השוק

בנק הפועלים ודיסקונט משלמים ביוקר: קנס ענק בסך 80 מיליון שקל

דרמה בעולם הבנקאות והפינטק הישראלי הגיעה לסיומה הרשמי: בנק הפועלים ובנק דיסקונט, ישלמו סכום של 40 מיליון שקל לאוצר המדינה | כל הפרטים
מערכת ice | 
בנק הפועלים ובנק דיסקונט (צילום shutterstock)
דרמה בעולם הבנקאות והפינטק הישראלי הגיעה לסיומה הרשמי: הבנקים הפועלים ודיסקונט דיווחו בסוף השבוע לבורסה כי בית הדין לתחרות אישר סופית את הצו המוסכם בינם לבין רשות התחרות. בכך נחתם ההליך המשפטי בפרשת חברת הפינטק "נימה" (Neema), במסגרתו ישלם כל אחד מהבנקים סכום של 40 מיליון שקל לאוצר המדינה - סכום כולל של 80 מיליון שקל המהווה ענישה חסרת תקדים על השקעה בחברת טכנולוגיה.
הפרשה החלה בעקבות חקירה ובדיקה של רשות התחרות שנמשכה כשנתיים, במהלכה נטען כי ההחזקה המשותפת של שני הבנקים במניות "נימה" (הפועלים עם 20% ודיסקונט עם כ-17.5%) עולה לכדי "הסדר כובל". על פי רשות התחרות, נוכחותם של שני בנקים מתחרים כבעלי מניות ומינוי דירקטורים מטעמם בחברה המפתחת ארנק דיגיטלי ושירותי העברת כספים, יצרה לכאורה שיתוף פעולה אסור שעלול היה להפחית את התמריץ התחרותי בתחום הבנקאות הקמעונאית ולפגוע בציבור הרחב.
אחד הנתונים המפתיעים בפרשה הוא הפער בין גובה הקנס לבין ההשקעה המקורית של הבנקים. בעוד שבנק הפועלים השקיע בחברה כ-35 מיליון שקל, בנק דיסקונט השקיע בה 5.2 מיליון שקל בלבד (כ-1.5 מיליון דולר). כעת, כל אחד מהם נאלץ לשלם 40 מיליון שקל - סכום הגבוה משמעותית מהקרן שהושקעה מלכתחילה. הבנקים בחרו שלא לנהל הליך משפטי ממושך וחתמו על הצו המוסכם כבר באפריל 2025, לאחר שכבר מכרו את כל החזקותיהם בנימה למשפחת שניידמן במהלך שנת 2024. למרות היציאה מההשקעה, הרשות עמדה על תשלום הקנס בגין תקופת ההחזקה המשותפת.
חברת "נימה", שעמדה במוקד הסערה, הוקמה בשנת 2015 ומתמחה בשירותים פיננסיים דיגיטליים לאוכלוסיות שאינן מקבלות מענה מספק מהבנקים, ובראשן מהגרי עבודה. הפלטפורמה שלה כוללת ארנק דיגיטלי המאפשר ניהול חשבון והעברות כספים בינלאומיות. רק בחודש שעבר רשמה החברה הישג משמעותי כשהפכה לחברת הפינטק הישראלית הראשונה שקיבלה מרשות ניירות ערך רישיון להפעלת "חשבון תשלום", מה שמאפשר לה להציע פיקדונות, לשלם ריבית ולשמש כחלופה ממשית לחשבונות הבנק המסורתיים.
למרות התשלום הכבד, בנק הפועלים ובנק דיסקונט מדגישים כי ההסדר הושג ללא הודאה מצדם בהפרת חוק או בחבות כלשהי. מבנק הפועלים נמסר כי ההשקעה בוצעה במקור במסלול של רשות החדשנות לעידוד השקעות הייטק, וכי ההחלטה על הצו נועדה להביא לסיום מהיר של הסוגיה. בבנק דיסקונט ציינו כי מדובר בעמדה תקדימית של הרשות בנוגע להשקעת מיעוט פסיבית, וכי הבחירה בצו נבעה משיקולי גידור סיכונים והקצאת משאבים בלבד.
אישור הצו בבית הדין הופך את האירוע לחלוט וקובע סטנדרט רגולטורי חדש ונוקשה במערכת הפיננסית. המהלך מסמן לגופים מוסדיים ובנקים כי רשות התחרות תבחן בשבע עיניים כל השקעת מיעוט בחברות פינטק שעלולות להתפתח למתחרות עתידיות, גם אם מדובר בהחזקה פסיבית לכאורה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה