השוק

שער הדולר קורס: נסחר סביב 2.83 שקל. לאן הוא עוד יגיע?

שער הדולר נפל ב-19% בשנה האחרונה ומתקרב ל-2.83 שקלים - רמה שלא ראינו מאז שנות ה-90. מאחורי המספר הזה מסתתרת מהפכה שקטה שמשפיעה על החסכונות, על ההשקעות, על מחיר הדלק ועל שוק העבודה וההייטק. מה עומד מאחורי הצניחה, ומה אפשר לעשות כדי להתגונן?

רוי שיינמן | 28/5/2026 8:40

הדולר, שנסחר לפני כשנה ב-3.5 שקלים ויותר, כבר מתקרב לרמת 2.83 - ולפי חלק מהאנליסטים בשוק נראה שאין לו רצפה.

אחד הגורמים שהכי משפיעים על שער הדולר הוא אחד שרבים אולי לא מספיק מודעים אליו: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח שמנהלות את כספי הציבור. גופים אלה מחזיקים מאות מיליארדי שקלים של חסכונות והשקעות הציבור, וחלק נכבד מהם מושקע בבורסות בחו"ל - בעיקר ב-S&P 500 ובנאסד"ק.

כאשר וול סטריט עולה, ערך הנכסים הדולריים שלהם גדל. וכאן מתחיל המנגנון האוטומטי: כדי לא לחרוג ממגבלות החשיפה למטבע זר שהם רוצים לעמוד בהן, הגופים המוסדיים מוכרים דולרים ומחזירים כספים לשוק המקומי. ככל שוול סטריט מתחזקת, כך גדלות מכירות הדולר בישראל. התוצאה: היצע גבוה של דולרים בשוק - ושער שממשיך לרדת.

בנוסף, ההערכות כי ארה"ב ואיראן מתקרבות להסכם הפסקת אש קבוע מחזקות את ההערכות שגם ישראל תהנה מהרגיעה הביטחונית, מה שמביא לירידה בפרמיית הסיכון של המדינה ולעלייה באטרקטיביות של השקעות מקומיות - ומאחר שאלו נעשות בשקלים, הביקוש למטבע מתחזק.

בעבר, כשהשקל התחזק בצורה חדה, בנק ישראל היה רוכש דולרים בכמויות גדולות כדי לעצור את הנפילה ולהגן על יצואנים. הפעם - הוא נשאר בצד.

הסיבה: אינפלציה. שקל חזק מוזיל את היבוא ומסייע לריסון עליות מחירים, ובנק ישראל מעדיף כרגע לנצל את הכוח הזה.

לכך מתווספות שתי תרומות קבועות: חברות הייטק ישראליות שממירות מדי חודש מאות מיליוני דולרים לשקלים כדי לשלם משכורות ומסים, ולאחרונה - שיפור בסנטימנט הגיאופוליטי שמחזיר משקיעים זרים לשוק הישראלי.

אבל שקל חזק הוא לא בשורה אחת לכולם, ויש אפילו שיגידו שההשפעות השליליות שלו עולות על החיוביות.

המנצחים הגדולים הם כמובן הצרכנים. קניות באתרי חו"ל כמו אמזון זולות יותר, טיסות וחופשות זולות יותר, ומחיר הדלק בתחנות יורד. חברות יבוא נהנות אף הן מירידת עלויות הרכש, מה שיכול להתבטא בסופו של דבר גם במחירים לצרכן.

המפסידים הם בעיקר היצואנים ותעשיית ההייטק. מפעל שמוכר בחו"ל מקבל פחות שקלים על כל דולר הכנסות, בעוד שהוצאותיו - ארנונה, חשמל, עובדים - לא השתנו. בהייטק המצב דרמטי במיוחד: חברות שפועלות במודל של הכנסות דולריות והוצאות שקליות מגלות למשל שעלות העסקת מהנדס ישראלי זינקה במונחים דולריים בשיעור דומה לירידת השקל - כ-19% בתוך שנה, מבלי שהעובד ראה שקל נוסף בתלוש.

עבור קרנות הון סיכון וחברות אמריקאיות, הדבר הופך את מרכזי הפיתוח בישראל ליקרים יחסית לחלופות במזרח אירופה או באסיה. התוצאה המעשית: עצירת גיוסים, הסטת מחלקות לחו"ל, ובמקרים קיצוניים - פיטורים.

לחברות ולמשקיעים יש כמה דרכי פעולה כדי להתאים את עצמם למצב. הנפוצה ביותר היא גידור באמצעות עסקת פורוורד: הסכם מול בנק לקביעת שער חליפין מראש לתאריך עתידי. אם יצואן יודע שיקבל מיליון דולר בעוד חצי שנה, הוא יכול לקבע היום את השער ולהימנע מהפתעות.

דרך נוספת היא אופציות מט"ח: רכישת זכות (לא חובה) למכור דולרים בשער מינימום שנקבע מראש. אם הדולר ימשיך לרדת, מממשים את האופציה. אם הוא יעלה - נהנים מתנאי השוק. מי שלא רוצה לשלם פרמיה יכול לשלב זאת בעסקת "צילינדר" - שמגבילה גם את ההפסד וגם את הרווח, אך מאפשרת הגנה בעלות נמוכה.

אפשרות שלישית, אסטרטגית יותר, היא גידור טבעי: התאמת מבנה ההוצאות להכנסות. חברת הייטק שמעביר חלק מהוצאותיה לדולרים - שירותי ענן, ספקים בחו"ל - יוצרת מאזן טבעי שמפחית את החשיפה מבלי לרכוש מכשירים פיננסיים.

עוד ב-

שער הדולר בשפל של 30 שנה: האנליסטים חושפים מה יקרה בהמשך

לכתבה המלאה

חשוב להבין: גידור הוא כלי לטווח קצר. הוא מגן עליכם בזמן הסערה, אבל אם השקל נשאר חזק שנה אחרי שנה, תוקף ההגנות פג - והחברות נאלצות לחדש אותן בשערים הנמוכים החדשים. בסופו של דבר, זה מחלחל לדוחות, ומשם - להחלטות על כוח אדם.