השוק
בנק ישראל בבשורה למיליוני משקיעים: אלו ההקלות החדשות
מהפכה בשוק הקריפטו המקומי: הפיקוח על הבנקים מפרסם תיקון היסטורי שימנע חסימות גורפות של כספים, יבטל מגבלות סכום נוקשות ויאפשר לישראלים להכניס כספים לבנקים בקלות רבה יותר
לאחר תהליך בהובלת הפיקוח על הבנקים ופורום חברות הקריפטו, שכלל שולחנות עגולים ויצירת שיח בין המערכת הבנקאית לתעשיית הקריפטו הישראלית, ולאור הנתונים הקשים אותם פרסם פורום הקריפטו, מפרסם היום בנק ישראל היום (שלישי) להערות ועיון הציבור תיקון להוראות הבנקים בנושא קבלת כספים שמקורם בקריפטו, נב"ת 411.
"לאחר שהצלחנו להראות לבנק ישראל כי יש כאן בעיה אמיתית וכי התעשיה והאזרחים נאנקים תחת עול של חסימות בלתי מוצדקות, הפיקוח על הבנקים בהובלת המפקח וצוותו יצאו לתהליך משמעותי ששיאו היום בשיחרור נוסח תיקון לנב"ת 411", שיתף ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו.
"התיקון יאפשר לחברות ויחידים להכניס כספים שמקורם בקריפטו לבנקים בישראל- בצורה פשוטה הרבה יותר, תוך ניהול קפדני של סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור. הפיקוח הסיר את הדרישה לביקורות מחמירות להעברות של מעל 100 אלף ש"ח, קבע, ובצדק, שנשפי"ם ישראלים וזרים יוכרו כגורמים מפחיתי סיכון, וביטל את הסיווג האוטומטי של הנפקות מטבע כגורמי סיכון. הפיקוח הצליח לצבור ידע מרשים ומשמעותי, שמאפשר לבנקים לעצור את השחקנים הרעים ולאפשר לשחקנים הטובים, לפעול בישראל".
הירשמן הוסיף: "זהו השלב הראשון ברפורמת קריפטו שישראל כל כך צריכה ואני קורא למשרד האוצר לפעול כדי להעביר את חקיקת הקריפטו המתגבשת כפרק אחד בחוק ההסדרים הקרוב, כדי שנוכל לסגור את הפער המתעצם בינינו לבין העולם".
על פי נתוני פורום הקריפטו, כ-95% ממחזור הקריפטו בישראל לא עובר דרך הבנקים. כמו כן, על פי סקר BDO כ- 80% מהחברות בתחום חוו הפסדים ישירים מהתנהלות הבנקים שהציבה את פעילותם בישראל בסימן שאלה. זאת בשעה שמיליון וחצי ישראלים כבר מחזיקים קריפטו, וישראלים משכו רק בשנת 2025 שני מיליארד ש"ח מחשבונותיהם כדי לרכוש מטבעות דיגיטליים.
אדם בניון, שותף מייסד ומנהל קרן הון־הסיכון Collider, אמר: "עד היום, להיות יזם קריפטו בישראל הרגיש כמו ריצת משוכות בעיניים קשורות. לאור החסמים הבנקאיים, ראינו בצער כיצד יזמים מבריקים, מהשורה הראשונה בעולם, נדחפים החוצה ונאלצים לנהל את כספיהם בבנקים זרים. המציאות הזו יצרה 'בריחת מוחות' שקטה והפסד של מיסים ומקומות עבודה למשק הישראלי.
עכשיו, שבנק ישראל הוריד את חומות הבירוקרטיה הפיננסית, יזמים ישראלים יתחרו סוף סוף בתנאים שווים מול העולם והתעשייה המקומית תוכל להתרכז בחדשנות ובצמיחה פה בישראל, במקום במלחמת הישרדות יומיומית מול הבנקים. זה גם מסר למשקיעים על כך שישראל התאימה עצמה לעתיד הפיננסי ו'פתוחה לעסקים'. תיקון נבת 411 הוא צעד ראשון וקריטי, אבל עכשיו חייבים לדחוף קדימה את המשך חקיקת הקריפטו בכדי לממש את הפוטנציאל של ישראל להיות מרכז גלובלי לטכנולוגיה פיננסית מתקדמת".
יובל רואש, מנכ״ל ביטס אוף גולד, פלטפורמת המסחר המפוקחת לקריפטו, ומנפיקת המטבע הדיגיטלי הישראלי BILS: ״אנחנו מברכים על השיח הענייני והנכונות של בנק ישראל לקדם פתרונות יחד עם המערכת הבנקאית ותעשיית הקריפטו. עצם קיומו של תהליך עבודה משותף ורצון אמיתי להתמודד עם האתגרים בתחום הם התקדמות משמעותית וחשובה עבור השוק המקומי.
ההכרה בנותני שירותים פיננסיים כגורם שמפחית סיכון והסרת מגבלות שהקשו עד היום על הפעילות הן צעדים משמעותיים שיכולים לסייע לייצר ודאות טובה יותר עבור לקוחות ועסקים הפועלים בתחום. לצד זאת, עדיין נדרש חידוד נוסף בכל הנוגע להבחנה בין פעילות של לקוחות פרטיים לבין פעילות של גופים מפוקחים שעיסוקם המרכזי הוא בתחום הקריפטו, כדי למנוע פרשנות רחבה מדי של ההוראה ביחס לחברות שפועלות באופן מוסדר ומפוקח״.
השינויים המהותיים בתיקון 411:
● בנקים לא יוכלו לסגור דלת סתם כך: ההנחיה החדשה אוסרת על מדיניות סירוב גורפת מצד הבנקים, ומחייבת בחינה פרטנית של כל לקוח. בנוסף, בוטלה תקרה של 100 אלף ש"ח שחסמה בפועל כל פעילות עסקית רצינית, ובוטלה החובה הבירוקרטית להמציא חוות דעת מומחה חיצוני שיאשר את מקור הכספים, מה שיחסוך זמן וכסף רב.
● הבנק לא צריך לחקור את כל שרשרת הבלוקצ'יין: בנקים הרגישו שעליהם "לתחקר" כל עסקת קריפטו עד הסוף- מי שלח למי, מה הגיע מאיפה. ההנחיה המתוקנת מגדירה גבול ברור: הבנק אחראי לבדוק את הלקוח שלו- לא את כל שרשרת העסקאות שלפניו.
● עבודה דרך ברוקרים מפוקחים- מפחיתה סיכון: מחזיקי קריפטו וחברות שעובדות דרך ספק תשלומים מורשה ומפוקח (בישראל או בחו"ל) תקבל יחס מקל מהבנק. ההכרה הזו, שלא הייתה קיימת קודם, מייצרת תמריץ לעבוד עם גורמים מוסדרים- ומקלה על הבנקים להגיד "כן".
● אור ירוק לגיוס הון מחו"ל: בוטל הסיווג האוטומטי של גיוסי הון באמצעות מטבעות דיגיטליים (ICO) כפעילות בסיכון גבוה. התיקון הזה פותח מחדש את הדלת לחברות סטארט-אפ ישראליות לגייס השקעות בקריפטו ממשקיעים זרים, ללא חשש שהבנק יחסום את כספי הגיוס.
עוד ב-
● תיקון עיוות טכנולוגי בביטקוין: עסקאות בטכנולוגיית UTXO (הטכנולוגיה הבסיסית שעליה פועלת רשת הביטקוין) הוסרו מרשימת הסיכונים של בנק ישראל. בכך בא הקץ לשנים שבהן המערכת הבנקאית סימנה בטעות פעילות ביטקוין סטנדרטית כאילו היא אינדיקציה לפעילות פלילית או חשודה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
