השוק
ושוב זעזועים בשרשרת האספקה הגלובלית - ומהם הפתרונות?
השיבושים בשרשרת האספקה על רקע המלחמה מהווים מבחן חדש ליכולת האסטרטגית של הנהלות. היתרון התחרותי יהיה שייך לארגונים שיצליחו להתמודד טוב יותר עם המציאות שנוצרה של שיבושים מתמשכים בשרשרת האספקה ולייצר חוסן ארגוני מתמשך | טור אורח
חלפו הימים של ניהול עסקי של שרשרת האספקה בתנאים של יציבות יחסית בסביבה הגלובלית.
באותם ימים חברות נשענו על חסכון בעלויות וזרימה חלקה של סחורות שתמכו ביעילות ובצמיחת הפעילות העסקית. מנהלים בחנו מקורות אספקה תוך שימוש במערכות לוגיסטיות מורכבות אך מדויקות להפליא.
בשבע השנים האחרונות התברר כי מודל הניהול הזה, המתמקד באופטימיזציה של עלויות תוך זרימה חלקה של סחורות בעולם יציב יחסית, מאותגר על ידי זעזועים בסביבה הגיאופוליטית והכלכלית הגלובלית. זעזועים אלה מלווים באי-וודאות גבוהה לגבי מקורות האספקה והזמינות והעלויות של חומרי גלם ורכיבים תעשייתיים.
ארבעה זעזועים רבי עוצמה שיבשו משמעותית את שרשרת האספקה הגלובלית מתחילת העשור הנוכחי.
ראשית, במשבר הקורונה (2020-2021) נחשפה פגיעותן של שרשראות אספקה שפעלו בצורה סדירה במציאות היציבה יחסית של העשור הראשון אחרי המילניום. באותה עת שותקה זמנית תנועת הסחורות בנתיבי הים והאוויר והתבררה הפגיעות של אותם מפעלים שהיו תלויים בספק אחד. לדוגמה, חלק מיצרני רכב באירופה (בגרמניה במיוחד), שבמשך שנים הסתמכו על יבוא שבבים מטייוואן, נאלצו לעצור קווי ייצור ולסגור זמנית מפעלים. הלקח עבור חברות רבות היה ברור: הבטחת המשכיות של הפעילות העסקים מחייבת פיזור רחב של מקורות האספקה.
בהמשך, המלחמה באוקראינה, שהחלה ב- 2022, הראתה כיצד אירוע גיאופוליטי נקודתי אחד יוצר זעזוע היצע גלובלי שיכול לטלטל שווקי אנרגיה, חומרי גלם ומזון. זעזוע זה הוביל ללחצים להאצת האינפלציה והאטה בצמיחה בכלכלות התעשייתיות המובילות.
בזמן שמלחמה זאת נמשכת, הזעזוע הבא הגיע באפריל 2025, בהובלת הנשיא טראמפ: ביצוע שינויים מהותיים במערכות המכסים על היבוא לארה"ב ולמדינות אחרות תוך סיכון של התפתחות מלחמת סחר גלובלית וערעור על יסודות משטר הסחר הבינלאומי. רמת אי-הוודאות בנושא הזה נותרה גבוהה שהרי אין עדיין החלטה סופית לגבי המכס על היבוא ממדינות מסוימות, כגון סין.
ועתה, המלחמה במזרח התיכון וחסימת מיצרי הורמוז יצרו את מה שארגון האנרגיה הבינלאומי (IEA) הגדיר לאחרונה "השיבוש הגדול ביותר בהיסטוריה על אספקת הנפט והאנרגיה". גם כאן מדובר בזעזוע היצע שצפוי להוביל להאטה בצמיחה והאצה בשיעורי האינפלציה בעולם.
אמנם ישראל מעורבת ישירות במלחמה הנוכחית, אך ניסיון העבר הראה שהתלות של המשק בשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית נמוכה מזאת של מדינות מפותחות אחרות ב- OECD.
זאת, בין היתר על רקע המשקל הגדול של ענפי השירותים, כולל שירותי הייטק, בתוצר והמשקל הנמול יחסית של תעשיות כבדות. אין ספק שהכלכלה הישראלית תלויה ביבוא ויצוא של מוצרים ושירותים. עיקר יבוא הסחורות מתבצע דרך הים ובינתיים נמלי ישראל ממשיכים לפעול כסדרם. עם זאת, ברור שחלה פגיעה בתנועת הסחר באוויר. כמשק קטן ופתוח, ישראל תלויה בהתפתחויות הכלכליות בעולם, וגם כאן רמת אי-הוודאות במיוחד גבוהה.
במציאות הזו, למנהלים אין אלטרנטיבה אלא לשנות את האסטרטגיה שלהם לגבי שרשרת האספקה. מבלי לוותר על הניסיון למזער עלויות, עולה בסדר העדיפויות הצורך בחיזוק החוסן העסקי וניהול דינמי של סיכוני שרשרת האספקה בתנאי רקע משתנים ולא וודאיים. ארגונים שאינם חסינים מספיק עלולים להיפגע באופן פרמננטי, לאורך זמן, גם מזעזועים שהם בעיקרם זמניים.
פרופ' ליאו ליידרמן. צילום: א. גוטליב
ניהול עסקי נכון בעולם של שיבושים תכופים בשרשרת האספקה מחייב בניית אסטרטגיות דינמיות לחיזוק החוסן הארגוני.
חוסן זה נשען על שני ממדים מרכזיים: גמישות ומהירות תגובה. גמישות מאפשרת לארגון לשנות את מבנה הפעילות על פי שינויים בהסתברויות להתממשות תרחישים שונים. מהירות תגובה מאפשרת לבצע את ההתאמות הללו לפני שהשיבוש הופך למשבר.
במקביל, נדרשת שמירה על אמון מול לקוחות וספקים. כאשר שרשרת האספקה נעשית פחות צפויה, היכולת של ארגון לשמור על אמינות ועל מערכת יחסים יציבה עם שותפיו העסקיים הופכת לנכס אסטרטגי. חוסן דורש גם ניהול סיכונים פיננסי שמאפשר לארגון לפעול גם בתקופות תנודתיות: נזילות מספקת, מבנה חוב מאוזן, גמישות בהקצאת הון וגידור מט"ח.
לתוך המציאות החדשה הזו נכנסה בשנים האחרונות גם הבינה המלאכותית. במבט ראשון היא נדמית כפתרון כמעט מושלם לניהול מהיר וגמיש של שרשראות אספקה: היכולת לנתח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, לחזות ביקושים בדיוק גבוה יותר ולזהות שיבושים עוד לפני שהם מתרחשים. עם זאת, עד כמה שהיא מייעלת את התפעול, מבחן מרכזי העומד בפני הטכנולוגיה הוא ביכולת שלה לסייע גם בהתמודדות מול אי־הוודאות המערכתית, הכלכלית והגיאופוליטית.
עו"ד ענת צימט. באדיבות המצלם
לסיכום, השיבושים בשרשרת האספקה על רקע המלחמה מהווים מבחן חדש ליכולת האסטרטגית של הנהלות. היתרון התחרותי יהיה שייך לארגונים שיצליחו להתמודד טוב יותר עם המציאות שנוצרה של שיבושים מתמשכים בשרשרת האספקה ולייצר חוסן ארגוני מתמשך.
הכותבים: פרופ' ליאו ליידרמן הוא ראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס ויועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים וחברת פעילים. עו"ד ענת צימט היא יועצת אסטרטגית לעסקים ומייסדת חברת GETSTARTED - בית לאסטרטגיה עסקית
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
