השוק

המענקים מביטוח לאומי בדרך: המתווה לעובדים במימון המדינה אושר

מתווה החל"ת אושר ויעבור לכנסת, ויאפשר תשלום דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת במהלך ימי המבצע. אך יו"ר ההסתדרות מזהיר מפגיעה בעובדים ודורש תיקונים דחופים במודל הפיצוי, שלדבריו אינו נותן מענה לרבים מהנפגעים

מערכת ice | 22/3/2026 16:51

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון), את מתווה מימון המדינה לעובדים שיצאו לחל"ת בתקופת מבצע "שאגת הארי", וכעת הוא עובר לכנסת להמשך הליכי החקיקה. על מנת לזרז את התהליך, הממשלה אישרה את ההצעה גם במשאל טלפוני. החוק נועד לאפשר תשלום דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת במהלך ימי המבצע.

החוק עוסק בהקלות הניתנות לעובדים ליציאה לתקופת חל"ת, שבמסגרתה משולמים דמי אבטלה על חשבון המדינה. במקביל, הצעת החוק הנוגעת לפיצוי לעסקים צפויה להגיע לוועדת השרים ביום שלישי. המתווה ייכנס לתוקף לאחר השלמת הליך החקיקה ואישורו בכנסת, ויחול בגין תקופת הזכאות שתיקבע בחוק.

במקביל לאישור, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, פנה במכתב רשמי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילבצקי, והתריע מפני כשלים במתווה.

לדבריו, "המשך קידום תזכירי החוק בנוסחם הנוכחי, יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי". עוד ציין כי "איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לפגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות".

בר דוד הצביע על מספר כשלים מרכזיים במודל המוצע. בין היתר, דרישת חל"ת מינימלית של 14 ימים לצורך זכאות לדמי אבטלה, שלדבריו פוגעת בעובדים שחזרו לעבודתם מיד עם שינוי הנחיות פיקוד העורף.

עוד נטען כי עובדים שעתיים ועובדי משמרות, המהווים כ־30% מהמשק, נותרים ללא פיצוי כאשר היקף עבודתם מצטמצם ללא הוצאה לחל"ת רשמי. בנוסף, ציין כי מודל החל"ת פוגע ברציפות הביטוחית וגורם לניצול ימי אבטלה.

במכתבו טען גם כי מודל הפיצוי לעסקים אינו מחייב תשלום שכר לעובדים שנעדרו, ואף יוצר תמריץ להוצאתם לחל"ת.

בהסתדרות דורשים מספר תיקונים, בהם החלת "מסלול שכר עבודה", במסגרתו המעסיק ישלם שכר מלא לעובד בגין היעדרות עקב הנחיות ביטחוניות או סגירת מסגרות, והמדינה תפצה אותו ב־100% לפי תעריף יומי קבוע.

עוד דורשים לאפשר חל"ת יזום עבור אוכלוסיות מוחלשות, בהן הורים לילדים עד גיל 14, הורים לילדים עם מוגבלות, מפונים ועובדים שעתיים, וכן לקבוע כי כל מסלולי הפיצוי לעסקים יותנו בחובת תשלום שכר לעובדים.

בר דוד התייחס גם לענפים ולמגזרים שלדבריו אינם מקבלים מענה מספק, בהם מוסדות ציבור ותרבות שתוקצבו ב־20 מיליון ש"ח ללא קריטריונים ברורים, ענף החקלאות שהוחרג מהמתווה, וכן תחבורה ציבורית ומעונות יום שנותרו ללא פתרון.

את מכתבו סיכם בקריאה לפתרון כולל: "המשך קידום תזכירי החוק בנוסחם הנוכחי, יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".