על פי סקירת בית ההשקעות פסגות, למרות הדיבורים על האפשרות של מלחמה חדשה מול איראן וימי מסחר תנודתיים בבורסה המקומית, נראה שהסנטימנט הצרכני עדיין חיובי ואולי אף מתחזק. מדד אמון הצרכנים לינואר אומנם עלה רק ב-2 נק' והוא עומד על 16- נק' אך מדובר בהמשך מגמת השיפור במדד. 

אם מתעלמים מחודש נובמבר האחרון ונובמבר 2022, שבשניהם המדד עמד על 15- אך לאחר מכן ירד בחדות, זאת הרמה הגבוהה ביותר של המדד מאז דצמבר 2021. הדבר ניכר גם כשמסתכלים בארבעת רכיבי המדד אשר נמצאים כולם ברמה גבוהה יותר מאשר בינואר 2025.

הערכת הצרכנים לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית עלתה ב-8 נק' לאורך השנה עד לרמה של 16-, השינוי הצפוי במצב הכלכלי של המדינה עלה ב-14 נק' ל-26- והכוונה לבצע רכישות גדולות עלתה ב-7 נק' ל-29-. 

אך השיפור הגדול ביותר נרשם בשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית שעלה ב-16 נק' ונמצא בטווח החיובי ברמה של 7 נק'. השיפור המשמעותי הגיע כמובן מאז אוקטובר 2025, אז נכנסה לתוקף הפסקת האש בעזה, אך מגמת השיפור מצביעה על כך שלא מדובר רק בזינוק חד פעמי בסנטימנט.

הנתונים הנוספים בנוגע למצב הנוכחי של משקי הבית מצביעים על כך ששיעור משקי הבית שההכנסה שלהם גדולה מההוצאה חזר לעלות על חשבון שיעור משקי הבית שההכנסה שלהם מספיקה רק לכיסוי ההוצאות. שיעור משקי הבית שמכניסים פחות ממה שהם מוציאים נשאר יציב.

גם המדד היחסי רשם שיפור משמעותי בפרק הזמן הזה. בינואר המדד היחסי עלה בחזרה ל-90 נק', אחרי ירידה של 10 נק' ל-82 נק' בדצמבר, והוא עומד על ממוצע של 89 נק' מאז אוקטובר האחרון.

בהשוואה לשנתיים של המלחמה (אוקטובר 2023 עד ספטמבר 2025) מדובר על שיפור של לא פחות מ-37 נק' כאשר המדד יחסי עמד על ממוצע של 52 נק'.  בנוסף, בהשוואה ל-12 החודשים שקדמו למלחמה (אוקטובר 2022 עד ספטמבר 2023) והיו מאופיינים ברעש פוליטי רב מדובר על שיפור של 11 נק'. במילים אחרות משקי הבית מאמינים שהמצב בארץ השתפר לא רק ביחס לתקופת המלחמה אלא גם לתקופה שקדמה לה.

נתונים אלו עשויים לתמוך בהערכות בנק ישראל על כך שרמת הריבית תישאר גבוהה יותר משהשוק מעריך. נזכיר כי בעדכון התחזיות האחרון בבנק ישראל העריכו שהריבית בסוף 2026 תעמוד על 3.5%, בעוד בשוק מעריכים כי יהיו לאורך השנה שלוש או ארבע הפחתות ריבית.

הדבר כמובן תלוי ברמת האינפלציה וקצב הצמיחה לאורך השנה. כפי שרשמנו בתגובה למדד, האינפלציה ירדה באופן חד וצפויה להישאר לאורך השנה סביב מרכז היעד של בנק ישראל כאשר מרבית הסיכונים נוטים כלפי מטה. אז היעד האינפלציוני של בנק ישראל הושג וכעת עליו לפעול בכדי לעודד את הפעילות הכלכלית במשק. בצהריים יפורסמו נתוני התוצר הראשוניים לרבעון האחרון של 2025 ואנו מעריכים שנראה האטה בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית במקביל להאצה בסעיף ההשקעות.

ציינו בתחילת החודש את נתוני המכירות בכרטיסי אשראי שרשמו עליה ברבעון האחרון אך בקצב איטי יותר מזה שנרשם ברבעון השלישי. אותו דפוס ניתן לראות גם בפדיון המכירות ברשתות השיווק. נתוני המגמה של הרבעון הרביעי הצביעו על גידול הפדיון בקצב שנתי של 1.5% לעומת קצב של 6.3% ברבעון השלישי. ברשתות המזון בלבד הפדיון ברבעון הרביעי גדל ב-1.6% לעומת 3.1% ברבעון השלישי.

עם זאת ייתכן וקצב הגידול בצריכה הפרטית יקבל דחיפה מחודשת כבר ברבעון הראשון של 2026. השיפור בסנטימנט הכללי, הגידול בשיעור משקי הבית החוסכים והשיפור שמתחיל להירשם בשכר הריאלי הם חלק מהגורמים לכך. שוק העבודה החזק ושיעור האבטלה שעדיין נותר נמוך באופן היסטורי תורמים לכך גם כן.

בנוסף הטרנד האחרון של הבנקים המרכזיים "להמתין לגידול בפריון בזכות הטמעת טכנולוגיות AI" עשוי לעשות עליה גם לישראל. כפי שרשמנו בתגובה למדד, בתנאים הנוכחיים אנו מעריכים כי בנק ישראל יבצע יותר משתי הפחתות ריבית לאורך השנה וגם רמת שע"ח שקל-דולר הנוכחית תומכת ביותר הפחתות ריבית.  אך במידה והצמיחה תקבל דחיפה מחודשת מהצריכה הפרטית וקצב הצמיחה יהיה גבוה מהצפוי, ומבלי שנראה האטה כלשהי בשוק העבודה, ייתכן ובנק ישראל ירגיש בנוח שלא להתערב.

שבוע של נתונים טובים בארה"ב
לאחר שבמהלך השבוע פורסם דו"ח תעסוקה שהפחית את החששות בנוגע לשוק העבודה האמריקאי, בסוף השבוע פורסמו נתוני האינפלציה שהראו שגם היא, סוף סוף, מראה סימנים רציניים ביותר של מגמת ירידה. בשורה התחתונה, לא רק שהאינפלציה הכללית ירדה מ-2.7% ל-2.4%, אלא שזה גם נמוך יותר מהציפיות ב-0.1 נ"א. נזכיר שבחודש אפריל 2025 האינפלציה הכללית עמדה כבר על 2.3% ואז חזרה לעלות עד לרמה של 3.0%, אך נראה שתרחיש דומה לא צפוי לחזור על עצמו. אינפלציית הליבה שעמדה באפריל אשתקד על 2.8% ירדה שוב, ל-2.5% מ-2.6%, והיא נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2021.

אינפלציית הסופר-ליבה שעמדה אז על 3.6% נשארה חודש נוסף ברמה של 3% שקרובה לרמה בה היא הייתה בשנים שלפני משבר הקורונה. גם ברמת הסעיפים יש כמה נתונים מעודדים. מחירי המזון עלו בינואר רק ב-0.2% ואילו מחירי הדלק ירדו ב-3.2% במהלך החודש. מחירי הליבה של הסחורות נשארו ללא שינוי כאשר מחירי הרכבים יד שניה ירדו בינואר ב-1.8%, מחירי הרכבים החדשים עלו רק ב-0.1% ומחירי הציוד הרפואי ירדו ב-0.1%. דבר זה מסמן שהשפעות המכסים עדיין לא מתגלגלים למחירים לצרכן, מה שמחזק את הציפיות שאולי הם אף לא יתגלגלו לשם בעתיד ושהיצרנים מחוץ לארה"ב ימשיכו לשאת בעלויות המכסים.

סימני האזהרה העיקריים נמצאים במחירי הליבה של השירותים, אשר עלו ב-0.4% בעקבות עליה של 1.0% במחירי השירותים בבתי החולים, 1.6% במחירי שירותים אישיים אחרים ו-1.4% בשירותי תחבורה, כולל זינוק של 6.5% במחירי הטיסות. ועדיין, העלייה החודשית של סעיף הדיור ב-0.2% בלבד אפשרה לשינוי השנתי בסעיף לרדת שוב ל-3.0%. במידה והאינפלציה בסעיף הדיור תישאר תחת שליטה, עוד לפני הציפיות לשיפור בפריון העבודה שיתמוך בדיסאינפלציה בסעיפי השירותים, בפד יכולים להיות יחסית רגועים שהפעם האינפלציה בדרך אל היעד.

עם זאת הדבר לא אומר שליו"ר הפד הנבחר וורש יהיה קל יותר להפחית את הריבית, אולי דווקא להיפך. ראשית, תחזיות ראשונות בנוגע לאינפלציית הליבה עפ"י ה-PCE מצביעות על כך שהיא דווקא צפוי לעלות בינואר לרמה של 3.0%. אם זה יקרה, לא רק המרחק בין שני המדדים יחזור לרמות של 2024 אלא הם גם יצביעו לראשונה על מגמות מנוגדות.

במצב כזה יהיה קשה לוורש לשכנע את יתר חברי הפד שהאינפלציה תחת שליטה. בנוסף דו"ח התעסוקה שפורסם רק מחזק את העמדה הנוכחית של הפד שאין מה לחשוש לשוק העבודה. כבר ציינו בתגובה שהוצאנו מיד לאחר פרסום הדו"ח שהתיקונים השנתיים היו משמעותית פחות גרועים משציפו, כולל מהחשש של יו"ר הפד פאוול, ובסך הכל כמות המשרות גדלה ב-181 אלף משרות במהלך השנה.

כמובן, מי שרוצה להסתכל על חצי הכוס הריקה יציין שמדובר על קצב חודשי של 15 אלף משרות בלבד ושללא תוספת המשרות הממשלתיות ובשירותי הבריאות כמות המשרות בכלל ירדה ב-326 אלף במהלך השנה. עם זאת, כפי שכבר ציינו, הדבר נכון בעיקר למחצית הראשונה של 2025 כאשר במחצית השנייה נרשמה התאוששות בכלל הענפים. חשוב יותר, מניתוח פרוטוקולי הפד האחרונים והאמירות של חברי הפד "המתנדנדים" בשבועות האחרונים עולה שאלו לאו דווקא מחפשים את חצי הכוס הריקה.

עוד ב-

הבורסה בהודעה למשקיעים: אלו המניות שזינקו ביותר מ-100% בשנת 2025

לכתבה המלאה

בסביבה כזאת קשה לראות איך וורש יצליח לשכנע את יתר חברי הוועדה כי יש צורך בכלל בהפחתות ריבית. בשוק עברו לתמחר הפחתת ריבית שניה כבר בספטמבר (אחרי הפחתת ריבית אחת ביוני) והסתברות של למעלה מ-50% להפחתת ריבית שלישית החל מסוף השנה.