלנים החליטו להוריד את תחזית האינפלציה ב-0.1% ל-1.9% בעקבות הכרזה על שורת צעדים להפחתת יוקר המחיה על ידי הממשלה.

אנו מעריכים שההורדה הבאה של הריבית ע"י בנק ישראל צפויה ב-23/2. במועד זה, קצב האינפלציה צפוי לרדת לכ-2% ולהתייצב ברמה זו או מעט מתחתיה במהלך כל שנת 2026. בסביבה זו הורדת ריבית פעם בשתי פגישות נראית כהנחה די שמרנית שצפויה להביא את הריבית לרמה של 3.25% בסוף 2026. עם זאת, להערכתנו הסיכויים לתחזית זו מוטים כלפי מטה בגלל הסיבות הבאות:

- לחצי המגזר העסקי בתגובה להתחזקות השקל עשויים להוביל להורדת ריבית נוספת אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה.

- מדיניות ה-FED עשויה להיות מקלה מאוד לאחר החלפת הנגיד. מדיניות זו עשויה להחליש את הדולר האמריקאי, במיוחד אם האינפלציה בארה"ב תישאר יחסית גבוהה, ובכך ליזום מלחמת מטבעות שתחייב גם את תגובת בנק ישראל.

- הסיכון הממוצע לכניסת ארה"ב למיתון בשנה הקרובה, על פי המודלים השונים, עומד על כ-30%. במידה שזה יקרה השקל אולי ייחלש בגלל ירידות במניות, אך ה-FED יחתוך ריבית באגרסיביות וידחוף את הכלכלה והריבית בישראל למטה. "אנו מעריכים שריבית בנק ישראל תגיע בסוף 2026 ל-3.25% עם סיכוי גבוה יותר לסטות כלפי מטה מהתחזית", כך ציינו כלכלני בית ההשקעות מיטב.

המהלכים להוזלת המחירים
בשבוע שעבר התבשרנו על שלושה מהלכים שנועדו להוזיל יוקר המחיה בישראל:
1. העלאת פטור ממע"מ על יבוא אישי מ-75 ל-150 דולר - סך משקל הסעיפים במדד המחירים שיכולים להיות מושפעים מההקלה במע"מ על יבוא האישי עומד על כ-6%. בקטגוריות מוצרים שניתן לקנות באינטרנט המחירים בדרך כלל יורדים מדי שנה. הסעיף הבולט ביניהם הוא הלבשה והנעלה שמשקלו כ-2.6%.

מאז העלאת הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט מחו"ל ל-75 דולר בתחילת שנות 2010 אכן התרחב הפער בין השינוי השנתי במדד המחירים הכללי ללא דיור לבין השינוי במדד מחירי ההלבשה והנעלה עד ל-6%-8%. אם נניח שכתוצאה מהגדלת פטור ממע"מ ל-150 דולר מחירי המוצרים שניתן לקנות באינטרנט ירדו בכ-2% נוספים בשנה ההשפעה על מדד המחירים תהיה הפחתה של כ-0.1% נוספים בשנה.

2. ההוראה של המפקח על הביטוח להוזלת ביטוח רכב - בשנה האחרונה הוזלת ביטוח רכב השילה כ-0.13% ממדד המחירים, אך מאוקטובר 2021 ביטוח רכב הוסיף למדד המחירים במצטבר כ-0.35%. לא סביר שכל העלייה המצטברת תמחק (רכבים התייקרו בתקופה זו ומחירי הביטוח צריכים לעלות בהתאם). יתכן שההוראה תוכל להוריד ממדד המחירים כ-0.05%-0.1% נוספים.

3. הקמת מרכז Wizz Air בישראל – במידה ואכן יפתח עשוי להוזיל מחירי הטיסות. נציין שמחירי הטיסות בישראל עלו מ-2019 פחות מאשר באירופה.

"המהלכים האחרונים להוזלת המחירים עשויים להוריד אינפלציה בשנה הקרובה ב-0.1%-0.2% אם יתממשו. הורדנו את התחזית האינפלציה ל-12 חודשים הבאים ב-0.1% ל-1.9%".

נתונים כלכליים ואחרים
• הפיגורים במשכנתאות ממשיכים לגדול - בחודש אוקטובר הם ל-4.3 מיליארד שקלים, עליה של קרוב ל-0.5 מיליארד שקלים ב-3 חודשים. לעומת אשתקד גדלה יתרת הפיגורים בכ-30%. הפיגורים עולים במהירות גם בהלוואות שניתנו במשכון דירה שלא למטרת רכישת דירה.

עם זאת, שיעור הפיגורים מסך יתרת ההלוואות עדיין נמוך מאשר בעשור לפני התפרצות הקורונה. אנחנו לא חושבים שעלייה בפיגורים בשלב זה מבשרת על התדרדרות רוחבית במצב הצרכנים ותפגע משמעותית בפעילות.

• קצב הצמיחה של יצוא שירותי ההיי-טק – מנוע הצמיחה של המשק – מתגבר בחודשים האחרונים. לאור העלייה החדה במכירות Nvidia, לסניף הישראלי של החברה יש כנראה משקל משמעותי לעלייה בסך יצוא השירותים מישראל.

• קצב הצמיחה של מדד הייצור התעשייתי של ענפי תעשיית טכנולוגיה עילית ירד בחדות בחודשים האחרונים. לעומת זאת, בענפים ללא טכנולוגיה עילית נרשמה עלייה מסוימת במדד הייצור התעשייתי.

התעשרות הציבור הישראלי מאז המגפה
אחת ההתפתחויות המשמעותיות מאז הקורונה שיש לקחת בחשבון בהערכת כלכלת ישראל ובפרט את מצב משקי הבית, זאת העלייה בתיק הנכסים של הציבור הרבה מעבר למגמה ארוכת הטווח בעשורים האחרונים.

כפי שניתן לראות בתרשים 9, החל מ-2020 גודל התיק התנתק מהמגמה ארוכת הטווח. אילו המגמה הייתה נמשכת, תיק הנכסים היה קטן בכ-33% מגודלו הנוכחי. פער זה מסתכם בכ-2.25 טריליון שקלים. אם נחלק את העלייה העודפת ב-3 מיליון משקי בית בישראל, נקבל שתיק הנכסים פר משק בית גדל בכ-750 אלף שקל יותר מאשר אילו המגמה ארוכת השנים הייתה ממשיכה מאז 2020 ועד היום.

מדוע תיק הנכסים התנתק מהמגמה בשנת 2020?
"האשמה" נופלת על המגפה ועל השלכות המלחמה שנפתחה ב-2023. אפשר להצביע על שני מקורות לעליית ערך של תיק הנכסים:
1. גידול הוצאות הממשלה – הוצאות הממשלה בישראל זינקו בשני הגלים - של המגפה והמלחמה. סך הכול, ההוצאות העודפות של הממשלה מעבר למגמה ארוכת הטווח הסתכמו בשנים אלה בכ-500 מיליארד שקלים. בסופו של דבר, חלק גדול מכספים אלה הגיעו לחשבונות הבנק של הציבור בישראל.

2. העליות בשווקים – תיק המניות המורכב מ-35% מניות בישראל ו-65% ממדד MSCI World השיג כ-15% תשואה שנתית ממוצעת (בשקלים) ב-5 השנים האחרונות. נתון זה די חריג. אומנם גם ב-2013 נרשמה תשואה חמש שנתית דומה, אך זאת מהתחתית של 2008. העלייה בשווקים קשורה כמובן גם לסיבה הקודמת לעלייה בתיק הנכסים - להזרמות הכספים שבוצעו על ידי הממשלות בעולם בתקופת המגפה, כאשר בישראל זה חזר בהיקף עוד יותר גדול במלחמה.

עוד ב-

בנק אוף אמריקה קבע: חמש המניות שעומדות לזנק

לכתבה המלאה

3. סיבה נוספת לזינוק בתיק הנכסים, שהיא למעשה תת-סיבה לעליות בשווקים, היא שתוך כדי העליות הגדיל הציבור את חשיפתו לנכסי סיכון. החשיפה למניות גדלה משמעותית בתיקי המוסדיים וגם באחזקות הישירות של הציבור. כפי שניתן לראות בתרשים 12, שיעור הנכסים בסיכון בתיק הנכסים של הציבור (סך הנכסים ללא אג"ח הממשלתיות , מק"מ, פיקדונות ומזומן) עלה לשיא ההיסטורי.