השוק
נפילה במניות הבנקים: המס החדש בדרך החל מ-2026 והוא גבוה מהצפוי
משרד האוצר פרסם את תזכיר החוק למיסוי הבנקים, ומסתבר שהמס צפוי להיות כמעט כפול מההמלצה המקורית. מדד הבנקים צונח בכ-1.3%. מה עומד מאחורי הצעד וכמה הבנקים יפסידו?
מניות הבנקים נמצאות שוב בלחץ. משרד האוצר פרסם את תזכיר החוק להטלת מס מיוחד על הבנקים, ומניות הבנקים מגיבות בירידה של מעל 1% במסחר. הסיבה? התזכיר חושף שהמס שיוטל על הבנקים יהיה גבוה משמעותית מההמלצה המקורית של הצוות הבין-משרדי - 15% על הרווחים החריגים, לעומת 7%-10% שהוצע קודם.
זו לא הפעם הראשונה שמניות הבנקים צוללות בעקבות הצהרות על מיסוי חדש. כבר בתחילת נובמבר, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז במסיבת עיתונאים על כוונתו להגדיל את המיסוי על הבנקים, מדד הבנקים צנח ב-2%. אז אמר סמוטריץ': "זה בלתי נסבל. אני רוצה שאנשים ירוויחו הרבה, אבל מעבודה - לא סתם כי הנגיד העלה את הריבית".
על פי התזכיר שפורסם, המס המיוחד יוטל בשנים 2026-2030 במסגרת מה שמכונה "מס רווח דיפרנציאלי". המנגנון עצמו לא פשוט: הבנקים ישלמו מס נוסף בשיעור 15% רק על אותו חלק מהרווח שחורג ב-50% מעל הממוצע של השנים 2018-2022 - תקופה שבה הריבית הייתה נמוכה.
הרעיון הוא למסות את מה שמשרד האוצר מגדיר כ"רווחי יתר" שנבעו מעליית הריבית, ולא מהתייעלות עסקית.
במספרים: משרד האוצר צופה שהמס יגדיל את הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקל ב-2026, וב-כ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. זו הוראת שעה זמנית - אחרי 2030 המיסוי אמור להסתיים. אבל בינתיים, הבנקים ייאלצו לשלם יותר ממה שציפו.
הצוות הבין-משרדי, שעמד בראשו יוראי מצלאוי מאגף האסטרטגיה הלאומית באוצר, המליץ על מס של 7%-10% על הרווחים העודפים. אבל התזכיר שפורסם אתמול קובע מס של 15% - כמעט כפול. למה? זה לא לגמרי ברור, אבל נראה שהנהלת האוצר החליטה להחמיר ולהגדיל את גובה המס מעבר להמלצה המקצועית.
אגף התקציבים באוצר הסתייג מהמהלך. עמדת האגף הזהירה מפני "מחנק אשראי". לפי הטענה, מס גבוה על הרווח השולי יוצר תמריץ שלילי להעמדת הלוואות חדשות - מה שיפגע בעסקים קטנים ובצמיחה. הפתרון של אגף התקציבים היה להאריך את ההיטל הזמני הקיים בשנה או שנתיים, שכן הוא פשוט יותר ליישום, אך הנהלת האוצר בחרה לקדם את המודל החדש והמורכב יותר.
הרקע לכל הסיפור הזה הוא פשוט: הבנקים הכפילו את רווחיהם כמעט פי ארבעה בשנים האחרונות. ב-2018-2022 הרווחים עמדו על כ-8 מיליארד שקל בשנה, והיום הם מגיעים לכ-30 מיליארד שקל. איך זה קרה? בעיקר בזכות עליית הריבית של בנק ישראל.
כשהריבית עלתה, הבנקים נהנו מהפער בין הריבית שהם משלמים על פיקדונות לבין הריבית שהם גובים על הלוואות. גם ברבעון השלישי של 2025, חמשת הבנקים הגדולים דיווחו על רווח מצטבר של כ-8.6 מיליארד שקל, עם תשואות להון של עד 17.6% במזרחי ובפועלים.
סמוטריץ' טען שהבנקים הרוויחו "על חשבון הציבור", וכי לא ייתכן שלאומי (ומאז גם פועלים) הגיע לשווי של 100 מיליארד שקל בזכות עליית הריבית. הוא הדגיש ששולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציה לעומת סקטורים אחרים במשק.
בינתיים באיגוד הבנקים זועמים וגם מאיימים: אם המיסוי יאושר, הם יבטלו את המתווה הוולונטרי שקידם בנק ישראל בתחילת השנה, לפיו הבנקים מעניקים הטבות בשווי כ-3 מיליארד שקל לציבור בשנים 2025-2026.
התזכיר עדיין צריך לעבור את שלבי החקיקה, ויש עוד הזדמנות להערות ציבור. אבל הכיוון ברור: הממשלה מחליטה לגבות מהבנקים חלק משמעותי מהרווחים החריגים שלהם. השאלה היא האם זה יהיה על חשבון הציבור או על חשבון הבנקים עצמם.
עוד ב-
"נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק ובצורה לא הגונה הריבית הזו מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס בעו"ש, אך באופן איטי וחלקי בפקדונות", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "נכון שהרווחים הללו יחזרו בחלקם לציבור הישראלי ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים ולאמץ את חלופת מס רווח דיפרנציאלי המוצעת בדו"ח".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
